פענוח חלומות בס"ד

חלומות על בוקר

נמצאו 1,032 חלומות המכילים בוקר - עמוד 48


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שכולנו באוטו נוסעים לים המלח ויש ירידה טלולה לכיוון הים ומלא רכבים בשירה יורדים לכיוון הים ואייל עקף אותם מהצד על הקצה וצעקתי עליו שזה מסוכן ושאנחנו עוד מעט מתהפכים ושיוריד אותי שאני לא מוכנה לנסוע איתו עם נהיגה כזאת מסוכנת ושהילדים באוטו. הגענו עם האוטו ממש על שפת הים כי הוא נסע במהירות וממש בלם והיגענו עד הקצה וזה היה בירידה אני בחלום יוצאת מהאוטו כשיהונתן בידיים שלי וכאילו כולם מחוץ לאוטו פתאום אני ויהונתן והאוטו שוקעים פנימה אני מספיקה לראות את אייל ואת כל מי שהיה איתנו נלחץ ואייל צועק מה אני עושה עכשיו מה עשיתי ואני מרגיעה את עצמי תוך כדי השקיעה שזה ים המלח ולא נטבע שנצוף אבל זה לא מה שקורה אני מחבקת את יהונתן חזק חזק מהפחד שיתנתק לי מהידיים ואני יאבד אותו וממשיכה לשקוע למטה והים כאילו סמיך חולי קצת כמו בטון ואני לא יודעת לשחות אבל מתאמצת ודוחפת ברגליים ובמאמץ קשה מצליחה לעלות למעלה אבל מדלה שאני בקצה השני מאיפה שאייל וכולם נמצאים אני רואה אותם מרחוק ולא יכולה להגיע אליהם אז בחוסר ברירה נכנסת שוב למיים ושוב דוחפת עם הרגליים ועולה בצד שלהם ואז אני מגלה שמאות אנשים שהכרתי כל חיי נמצאים שם ולא הבנתי איך כולם הספיקו להגיע כאילו אם אני נושמת אז לא הייתי כל כך הרבה שעות בפנים וראיתי אנשים שהגיעו מהצפון אז לא הבנתי איך פתאום אני רואה את הילה והיא מאופרת ומתוקתקת ואני אומרת לה איך באת לפה שבת היום והיא אומרת לי אז מה שבת מה נראה לך ואז אני אומרת לה אבל איך הספקת ותוך כדי אני רואה את כל האנשים שבאו כביכול לעזור ולחפש אותי/לחלץ אותי ומחבקים ומנשקים ואני מבינה שחלק מהאנשים יששנו אצלי בבית כדי להגיע בבוקר ומבינה כאילו שלא מדובר בשעות אלה בימים ולא מבינה איך אני עדיין בחיים ואז נגש אליי מידהו ומחבק אותי ואני רואה שהוא בלי עיניים כאילו העיניים שלו תפורות ואומרת לו מה אתה עוששה פה כאילו אני מכירה אותו אבל אני בעצם לא והוא אומר לי הגעתי אלייך בלילה ישנתי אצלך ויצאנו בבוקר לפה כי הם באו מהצפון ואני שואלת בקט את אחד מהמשפחה מי זה אני לא מכירה והיא אמרה לי את השם שלו כאילו מישהו שאני מכירה וכל הזסמן הזה אני בלי יהונתן לקחו אותו ממני איך שיצאתי ומרוב כל האנשים שנוהרים אליי עדיין לא ראיתי את אייל והילדים ומה עם יהונתן ופתאום התעוררתי בבהלה

שני נשים עומדות מתחת למשקוף של הדלת ויש אור אדום וצרחה ברקע ואומרים שכול המשפחה שלי מתו והם אמרו לי לבוא איתם והרגשתי שאני ערה אפילו הצלחתי להזיז את הידיים אבל לא הצלחתי להתעורר מהחלום אז בלב שלי אמרתי אני יחקה לבוקר ואז אחותי צעקה שלא להאמין להם שהם משקרות

שלום! חלמתי שאני מלמדת את חברה שלי איך להתפלל בחלום הראשון חלמתי שאני מלמדת אותה את תפילת "שמע" ומדגימה לה איך לכוון ואיך לומר ובחלום השני (שאותו חלמתי כמה ימים אחרי) לימדתי אותה את תפילת "שמונה עשרה" יש לציין שבשני החלומות האני מסבירה לה בשימחה רבה יותר מבמציאות אני בחורה מסורתית מתחזקת אבל במציאות בדרך כלל אני ממהרת להתפלל כי אני מתפללת בבוקר לפני שאני מתחילה את עיסוקיי בימי חג ובימים שאני פנויה מעיסוקי אני מתפללת בהתלהבות אבל בחלום זאת הייתה התלהבות אחרת והרגשתי כאילו מוארת באור קדוש חברה שלי חילונית ולא מתפללת ובחלומות היא רק הקשיבה בהתענינות אשמח לפיענוח תודה ספיר

