פענוח חלומות בס"ד

חלומות על פוצ

נמצאו 872 חלומות המכילים פוצ - עמוד 50


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הייתי בשדה קרב על גשר היינו חיילים ולבשנו מדים כחולים כהים. נלחמנו נגד מחבלים כאשר אחד החיילים קפץ על רימון כדי שלא נפגע אך אף אחד לא בכה או צרח כי אילו לא היה להם אכפת בכלל הם ואני המשכנו לירות. גם חברה טובה שלי הייתה שם וירתה בהם איתי. היה רגע שהם ממש דחקו אותנו לפינה וזרקו רימון ואני בעטתי אותו איליהם והוא היתפוצץ והם נפלו מין הגשר את המים שזרתמו מתחת

בשבוע אחד הספקתי לחלום ארבעה חלומות שלא יוצאים לי מהראש אינני זוכר פרטים מדוייקים אז אנסה לתאר בכללי בפעם הראשונה חלמתי על זה שאני נמצא באמריקה ליד מגדלי התאומים המחודשים (למרות שעוד לא חודשו) ואני מסתכל עליהם ומסתכל ברחוב ואנשים מסתכלים לשם ופתאום קורה אסון התאומים ואני רואה תמונות מהאירוע הקודם אני רואה את המטוס שהתרסק עליהם ואת הבניינים לאט לאט קורסים ואת האנשים מצלמים ובורחים אפילו את האנשים שקפצו מהמגדלים ואני פשוט מסתכל ולא יודע מה לעשות הרגשתי שאני קפוא ואז התחלתי ללכת משם עם כל האנשים וחלקם אומרים לי להתרחק ואני מתרחק החלום השני היה שאני וכמה חברים שלי שחלקם אינני זוכר אבל אחד מהם הוא אחי התאום נלחמים בנשק באחוזה גדולה שבה גנגסטרים מחזיקים מישהי מאוד יקרה לנו שאותה אני לא זוכר ואנחנו נלחמים להצילה אני זוכר לפרטים את הנשקים הרבים שהיו שם ואת אופן הלחימה אני גם זוכר שהיו לחלום הזה המשכים ואת הרוב אני לא כל כך זוכר אבל באותו לילה גם חלמתי שאני ואחי התאום נוסעים ברכב בשיא המהירות ובורחים מהמשטרה אני לא יודע בדיו איפה זה היה אבל זה היה בכביש מהיר ואני זוכר שהוריתי לאחי והסתיר משו מתחת לכסא כדי שהמשטרה לא תראה ואני רואה אותו מסתיר אקדח ועוד משו שאני לא סגור עליו(יכול להיות שקית עם מסמכים או אולי סמים או משו אסור) בקיצור אנחנו נוסעים ועוברים מחסומים ואת ההמשך אני לא זוכר לילה אחר באותו שבוע אני חלמתי שאני והמשפחה שלי וחברים קרובים (2 חברים נדמה לי) בורחים מאמריקה עקב רדיפה אנטישמית של הממשלה אני זוכר שאני ואמי ואחי (לא זוכר אותו בדיוק אבל יודע שזה אחי) בורחים מאיזה קניון לחניון ואנחנו בלחץ כי רודפים אחרינו בהתחלה לא ידעתי מי בחניון אנחנו נלחצים עם הרכב ויוצאים ואיכשהוא הגענו הביתה (תיארתי רק חדר עם מיטות) ואני ואחי ועוד חבר ואמא שלי ואולי גם אבא שלי פשוט מפוחדים ואני יודע שהיינו לחוצים נדמה לי שזה בגלל שעדיין ידענו שרודפים אחרינו אז אנחנו צריכים להסתלק מאמריקה בסופו של דבר אני רואה מסוקים דרך החלון שפשוט מפגיזים את אותו חדר שאנו נמצאים בו אני זוכר שראיתי כל פגז ופגז ואיפה הוא פוגע והם לא התפוצצו או משו אף אחד לא נפגע באמת משום מה ואז אני זוכר קליע בודד שנורה וגם הוא לא התפוצץ כל הפגזים והקליעים שראיתי זזו באיטיות מוחלטת ואף אחד לא נפגע בסוף מישהו מהממשלה צועק לנו מהמסוק משהו אנטישמי וחוק חדש באמריקה שאנו לא עומדים בו ואנחנו צריכים לעזוב זה בערך מה שחלמתי אני מקווה שתוכלו לעזור לי בפיענוך תודה

חברים שלי ובת הזוג שלי נמצאים בחדר עם פצצה אחד החברים מרים אותה והיא מתפוצצת, קורסת קומה בניין בו הם נמצאים, אני מחפש אותם בהריסות צועק את השם של בת הזוג שלי ורואה שהיא ברחה והיא רק שרוטה ויש עליה דם. שניים מהחברים שלי מתים ואחד גוסס. אני אומר לגוסס " למה לא הקשבתם לי ועפתם משם?! למה?!" כל מה שהוא עושה זה מהנהן...

כוכב מתפוצץ יוצא אש ואז יורדים סולמות שבצדדים שלהם אש אני עולה למעלה ומגיע לעולם אחר פונה למוכרת הסולמות בעברית והיא אומרת לי כאן לא מדברים בשפת הקודש אני אומר לה אני לא מהעולם הזה היא אומרת אני יודעת תסתכל מסביב ואז אני רואה שהאנשים בגובה 3 מטר

הייתי בשדה קרב על גשר ונלחמנו נגד מחבלים כאשר אחד החיילים קפץ על רימון כדי שלא נפגע אך אף אחד לא בכה או צרח כי אילו לא היה להם אכפת בכלל הם ואני המשכנו לירות. גם חברה טובה שלי הייתה שם וירתה בהם איתי. היה רגע שהם ממש דחקו אותנו לפינה וזרקו רימון ואני בעטתי אותו איליהם והוא היתפוצץ והם נפלו מין הגשר את המים שזרתמו מתחת

בחלום שלי הייתה המורה שלי לספרות, שהיא המחבלת וחבר נורא נורא טוב שעומד להתגייס . הוא היה בתוך טנק והיא אמרה לו לנסוע לכיוון שדה מוקשים ואני מנסה לצעוק לו שלא ואין לי קול. הוא אומר "אני חייב היא המפקדת שלי" ומתחיל לנסוע עולה על מוקש והטנק מתפוצץ. הגענו לבית חולים בכניסה חיכו חיילים עם זרים כמו בהלוויה, את החייל הובילו למחלקת ילדים ואני שאלתי "למה? הרי הוא חייל!!" ואמרו שהמחלקה של המבוגרים תפוסה. פתאום בבית חולים חברה שלי מתחבקת עם המחבלת והוציאו את החייל ואמרו שהוא מת וכולם התחילו לצרוח לא זה לא גל זה לא גל וכשבאו לפתוח את הסדין קמתי.

<< עמוד קודם 50 עמוד הבא >>