פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מידי

נמצאו 697 חלומות המכילים מידי - עמוד 53


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הייתי ברכב ומישהו או משהו רדף אחריוכל פעם באמצע הנסיעה שהייתי מציץ למושב האחורי הייתי רואה מזיק אחר בהתחלה זה היה גוק המשכתי לנסוע אחריו בה עכביש ושוב המשכתי לנסוע ואז הגיע עקרב כשראיתי אותו עצרתי אץ הרכב והתחלתי לחפש אותו וכשמצאתי אותו זה היה מאוחר מידי הוא עקץ אותי ברגל והתעוררתי תוך כדי צעקה

הייתי ברכב וכנראה שברחתי ממשהו או ממישהו וכל פעם באמצע הנסיעה שהייתי מציץ למושב האחורי הייתי רואה מזיק אחר בהתחלה זה היה גוק המשכתי לנסוע אחריו בה עכביש ושוב המשכתי לנסוע ואז הגיע עקרב כשראיתי אותו עצרתי אץ הרכב והתחלתי לחפש אותו וכשמצאתי אותו זה היה מאוחר מידי הוא עקץ אותי ברגל והתעוררתי תוך כדי צעקה

חלמתי שצוטטתי לשרית ואביב כששרית ביקשה מימנו שהם ייתקשרו לכול הניבחרות שלהם כי שרית רוצה ללכת לאכול פיצה מחר בבוקר, אז אביב אמר לה שזה יותר מידי אנשים. והתחלתי לצחוק. ואז הם עלו עליי אז הבאתי לאביב ביצת קינדר (מהישנים) ואמרתי לו תהנה לאכול לעצמך ת'ביציים. ואז אביב כזה, אם לא תתרחקי אני אוכל לך את היד. אז התרחקתי וברחתי מישם ואז שרית הצליחה לשכנע אותו להתקשר והם התקשרו ולמחרת בבוקר שלומי הודיע להם שכולם ביטלו כי יש סופת חורף (וזה היה קיץ...) אז אביב החליט לקחת את שרית לאכול פיצה בכול זאת. ואז כשהם ישבו וקיבלו את הפיצות,אביב צחק על אבי גואטה ושרית זרקה עליו את הפיצה והלכה. ואז הלכתי למוכרת ואמרתי לה "אפשר פיצה עם קצת אביב גפן מלמעלה?"

היינו עם כל המשפחה המורחבת בים, או בעיר שלי או ברומניה אני לא בדיוק יודעת.. נסענו בהתחלה עם האוטו עד הקצה של המזח ואמא קצת פגעה במעקה. אחותי נשארה באוטו ואני התחלתי לצלם את כולם.. עלינו כולנו למעלה כדי לצלם יותר טוב את סבא וסבתא.. פתאום היה גל ענקי מעל המזח וצרחו לאחותי לברוח אבל היא לא שמעה.. הוא פשוט בלע את האוטו כולו אחותי הגדולה. הגל נהיה גדול מידי בכדי למצוא אותה.. הגל הפך לצונמי וכולנו התחלנו לברוח. הדרך הייתה סוג של מסלול טיפוס כזה עם חבלים וגשרים.. לאט לאט הים עלה. הייתה דרך יותר נמוכה אבל יותר פשוטה ופחות מסוכנת שעלתה 5 שקלים לאדם .. אבל היא הייתה קרובה מידי לים אז לא לקחתי סיכון. אני הובלתי את כל המשפחה.. בדרך איבדנו את אמא שלי אחים שלי וכולם בערך בן ההמון של האנשים.. נשארנו רק סבתא שלי ודודה שלי.. רצנו קדימה וכמעט הגענו אל הסוף.. ואני כל הזמן הסתכלתי אחורה בכדי לחפש את שאר המשפחה.. אבל לא ראיתי אותם. סבתא שלי ואני החזקנו ידים ואנשים מהמסלול של העשירים צרחו לנו לזעוק לעזרה צרחתי אבל לא שמעו ואז ראיתי שיש פרמדיק בדרך אז הפסקתי.. והמשכתי לרוץ קדימה. לבסוף לא הספקנו לברוח מהגל, אמרתי לסבתא שלי "תנשמי נשימה עמוקה" והגל כיסה אותנו. הדבר היחידי שעבר לי בראש היה "אז ככה אחותי הרגישה".. התחלתי להיחנק ואז קמתי.

<< עמוד קודם 53 עמוד הבא >>