פענוח חלומות בס"ד

חלומות על הרים

נמצאו 784 חלומות המכילים הרים - עמוד 48


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי על ארבעה נחשים אחד שחור ארוך פחדתי הלכתי ואז בא ילד צעיר והרים אותו בידיים שלו וראיתי עוד נחש שהזנב שלא למטה מלא אבנים בהירים ושאר הגוף כמו נחש זזתי מימנו כי פחדתי והשלישי היה נחש קטן והרביעי לא זכור לי בחלום בנחש היתי לבד אחרי שברחתי מהם ראיתי את האחים שלי ובעלי יש לציין שהם לא ראו כלום יש לציין ששבוע שעבר גם חלמתי על ארבעה נחשים ואחד מהם היה ארוך מאוד בצבע לבן ברכתי מהם והיתה איתי חברה טובה ואמרתי לה תיראי נחש היא ביכלל לא התרגשה ושלושת הנחשים האחרים לא זכור לי מחוץ אחד מהם היה נחש קצר יש לציין פחדתי מהם ברחתי לכול כיוון אבל ראיתי עוד נחש לאן שברחתי

אוקיי, החלום הולך משהו כזה: אני הייתי בבית יפני מסורתי עם מישהי שאני מכיר, אני עמדתי על מדרגה גבוהה כלשהי ששם הבית עצמו היה והיא עמדה מתחת למדרגה ליד מן לפיד. רוב החלום היה שהיא דברה עם מישהו נאה ואני םשוט עמדתי ליד פתח הבית והסתכלתי. באיזה שהוא שלב נגשתי אליהם וניסיתי לדבר איתם אבל לא הצלחתי כי הבחור הנאה לא הפסיק לנשק לה את הצוואר אז יצא שפשוט עמדתי וניסיתי לדבר, ככה היה כמה זמן עד שהוא הרים אותה ונישק אותה על השפתיים ואז היא ואני הסתכלנו עליו במבט של "עברת את הגבול" הפלנו אותו והתחלנו להרביץ לו, כשהוא קם משום מה רגל ימין שלו לא הייתה (היא הייתה כרותה, אך לא ראו את מה שנשאר ממנה במקום) והוא היה כולו אדום ומחוסה בדם. עזרנו לו להגיע לפתח החצר ושם נגמר החלום

בלילה חלמתי. אני פה בבונגלו שלי , למרות שהוא נראה שונה, אני יוצאת לגינה ,ואני המומה גן עדן קטן, בין אשכולות כבדים של בוגנוויליה בסגול וורוד כתמי תכלת זוהר של שמיים ,שלל פרחים אקזוטיים בצבעים מהממים, בין ערוגות של שושנים בבורדו לבן צהוב כתום וכחול עמוק מטילים בנחת בראש זקוף פליקנים ורודים , משק כנפיים של פרפרים זוהרים שמתעופפים סביב ,ריחות משכרים מתוקים של הפרחים מתערבבים בריח של אדמה אחרי הגשם, אני מגלה גם שני פודלים לבנים קטנים שאותם אני מוציאה מהגינה שלא יהרסו את השושנים. הטלפון מצלצל, צלצול חזק ומאיים כמו של מכבי אש כשאני נכנסת פנימה הצלצול מפסיק. אני חוזרת לגינה . הצבעים נעלמו, חצר ערומה ללא פרחים , ללא פרפרים, ללא פליקנים , רק פיקון אפור ובורות שחורים .מעץ הבוגנוויליה השרוף נשלפות זרועות מעוקלות וחדות של ענפים קרחים .האוויר מלא עשן ריח של מלחמה, ושכול, מגיע בחור שחור צעיר , גבוה מרשים, יפה ,סידני פואטיה צעיר, הוא מחייך , העיניים שלו בורקות, פה מלא שיניים צחורות והוא אומר לי שהוא זה שעקר שרף ורמס כי הפרפרים והציפורים הורסים את הכביסה שלו. אני כל כך מתוסכלת, אני רוצה לבכות ולא יכולה, אני מתאמצת והדמעות מסרבות לצאת, אני לא יכולה להתלונן, כי הוא הבוס שלי בחברת מחשבים ואני פוחדת שיפטר אותי.

<< עמוד קודם 48 עמוד הבא >>