פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אוויר

נמצאו 700 חלומות המכילים אוויר - עמוד 48


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

סבתא שלי שנפטרה, הביאה לי שקית עם הרבה שוקולד, סוכריות ושתי חומרי ניקוי (חומרי ניקוי באווירת ניקיון פסח כנראה). חיבקתי אותה ממש וכאילו לא ידעתי שהיא נפטרה והיא גם חיבקה אותי אבל הרגשתי שיש לה מקום ללכת אליו . רציתי לראות מה יש בשקית אז נעלתי את המקלחת והסתכלתי בשקית והייתי ממש מרוצה וכל פעם שהיה נדמה לי שמישהו מתקרב החבאתי אותה כי לא רציתי שיקחו לי משהו ממנה . יותר מאוחר בת-דודה שלי ראתה שיש שוקולד בשקית והיא בקשה ממני. בגלל שהיו שם עוד ילדים כעסתי עליה כי לא רציתי שכולם ינסו לקחת . סימנתי לה שאחר כך אני אביא לה למרות שלא התכוונתי, והיא הרפתה . היועצת שלי ידעה מה יש בשקית וראתה שאני לא רוצה להביא והיא חייכה .. זה גרם לי אי נוחות כי לא רציתי שהיא תחשוב שאני קמצנית.

חלמתי שהייתי בדרכי לאנשהו ועצרתי במין תחנת דלק ושם ביקשתי מבחור שיבוא לבדוק לי את הצמיגים של האוטו שלי שהם תקינים. לאחר שהבחור בדק מצא שאחד הצמיגים האוויר שלו מעל המותר ואמר כי אני צריכה להוריד לו את האוויר שיהיה כמו שאר הצמיגים כי אם לא זה מסוכן. לאחר מכן הלכתי למנהל התחנה לבקש שיבוא לעזור לי והואלא כ''כ רצה. כל זה היה שאני באמצע בין שני אנשים שיושבים ואוכלים, ובטעות נגעתי באחד מהם בטעות והוא עשה לי פרצוף ואני ביקשתי סליחה ושזה לא בכוונה. האיש השני בא לעזור ואמר שזה קרע מסוכן והציע שאני אלך לקנות חלקים אחרים בחנות כי כך אסור לי לנהוג ושאנילא אצליח להגיע רחוק ושצריך לתפור את הקרע. אני החלטתי שלא אקנהשום חלקים והחלטתי לתפור את הקרע עם סיכה ושיש אלוהים ואגיע ליעד בעזרתו

אין לי כסך אבל אני מחליטה לנסוע לניו יורק עם בעלי ואחיותי ואמא שלי (שכבר לא בחיים) אנחנו לנים באותו מלון שהייתי בו כמה שנים קודם ואני לא מבינה למן רני חוזרת על אותו מסלול. בעלי כעבור יום מחליט שהוא לא אוהב את ניו יורק וטס חזרה ואני כועסת בגלל העלות. אני נשארת עם האחיות בעיקר שתי הצעירות ואני אחראית להראות להם את ניו יורק וזה מלחיץ אותי למה אני צריכה לקחת אותם לאותם מקומות שכבר הייתי ואני מרגישה חוסר סיפוק כי אין חדש ובגלל האחריות. בדרך אנחנו רואות המון ילדים עניים שאוכלים שאריות שמסעדנים נותנים להם והם תורפים מה שיש .אני גם רוצה לחזור לא מבינה למה באתי. אני דואגת לעסק כי המזג אוויר סוער והשארתי את השטחים ללא השגחה. אין לנו טלפון כי לא עשינו סידור עם בזק ןכל שיחה עולה הון. אני בלחץ ומחקה לרגע לחזור הביתה

<< עמוד קודם 48 עמוד הבא >>