פענוח חלומות בס"ד

חלומות על זוכר

נמצאו 1,967 חלומות המכילים זוכר - עמוד 50


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני והמשפחה שלי והחברים של המשפחה שלי ישבנו חגגנו במקום דיי פתוח אבל גם סגור בצורה לא באמת בטוחה ואז בלילה אחותי התחילה לבנות משהו ולעשות כל מיני דברים ומבחוץ דתי צעק מה את עושה ודברים כאלה והוא פרץ לבית והוא הטיל עלינו קללה לאחר מכן אני באתי והסברתי לו שאחותי עשתה את זה בשביל תחרות כלשהי ואז הוא הלך ושאלתי אותו וחיילת שפתאום הופיע לידו אם הקללה עדיין תקפה והוא אמר שכן ושאלתי מה הקללה והוא אמר שאסור להגיד את המילים לילית ואת השני אני לא זוכרת אחרי זה הסתובבתי לכיוון משפחתי ולצידי היה חלון והופיע דמות מפחידה זוהרת כזאת ורצתי והכל הפך לשחור והרגשתי כיאלו עשיתי גיל גולים באוויר והתעוררתי

חלמתי שאני בבית ואני רואה דבורה ופתאום באה עוד אחת ועוד אחת עד שמגיעה צרעה גדולה ואני נבהלת אני באה לברוח ואני פתאום קולטת שכל הבית מפוצץ בדבורים ואני זוכרת שצעקתי אמאלה זאת הכוורת אבל זו הייתה כמות מטורפת של דבורים שמשתוללות בבית ושומעים זמזומים שלהן בכל הבית

חלמתי ממש בבוקר 5 דק לפני שהתעוררתי שבאתי הביתה של ההורים שלי לכ מוכר לי ההית הזה .נראה לי שזה ביפי ההית הראשון שגרנו בו .והגלקתי רדיו ,אורות טלוויזיה . ואבא שלי (במציאות הוט מפטג לפני שנתיים) אומר לי "מה את עושה רעש את לא גואה דאני ישן אני יכול להעיר אותך מתי שארצה את לא ..עד שאני נרדם..ואז אמא שלי ישנה לידו במיטה אחרת אומרת חיייי את לע גואה שהוא ישן . וזהו לא זוכרת עוד זוכרת שיצאתי מהחדר בבעסה כמ הם קצת התעצבנו עליי. ואבא שלי נראה בחלום כזה יפה וצעיר. כי במציעות נוא הזדקן וחלה.מישהו יודע ;))?

חלמתי שכל המשפחה שלי נמצאים בתוך משחק בטלפון שבו אנחנו השחקנים ואני הייתי במשחק חייבת להגיע לנקודה שבה סבתא שלי נמצאה. רק אני ידעתי שסבתא שלי שם. ומהרגע שהגעתי אליה הכל נהפך להיות ממש כמו במציאות. סבתא שלי במציאות לא זוכרת כלום ולא מזהה אף אחד. ושהגעתי אליה בחלום התחלתי במשך מלא זמן לספר לה דברים בלי שהיא תגיב, וברגע אחד היא אמרה לי את יודעת שכל מי שהילדים שלי אוהבים הם כמו הילדים שלי. ופתאום ראינו את אמא ואבא שלי על ספסל לידנו, הם לא ראו אותנו. סבתא שלי הצביעה על אמא שלי ואמרה זאת איילת, אמרתי לה איילת מה? אמרה לי לוי,( וזה לא השם המשפחה הנכון שלה), אחרי זה הצביעה על אבא שלי אמרה לי זה עזרא שאלתי אותה שוב עזרא מה? אמרה לי נשאר אותו דבר. שאלתי אותה יש לו ילדים? היא אמרה יש לו שלוש בנות, דניאל יובל ואגם. ואז הסתכלתי עליה אמרתי לה סבתא אני אגם היא הסתכלה עליי התחילה לבכות ולחבק אותי ואמרה אני לא זיהיתי אותך סליחה סליחה ואני באמצע בכי אמרתי לה שזאת אשמתי כי לא באתי לבקר אותה המון זמן, ואז חזרנו אל תוך המשחק.

