פענוח חלומות בס"ד

חלומות על לא יודעת

נמצאו 1,072 חלומות המכילים לא יודעת - עמוד 50


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

החלום מתחיל בחוג מחול צילמנו איזה קליפ סבבה ואז היה לנו חזרה ולא ידעתי אז אמא שלי היתקשרה לאבא שלי שיביא לי בגדים לחזרה והוא הביא לי 3 שקיות של מלא בגדים ועגילים ותיקים ושרשראות ואני זוכרת מכל השקיות האלה עגיל נוצה מטפס ששמתי , עכשיו אחרי החזרה הלכתי הביתה והיה לי יומולדת ולכולם היה משהו בבית ספר חוץ מלארבעה ילדים שאני לא ראיתי היום .. ואני חוזרת מהחזרה והם כבר אצלי בחדר וכאילו אותו יום זה היה יום הריקוד הבילנאומי וכאילו זה היה משהו ממש מוכר כמו פורים אז כזה באמצע שני ילדים התחילו לרקוד כזה ולהצטלם בפוזות ריקודיות כאלה ולעלות לאינסטגרם. ואז הם היו אצלי עד ממש מאוחר ואז איכשהו היה בוקר לא יודעת איך והלכנו לחזרה של החוג מחול ושני ילדים הלכו כבר ונישארו רק השניים האחרים והם ראו תחזרה שלנו ואז באמצע החזרה ילד אחד הלך כזה ובסוף הילד האחרון הלך...ואז התעוררתי

אבא שלי צועק על אמא שלא רוצה ללכת לקנות תרופות. הם רבים בתחנת אוטובוס ואני חוזרת עם אמא הביתה.אמאאומרת לי שמאחור הולך איש זקן והוא יעביר לי תיק חום. בתיק אני רואה מחט בחוט לבן. החבר הוא חבר של סבא שאמא מבקשת לא לספר לסבא כי היא לא יודעת מה קורה איתו.

חלמתי שאני נמצאת במקום אחר לא בארץ ואני נקלעת לסוג של מלחמה או קטטה ואני נדקרת עם סכין חדה בבטן,בחלום ממש כאב לי ושעוד מישהו נפצע לא זוכרת מי אבל מישהו קרוב אליי, ואז אני כאילו מאבדת הכרה ומוצאת את עצמי בארץ אחרת ועדיין עם הפציעה וחבושה אני מסירה את הפד ויש שם חתך ענקי עמוק... כל זה ואני נמצאת ברחוב ופתאום מדברים חלק גם עברית ואני לא יודעת אם ללכת לתפור את החתך הענק או לא

אני ושתי חברות נסענו למקום שנקרא ״אור ראשון״ לאנשים עם כל מיני בעיות. נסענו לשם עם חברה שהשתתקה מהצוואר ומטה. לקחנו אותה לשחייה בבריכה שהייתה מחולקת עם החבלים האלו של בריכות. עזרנו לחברה לשחות- החזקנו אותה מעל המים כדי שתנשום ואז נתנו לה לשקוע, ואז שוב הרמנו אותה. לפעמים איכשהו היא הצליחה להתיף את עצמה. הבריכה הייתה ממש עמוקה (למה??? מכניסים לשם נכים!!) ונהניתי לשחות בהן מאוד. זה היה שלו ברגעים ששחיתי לבד. דיברתי עם מישהו מתחת למים והוא הסביר לי על מצלמה תת מימית ולמה זה לא טוב לשתף ישר דרכה תמונות לאינטרנט. עברתי בין חלקי הבריכה, ובאחד ראיתי טלה ממש ממש קטן ששחה. הוצאתי אותו לסף הבריכה כי רציתי להצטלם איתו, אבל למצלמה לקח יותר מדי זמן וניסיתי כמה פעמים אז הוא נשך אותי. יצאתי מהבריכה ברצון מטורף להגיע למקום כלשהו. בדרך עברתי במן גינה קטנה עם ספסלים (ממש גינה כזו בין מבנים, כמו במן אוניברסיטה) והייתה שם ציפור טרף (נץ?) שניסתה לעוף מהרצפה ולא הצליחה. היה שם איש שאמר לה איך לעוף (מה הטכניקה) וכשהיא לא הצליחה הוא התאכזב. לא נשארתי שם לראות מה קורה בהמשך והמשכתי ללכת. הגעתי החוצה והלכתי למבנה עגול כזה מבד כבד שחלק כזה מבחוץ, שהוקם בצורת אוהל קרקס. כשנכנסים צריך לעקוף מן קיר כזה שמסתיר את מה שיש בפנים. כשנכנסתי היו שם כל מיני יצירות שזכרתי שראיתי באילת (כנראה יצירות של תלמידים) ונתקפתי נוסטלגיה. משום מה הגעתי לסף בכי ופגשתי שם עוד שתי חברות. התמונה הבאה היא אני וחברות הולכות במסדרון לחדר שלנו כנראה, ובאחד החדריםהדלת הייתה פתוחה. כנראה שההורים שישבו על המיטה שם זיהו אחת מאיתנו כי נכנסנו פנימה. על המיטה ישבו ההורים, מצד שמאל ילד בן 13 בערך, ביניהם ילד עם תסמונת דאון, על כורסה מימינם ישבה ילדה בת 12, וכשנכנסנו ראינו שקרוב לכניסה (החדר היה קטן מלאכלס מיטות לכל האנשים) יש שני ילדים קטנים (גיל 4 בערך) לבושים בבגדים זהים וצבעים שונים, בן ובת. תאומים. חיבקתי אותם תוך כדי שיחה עליזה עם ההורים, ואז ראיתי את האח השישי ״-הכנס שם של מושא קראש (?)- ?!?״ ״סיון??? עברו שנים! כבר אחרי צבא...״ האמא: ״אולי תספרו להם למה אנחנו כאן״ אז הם סיפרו על האח עם תסמונת הדאון שסובל מהתפרצויות זעם. האחות בת ה-12 הייתה אאוטגוינג כזו ועם הפלאפון אבל השתתפה בשיחה. נראה שהיא והאח בן ה-13 קרובים (אבל כמובן, בקשר אהבה-שנאה). הם המשיכו לדבר על הנושא, לא זוכרת מה חוץ מזה שהאמא שאלה את בת ה12: ״למשל (בשביל להדגים משהו על האח בעל תסמונת הדאון) היית יוצאת עם גברים או נשים?״ האחות: ״לא יודעת, אני שונאת בנים. אבל לפעמים הם בסדר״ (משהו כזה בסגנון התשובה)

חלמתי שאני עומדת עם חברה שלי ליד הלוקרים בבית הספר ולפתע הילד שאני נמצאת איתו בא מאחוריי, ונותן לי נשיקה צרפתית ארוכה מאוד בלחי. לאחר מכן היה שיעור ספורט והוא ביקש ממני לצאת לרגע כי הוא רוצה לדבר. יצאתי, ופגשתי אותו שם והוא שאל אותי בא לך חבר? ואמרתי לו לא יודעת, ואז הוא אמר בא לך נשיקה? ואז הוא נישק אותי נשיקה רגילה בפה. אני והילד הזה לא דיברנו לפחות שבוע. מערכת היחסים בינינו לא מוגדרת. אני לא יודעת גם מה הוא מרגיש כלפיי.

<< עמוד קודם 50 עמוד הבא >>