פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שגם

נמצאו 579 חלומות המכילים שגם - עמוד 55


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שראיתי בחדשות סיפור על אם ובת שהיו בהפלגת נופש, וכשהספינה כבר חזרה (לירדן) הם ישנו ולא שמו לב ולא יצאו מהחדר, וכשהם יצאו קלטו כוחות הביטחון בירדן 2 אנשים על הספינה, חשבו שזה איזה גורם עוין והפציצו את הספינה. סיפור הזוי משהו. ואז אחרי זה במעבר חד, לא זוכרת בכלל איך הגעתי למצב הזה, אבל מצאתי את עצמי על ספינה גדולה עם אחותי הגדולה (בת 19), זה לא היה נראה כל כך כמו ספינת נופש... אני ואחותי היינו על החלק הכי עליון של הספינה, שם היה מעין חדר זכוכית כזה עם ההגה והכל, משם מכוונים את הספינה, ואנחנו עמדנו מחוץ לחדר זכוכית הזה. איכשהו אני ואחותי הבנו שאנחנו הולכות למות, ובדרך כזו או אחרת השלמנו עם זה. ואז אנחנו רואות מרחוק שמגיע אלינו גל גדול ומוזר, שכלל גם מי ים וגם עשן אפור כזה, כאילו זה היה גל ענק של מים ופצצות. חיבקתי את אחותי ואמרתי לה שאני מפחדת, אז היא אמרה לי שגם היא ואין מה לעשות. ואז נזכרתי שלא דיברתי עם אמא ואבא שלי, רציתי להגיד להם שאני אוהבת אותם. אז ממש ברגע האחרון, שנייה לפני שהגל בא לעלות עלינו חייגתי לאמא שלי אבל היא לא הספיקה לענות, ואז בא הגל והרג אותי ואת אחותי. אחרי זה, אני ואחותי הפכנו לרוחות, היינו עדיין באזור של הספינה (בתור רוחות) ואז אמרתי לאחותי שזה לא היה לי כואב בכלל כמו שחשבתי, והיא אמרה שזה כן כאב לה מאוד. ממש אחרי זה התחלתי להרגיש כאב עצום בגלל אבא שלי, חשבתי מה יהיה עכשיו שהוא איבד את שתי הבנות הגדולות שלו, איך הוא הולך לסבול ואיך הולך לכאוב לו בגלל זה, כי הוא מאוד אוהב אותנו. אחרי זה הגעתי לבית ספר של חברה מאוד מאוד טובה שלי, רק שזה היה בית ספר שהמצאתי, היא לא באמת לומדת שם ולא קיים בית ספר כזה. איכשהו רק היא (החברה) הצליחה לראות אותי ולדבר איתי ולחבק אותי. שמחתי שלפחות אני יכולה לדבר עם מישהי שאני מאוד אוהבת, וגם יש לי את אחותי, שאני לא לבד. אבל עדיין הייתה לי מעין הרגשה מגעילה כזו. ואז הגעתי לבית של סבתא שלי (אמא של אבא שלי) שם התקיימה השבעה. ואני רואה על הכניסה מודעת אבל, שאבא שלי מת. הרגשתי נורא. הוא מת מרוב הכאב, הוא לא יכל לסבול את זה, בדיוק כמו שחשבתי שיכאב לו מאוד. המודעת אבל לא הייתה כמו כל המודעות הרגילות, מודעה כזאת שהדפיסו בוורד ברשלנות, ומתחת לשם של אבא שלי היה כתוב בצבעוני "אתם מוזמנים לקונצרט של שי" (שי הוא בן דוד שלי שמנגן בפסנתר). נכנסתי לבית של סבתא שלי, שגם היא איכשהו ראתה אותי אבל כל השאר לא, ושאלתי אותה "למה עשית את זה ככה? הדפסת סתם ברשלנות" אז היא אמרה לי "לא היה לי כסף לעשות את זה יותר טוב" (ויש לה כסף) ואז שאלתי אותה "ולמה פרסמת על המודעה את הקונצרט של שי?" אז היא אמרה לי "מה אני יעשה היה צריך לפרסם את זה". ואז התעוררתי. דרך אגב זאת לא פעם ראשונה שאני חולמת על מוות של עצמי ושאני הופכת לרוח, ומתקשרת עם הסביבה בתור רוח. כבר חלמתי פעם אחת חלום כזה, רק שבחלום ההוא תקשרתי עם הסביבה באמצעות עט ודף, הם לא יכלו לראות אותי, לשמוע אותי או לגעת בי.

התאמנתי בוונגיט והיה בחלון איזה בלונדית היא ירדה דיברתי איתה וזה התנשקנו ואז כל פעם שהלכתי פעם היה חלון פעם לא לפעמים הבניין היה נעלם פעם אחת נסענו במין אונייה הורדנו חברים באיזה חוף ואז פתאום קפצתי ישר לבית שלה שאלתי איפה אני היא אמרה אצלי בקנדה אמררתי שגם בת דודה שלי לומדת בקנדה והייתי עם הכלבה שלי ואז היינו חברים וגם סבתתא וסבתא שלי היו שם ואח של סבא שלי

אני נכנסת לבית שהוא שלי בחלום אבל לא במציאות, אני רואה שפרצו לבית וגנבו את כל משענות המיטות שעשויים מברזל וכשאני מסתכלת מחוץ לבית אני רואה שגם את כל מעקות המדרגות שמברזל גנבו. אני עוברת בחדרים ורואה שבכולם גנבו את משענות המיטות שעשויות מברזל. אני מתקשרת להורים שלי בוכה ומספרת להם. אני יורדת בזהירות מהבניין ורואה שטח גדול שבו חותכים ברזל. מחפשת ומוצאת את משענת המיטה שהיתה לי כשהייתי נערה כשאיש חותך אותו. אני עוצרת אותו ותופסת את האיש בכך שאני כורכת סביב צווארו חבל ומושכת אותו, כשהוא לא מתנגד, לכיוון הבניין וממתינה לשכן שלי שהוא שוטר שיגיע.

<< עמוד קודם 55 עמוד הבא >>