אני וחבר שלי טיילנו בעיר. הוא ידע שאמא שלי רוצה לשלוח אותי לביה"ס מתקן, אני כל הזמן אמרתי לו שאני לא רוצה ללכת לשם. הוא אמר לי אוקיי על תדאגי נילך לבית שלך למקום בטוח. הוא אמר שאין לו זמן והוא התחיל לרוץ לבסוף הגענו לבית שלא הכרתי הדלת נפתחה ושני הורים חייכו אליי. גיל דחף אותי פנימה והביא להם את הטלפון שלי. לא הבנתי מתי הספיק לקחת לי אותו. ההבנתי שהוא הוביל אותי בדיוק למלכודת- לביה"ס המתקן. האמא הובילה אותי לחדר שלי שבו היו שלוש מיטות וילדה. רציתי להיות ידידותית ושאלתי אם אפשר לישון לידה. האמא אמרה שאם לא נדבר בלילה ואם לא נעשה בעיות היא תסכים. הבטחנו לה והלכנו לישון. עצמתי את עיניי ונרדמתי, פתחתי אותן והיה בוקר. האמא קראה לכולם לארוחת בוקר ואמרה לכולם לשטוף ידיים. גיל הגיע בבוקר לבקר וממש כעסתי עליו אז לא דיברתי איתו. הוא שטף ידיים ושסיים השפריץ עליי וצחק. אלכנו צנים עם גבינה ויצאנו לטיול עם הכלבים. חשבבתי לי זאת ההזדמנות שלי לברוח נשארתי מאחור שלא ישימו לב. עברתי את כולם רק בסוף שהסתובבתי גיל תפס בידי ושאל לאן את חושבת שאת הולכת? הוא אמר אני יהיה נחמד ואני לא אלשין הפעם. חזרנו הבייתה והבנתי שאני לא אצליח לצאת משם בלי הטלפון.הייתה לי תוכנית. שכולם יצאו שוב עם הכלבים אמרתי שאני לא מרגישה טוב ואני רוצה להישאר. לגבי מצלמת האבטחה אמרתי לעצמי אתם תראו מה שאתם רוצים לראות ולא את מה שאני באמת עושה. שמתי במצלמה סרטון שלי עושה גלגלונים הלוך חזור ככה לנצח. הלכתי לחדר השינה של ההורים בנסיון לחפש את הטלפון מצאתי בתוך הארון תיבה מוחבאת, בתוכה הייתה עוד תיבה נעולה. הייתה לי סיכה בשיער וזכרתי איך לפתוח דברים באמצעותה. פתחתי ומצאתי את הטלפון שלי. ישר צילמתי את המקום מבחוץ, באתי לרשום הודעה לאמא שלי הספקתי לשלוח ושנייה אחרי זה משום מקום חבר שלי זינק עליי ולא נתן לי ללכת. הוא שרק במשרוקית ופתאום כולם נכנסו לבית. הוא אמר לי הפעם לא אוותר לך נסיכה. האמא אמרה לי היית ילדה מאוד רעה. היא הכניסה לי משהו לפה וכשהתעוררתי מצאתי את עצמי בחדר חשוך לגמרי. הייתי שם שבוע. התנהגתי כאיל הייתי מישהי אחרת שהשתנתה ואז הם הסכימו לשחרר אותי. הייתה לי עוד תוכנית אחרונה בראש, אך בשבילה הייתי חייבת את החבר שלי. אמרתי להורים שאני וחבר שלי רבנו ואני רוצה לדבר איתו ולנסות להשלים. הם הכניסו אותנו לחדר וישר התחלתי לדבר איתו. זו אני החברה שלך, אני יודעת שאתה שם בבקשה אתה מסוגל! זוכר את כל הפעמים בהם קפצנו בטרמפולינה ביחד, כאשר אספנו אבנים לפי היסודות? זוכר את הפעמים בהם לימדת אותי קסם? ובשנייה שאמרתי את זה נזכרתי ביום בו הוא לימד אותי קסם המאפס את הבן-אדם לא משנה מה קרה לו הוא חייב לחזור למה שהיה בהתחלה. עשיתי אותו וישר ראיתי את החבר שלי חוזר. הוא לא הבין איפה הוא, הוא שאל מה אני עושה פה.. הסברתי לו הכל בנינו תוכנית וברחנו

חלמתי שאח שלי יוצא מהבית עם שקית של אני לא זוכרת מה והוא היה עם פלסטר על הראש מאחורה. אני ואמא ליווינו אותו למעלית ואז שאלתי אותו "מה זה למה יש לך פלסטר" ובזמן הזה הוא כבר התחיל לדמם. הוא אמר לי "אה זה כלום, נחתכתי בגילוח" והדם לא הפסיק. ירד וירד וירד אבל הוא לא היה מבוהל או משהו, אמא אמרה לו "יהונתן מה זה כנס הביתה" והוא כבר היה במעלית ואמר לה "אמא זה כלום" וממש כל כולו היה דם. ואז התחלתי לצחוק ופתאום השפריץ לי מלא דם מהאף והוא לא הפסיק לרדת בכמויות של ממש. אמא הזמינה אמבולנס לשנינו ולא הצליחה להסביר לפקידה איך זה שאני מאבדת כל כך הרבה דם רק מהאף

<< עמוד קודם 50 עמוד הבא >>