פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ב ל

נמצאו 5,351 חלומות המכילים ב ל - עמוד 479


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שהייתי עם חבר שלי וחברה שלי בסרט ואז יצאנו וחבר שלי התעלף.. ואז הזמנו אמבולנס והתקשרו להודיע להורים שלו... ולא הפסקתי לבכות ונסעתי איתו באמבולנס לבית חולים והחזקתי לו תיד ובכיתי ואז הוא פתח תעיניים חייך ואמר אני אוהב אותך ואז גילגל תעייניים וצעקתי לוו ניבבבבב ואלה שהיו ברכב לא הבינו מה קרה ואז הגענו לבית חולים ולקחו אותו לאיזשהו מחלקה , ההורים שלו הגיעו ואחים שלו הגיעו מתל אביב... ואז הוא נפטר :(

אמא. שלי שנפטרה הייתה בשימלת כלה לבנה הייתה בחתונה שלה עם אבא שלי. בהיא הייתה בהריון עם בטן גדולה וחזיקה אותי בתור ילדה קטנה בת שנתיים. היא לא דיברה איתי ביכלל . במשך החלום שמעתי את הקול של אבא שלי מדבר אליי ומסביר לי שהם מתחתנים ושהיא בהריון. חשוב לציין ר במציאות אמי נפטרה לפני שבע שנים, אני בת יחידה וגרה עם אבי לבד.

הייתי בתוכנית בטלוויזיה ולידי הייתה גופה שמונחת על מזרון ועליה מונח בד לבן ואז בא מישהו והזיז קצת את הבד הלבן וראו את הגופה ולפנים שלה היה מן עויתות כזאת בפרצוף ואחרי זה באו כמה אנשים ואמרו עליה ברכה ואחרי זה אני ראיתי את הגופה זזה וממצמצת אבל לא רציתי להגיד ואז הגופה קמה ואמרה שהיא רק הלכה לישון ואז אמא שלי באה לגופה וכיסתה אותה בסדין הלבן ואמרה לה שחבל שהיא חזרה שיותר טוב למות

הייתי באיזו גינה כזו, עם מלא גבעות של דשא. על אחת הגבעות היה מן מקום שבנוי מאבנים לבנות יפות, עיגול כזה של כמה מטרים, והיה שם שתי ספסלים מאבן לבנה וביניהם שולחן מאבן לבנה. לא ראיתי מה היה על השלחן, אבל כמו בחלומות, ידעתי שעל השלחן יש שחמט - למרות שלא ראיתי אותו. והיתה שם אישה, בת 40-50 עם שיער ארוך וגלי. היתה לה שמלה לבנה, אבל לא לבנה של חתונות או של אירועים. היא היתה עשויה מאותו חומר שהבגדים של הנשים האתיופיות שמות, רק שזה היה ממש יפה לה. היא היתה בסגנון אמא אדמה כזה. והיה שם עץ, שלא הצלחתי לראות, והיתה בי הידיעה שאם אני אתקרב לעץ יקרה לה משהו - איזה התקף פיזי. וכאילו היה שם מישהו שאחראי על העץ, מן ישות בלתי נראית שבעצם אחראית על כך שאני לא אתקרב ומזהירה אותי מלהתקרב לעץ. שיחקנו במשחק שהיה על השולחן, כמו שאמרתי - כנראה שחמט. אבל בו בזמן, הרגשתי כאילו אני כן מתקרב לעץ ומקמבן את העץ שאני לא באמת קרוב אליו ככה שלא יפגע בה. הצלחתי כמה פעמים להתקרב אליו ואיכשהו לעבוד עליו שאני לא באמת קרוב אליו, ולא קרה לה כלום. שוב, כל זה קרה תוך כדי ששיחקנו במשחק שהיה על השולחן, זה היה כאילו גם הייתי ליד העץ וגם שיחקתי, אבל לא באמת ראיתי את עצמי ליד העץ אלא מה שראיתי בעיניים היה רק המשחק, אבל כאילו היתה לי הידעה בראש שאני גם קרוב לעץ. ואז פתאום מצאתי את עצמי עומד כמה מטרים מהשלחן, והאישה על הרצפה מפרפרת, לא היה שם אף אחד חוץ ממנו, אבל עדיין כאילו ראיתי אנשים מנסים לעזור לה. בו זמנית. ואז שוב פעם היינו על השלחן, והיא הרגישה בסדר, והיא הסתכלה לי בעיניים ושאלתי אותה מה היא מרגישה כשזה קורה. ואז היא אמרה לי "רוצה לדעת?" ואמרתי "כן". ופתאום הכל נהיה שחור, ופקחתי את העיניים. והייתי בדיוק על הספה שבה נרדמתי, באותה תנוחה שבה נרדמתי. ראיתי על היד שלי מן יתוש כזה, שרואים רק את הכנפיים שלו והן היו אליפטיות כאלה. הוא היה צהוב. ושמעתי אותו מזמזם ועובר מיד ליד ואז לאוזן. וניסיתי לזוז, אבל לא הצלחתי. או יותר נכון - הצלחתי בקושי. ניסיתי להניע את היד והיא בקושי זזה. אמרתי לעצמי "אתה בטח ישן", אז סגרתי את העיניים ואמרתי לעצמי "עכשיו תתעורר!", בד"כ כשאני אומר לעצמי להתעורר בחלום אני באמת מתעורר, אבל פה שנארתי בתוך החלום. פקחתי את העיניים ועדיין לא הצלחתי לזוז. כיוון שבד"כ כשאני אומר לעצמי להתעורר זה כן עוזר, פחדתי שאני לא חולם, ושמה שקורה לי שאני לא מצליח לזוז זה אמתי. אמרתי לעצמי שאולי פשוט כל הגוף שלי נרדם, כי ישנתי בתנוחה מוזרה ואני רק צריך לאט לאט להזיז את הגוף ויסתדר (את מכירה את התחושה הזו של הנמלים), אז אמרתי לעצמי שאני אפיל את עצמי על הרצפה כדי לזעזע את השרירים ואז הם ינועו יותר מהר. וניסיתי, והייתי במצב שלא ידעתי אם אני על הרצפה או על הספה שבה נרדמתי. ואז שמתי לב שאני עוד על הספה. וכל החלום היה מטושטש מאוד. ואז פתאום הכל התבהר כזה, והתעוררתי.

<< עמוד קודם 479 עמוד הבא >>