פענוח חלומות בס"ד

חלומות על חוש

נמצאו 2,403 חלומות המכילים חוש - עמוד 48


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

גשם חזק בתוך הבית שהעיר אותי משנתי. התעוררתי מטיפה שנפלה לי על האף. היה חושך והייתי ובקומה העליונה. וכשירדתי לקומה התחתונה הגשם ירד גם שם. ושם ראיתי את אבי (ז"ל) שוכב ולא בחיים. לאחר מכן אני זוכרת שהגשם פסק והשמש זרחה, ואמרתי לאחי ולאימי שצריך לתקן את הגג.

מבנה הרוס קירות שבורים מקום עם הרבה חדרים. בכל חדר יש רק מיטה במרכז. יש כמה אנשים מסביב. לא מעט. המיטה שלמה ועליה מזרן נקי וגדול. אומרים לי שזה המזרן הנוח בעולם. אני רוצה לנסות אותו, אבל בחדר שאליו נכנסתי שוכב גבר במיטה בפלג גוף עליון חשוף. אני רוצה לעבור לחדר אחר. אני מסתובבת כדי לעבור לחדר אחר ומהקיר השבור הפונה החוצה אני רואה באופק קפסולה גדולה מרחפת. הקפסולה מאוד מוארת באור כתום זהוב. אני חושבת שזו ירושלים. אני מסתובבת ויוצאת מהחדר. נראה שעכשיו אני מחוץ לחדרים. אולי באיזו חצר. מרחוק מגיע משהו שנראה כמו כדור פורח ועליו כמה דמויות. כשהוא מתקרב אלינו וכמעט נוחת מישהו מזהה את אחת הדמויות ואומר שזו אני. זו באמת אני. לבושה לבן, יורדת מהכדור הפורח. יש קשר לנסיעה בזמן ובלבול בחזרה והכפלה שלי, אבל אני לא זוכרת את הפרטים. לפני שאני מתעוררת מהחלום אני יושבת על אבן עם האני השניה ואנחנו מתחילות לדבר

חלמתי שהייתי בדירה כזאת שחצי הייתה אנשים שאני מכירה מהצבא חצי אנשים רגילים באותו שלב אני הייתי מודעת שזה חלום כי הייתי אחראית, מפקדת על כמה חיילים שהכרתי מפעם, דיברתי עם אחת מהם שאני סומכת עליה והייתי מודעת לזה שזה חלום. וממש סיפרתי לה שבאתי מלפני ולכן אני לא רגילה לתפקיד , הסתכלתי על הדרגות שלי, מצד שמאל היה לי פלאפל ומצד ימין שלוש ארונות וצחקתי איתה שכשהכרתי אותם בכלל הייתי רבט ( אני כבר חיילת משוחררת 3 שנים כמעט ) כל העניין התחיל בשעה 15:00 על השעון, היינו מסתכלים מחוץ לחלון , והיה ילד שהיה בא לכיוון שלנו עם האקדח בצורה קבועה יום יום. כל פעם מחדש היינו מחפשים אותו ומתחבאים כשאנחנו מציצים בחלון פעם מחוץ לחלון הוא עם ילדים והורים, מן גן שעשועים, ולפעמים הוא הולך לבד אני זוכרת את הפחד שהיה לי בגוף כל פעם שהיינו רואים אותו מהחלון הדירה היא סוג של מזדרון צר עם הרבה חדר מימין ומשמאל ובקצה השני ״ הלובי ״. כל פעם הייתי דופקת ריצה תוך כדי שאני מנסה לרדת הכי נמוך לרצפה וישר תופסת את שני הכלבים שלי ומחביאה אותם איתי יחד בפינה ביחד עם אנשים נוספים שמסתררים להם. כל פעם הייתי מנסה לצאת מהמחבוא , לרוץ מהר מבלי שהוא יקלוט אותי לוודא שהוא הלך הפעם האחרונה זה כשאני ראיתי אותו, כניראה לא התחבאנו כמו שצריך והוא קלט אותנו כבר, אני זוכרת שהסתכלתי מהחלון וראיתי שהוא כבר ממלא מחסניות ( לפני זה כל יום בשעה 15 הוא רק היה הולך לכיוון שלנו עם אקדח ובחיים לא ירה) כאן אני כבר דפקתי ספרינט של החיים לאחד החדרים בקצה, היו הרבה רובים מפוזרים אצלנו אז מצאתי מקום מחסה ולקחתי שני רובים וכיוונתי אל פתח הדלת וחיכיתי שהוא יבוא, אבל במקום היה פיצוץ ענקי, תוך כדי כל האנשים מאצלי רצים לכיוון שלו עם אקדח ביד של כל אחד מהם, אני מסתכלת עליהם מהצד כשהם רצים במזדרון, ועולים באש. ואז קמתי עם תחושת מועקה ואובדן שלא הצלחתי לתפוס את הכלבים שלי בזמן.

אז הפעם חלמתי שהכרתי מישהי. היא הסתכלה ישר בעיניי ונתנה לי נשיקה קטנה. ואז עוד אחת. הרגשתי שאני ברקיע השביעי. וזו היתה נשיקה ראשונה. אחריה באו עוד כמה זהירות ואני חושב שאפילו השמעתי קולות של הנאה. אני לא זוכר הרבה מהחלום הזה. הייתה שם תנועה, הלכנו ברחובות תל אביב. אני חושב שהיינו בדרך לבית שלי בדרום העיר, לפחות במסגרת המציאות של החלום

חלמתי שאני רואה את אח שלי שוכב במיטה והוא ישן והמיטה נמצאת גם בסלון ,בתוך בית שאני לא מכירה ואני צועקת לו שיתעורר מהר שיצא מהבית שעומד לקרות משהו לא טוב אני חושבת ששריפה ואני נכנסת מוציאה ילדים קטנים והוא לא מתעורר יש שנכנסתי בכוח ומשכתי וגררתי אותו מהמיטה החוצה ואני צועקת עליו למה הוא לא מקשיב לי לצאת ואז הוא שוכב על הריצפה בחוץ ואין לו שיניים בככל והוא מוריד את השיניים התותבות (שבמציאות אין לו) וכשהו מוריד אין לו שיניים בככל חוץ מאחת כזו מוזרה קצת שחורה אני חושבת ואני בוכה איתו שואלת מה קרה לך? והוא ציחקק כזה ולא ענה לי ברור וקמתי ישר

<< עמוד קודם 48 עמוד הבא >>