חלמתי על בית חדש שאני אמורה להכנס אילו ובחלום כאילו חלמתי על הבית הזה או שהייתי בו פעם. הבית היה מעוצב ומרוהט בדיוק כמו שרציתי בית גדול מאוד אבל היה המון אבק כאילו שהזמן עצר בבית. הייתי בבית עם גיסתי ואישתו של אחיין של בעלי וחברתי ואני אומרת להם תראו איך בעלי חשב על הכל אפילו תתולים היו בארונות מיטת תינוק הייתה שם ואני צוחקת לי ואומרת מרוב השקעה הזמן חלף והבן הקטן שלי כבר ילד גדול ואני אומרת לחברתי אם היא רוצה את התיתולים ואז אני אומרת לה בעצם לך זה לא מתאים הץינוק שלך גדול ואני פונה לאישתו של אחיין של בעלי ואני אומרת לה חבל תקחי את התיתולים ואת המוצרים של התינוק חבל שאני יזרוק והיא אומרת לי לא עד שאלד אני יקנה אמרתי לה אחרי הלידה תקחי חבל אם את פוחדת ליפני תקחי אחרי הלידה והיא שותקת תוך כדי אנכנו ממשיכים לעבור בין כל חדרי הבית והמון אבק יש ואז אני ניכנסת לכמו מרפסת עם סלון ואז אני מתפסת על הסלון שהוא כאילו ערוס מאובק אני דורכת על הסלון ושוקעת לתוכו וז אני רואה משהוא כמו נחש זוחל מתחת לסלון ואז חתול שחור קופץ לכיוון שלי ומנשה לתקוף אותי וכולי נכנסת לפניקה ובהלה הייתי יחפה עם מכנסיים קצרים ואני צועקת לעזרה ואני מנשה לברוח ממנו מאותו חתול מבהיל ומפחיד ואז אני מתעוררת כולי מזיעה רואה מה השעה השעה הייתה 4:30 לפנות בוקר הערתי את בעלי והתחלתי לספר לא את החלום

חלמתי שכולנו באוטו נוסעים לים המלח ויש ירידה טלולה לכיוון הים ומלא רכבים בשירה יורדים לכיוון הים ואייל עקף אותם מהצד על הקצה וצעקתי עליו שזה מסוכן ושאנחנו עוד מעט מתהפכים ושיוריד אותי שאני לא מוכנה לנסוע איתו עם נהיגה כזאת מסוכנת ושהילדים באוטו. הגענו עם האוטו ממש על שפת הים כי הוא נסע במהירות וממש בלם והיגענו עד הקצה וזה היה בירידה אני בחלום יוצאת מהאוטו כשיהונתן בידיים שלי וכאילו כולם מחוץ לאוטו פתאום אני ויהונתן והאוטו שוקעים פנימה אני מספיקה לראות את אייל ואת כל מי שהיה איתנו נלחץ ואייל צועק מה אני עושה עכשיו מה עשיתי ואני מרגיעה את עצמי תוך כדי השקיעה שזה ים המלח ולא נטבע שנצוף אבל זה לא מה שקורה אני מחבקת את יהונתן חזק חזק מהפחד שיתנתק לי מהידיים ואני יאבד אותו וממשיכה לשקוע למטה והים כאילו סמיך חולי קצת כמו בטון ואני לא יודעת לשחות אבל מתאמצת ודוחפת ברגליים ובמאמץ קשה מצליחה לעלות למעלה אבל מדלה שאני בקצה השני מאיפה שאייל וכולם נמצאים אני רואה אותם מרחוק ולא יכולה להגיע אליהם אז בחוסר ברירה נכנסת שוב למיים ושוב דוחפת עם הרגליים ועולה בצד שלהם ואז אני מגלה שמאות אנשים שהכרתי כל חיי נמצאים שם ולא הבנתי איך כולם הספיקו להגיע כאילו אם אני נושמת אז לא הייתי כל כך הרבה שעות בפנים וראיתי אנשים שהגיעו מהצפון אז לא הבנתי איך פתאום אני רואה את הילה והיא מאופרת ומתוקתקת ואני אומרת לה איך באת לפה שבת היום והיא אומרת לי אז מה שבת מה נראה לך ואז אני אומרת לה אבל איך הספקת ותוך כדי אני רואה את כל האנשים שבאו כביכול לעזור ולחפש אותי/לחלץ אותי ומחבקים ומנשקים ואני מבינה שחלק מהאנשים יששנו אצלי בבית כדי להגיע בבוקר ומבינה כאילו שלא מדובר בשעות אלה בימים ולא מבינה איך אני חיה ואז נגש אליי מידהו ומחבק אותי ואני רואה שהוא בלי עיניים כאילו העיניים שלו תפורות ואומרת לו מה אתה עוששה פה כאילו אני מכירה אותו אבל אני בעצם לא והוא אומר לי הגעתי אלייך בלילה ישנתי אצלך ויצאנו בבוקר לפה כי הם באו מהצפון ואני שואלת בקט את אחד מהמשפחה מי זה אני לא מכירה והיא אמרה לי את השם שלו כאילו מישהו שאני מכירה וכל הזסמן הזה אני בלי יהונתן לקחו אותו ממני איך שיצאתי ומרוב כל האנשים שנוהרים אליי עדיין לא ראיתי את אייל והילדים ומה עם יהונתן ופתאום התעוררתי בבהלה

אח שלי . אחות שלי . אחיות . אחים שלי . עגלה . מכונית . מלחמה . כביש נטוש . יריות . שמש . בוקר . פחד . הגנתי . הגנה על אחיות שלי ואח שלי והם נרדמו . אחותי הקטנה נרדמה . ואחי הקטן נרדם בעגלה . חגורת בטיחות . ויתרתי על המלחמה . הובסתי . מכנסיים קרועים צבע כחול . צבע תכלת . טייטס צבע שחור . ארון בגדים . ילדים

<< עמוד קודם 48 עמוד הבא >>