פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שכח

נמצאו 982 חלומות המכילים שכח - עמוד 49


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני רואנ אנשים נוסעים להופעה בנסיעה מאורגנת. הם כולם מוחאים כפיים ביחד ויש להם גם מן תנועות מיוחדות שכולם עודים ביחד. זמרת כושית בהריו. עם שדיים חשופות יורדת מהבמה. אני מחכה לראות מה האנשים באוטובוס השאירו. חלק שכחו אוכל ואני אוכלת את האוכל שלהם.

אני מסתובב בבית ישן שמעניק תחושה מאוד מוכרת אני מבחין בחדר חבוי בין שתי קומות שאני מבין שלא הייתי בו במשך זמן רב מאוד בעודי נכנס אני מבחין באקווריום ענק ובו דגים טרופים ואקזוטיים אני נזכר שהצבתי את האוקווריום הזה ומילאתי אותו שנים רבות קודם לכן אבל שכחתי ממנו לתדהמתי,

אני מסתובב בבית ישן שמעניק תחושה מאוד מוכרת. אני מבחין בחדר חבוי בין שתי קומות שאני מבין שלא הייתי בו זמן רב מאוד. בעודי נכנס אני ממבחין באקווריום ענק ובו דגים טורפים אקזוטיים ויפהפיים. אני נזכר שהצבתי את האקווריום הזה ומלאתי אותו שנים רבות קודם לכן, אבל שכחתי ממנו. לתדהמתי, הדגים שרדו ולמעשה פרחו. התרגשתי מאוד וחשבתי שהם בטח מאוד רעבים אחרי כל השנים האלה. הושטתי יש למה שנראה לי כקופסה של מזון לדגים על מדף קרוב והתחלתי לפזר אותו לתוך המים. לפתע התחילו הדגים להיראות חולים. בחנתי את הקופסה מקרוב וגיליתי שזו קופסה של גבישי מלח. הדגים היו דגי מים מתוקים, והמלח היה קטלני עבורם. התחלתי לרוץ סביב באמוק בנסיון לעשות משהו כדי להצילם. בקרבת מקום ראיתי אקווריום אחר עם מים. התחלתי לשלות את הדגים ולהעבירם לאקווריום האחר. אחדים מהם נראו מתים; אחדים נראו כאילו הם עשויים לשרוד. היה קשה לקבוע מה יקרה בסוף, והתעוררתי בתחושת חרדה גדולה מאוד

נמצאת באולם תיאטרון גדול במאחורי הקלעים כל החברים שלי משחקים בהצגה על הבמה (הצגה שאנחנו מעלים כרגע במגמת תיאטרון) אני בקומה השנייה של מאחורי הקלעים ופתאום מישהו שלא ראיתי מי יורה בי באזור הבטן/החזה ואני מתחילה לצרוח ואף אחד לא שומע אותי. אני צורחת וצורחת אבל אף אחד לא בא. עד שאני מתה. וכשגילו שאני מתה אף אחד לא היה עצוב וכולם שכחו לגמרי שהייתי קיימת.

<< עמוד קודם 49 עמוד הבא >>