פענוח חלומות בס"ד

חלומות על וקד

נמצאו 953 חלומות המכילים וקד - עמוד 56


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הייתי עם הילדה שלי, אחותי ובעלה במפגש של אנשים שמתכננים אייך להתאבד. לאחר כמה ימים של שיחות אני מוצאת את עצמי בלילה כשפתאום הכל חשוך ומחפשת היכן כולם. פתאום אני פותחת מן וילון כזה ורואה שכולם יושבים על הדשא. בעלה של אחותי במן שלוות נפש פתאום אומר שהוא כבר עשה את חשבון הנפש שלו והחליט לעשות את זה בנהיגה ברכב. אני אמרתי שאני לא רוצה להתאבד וחוזרת הביתה. ואז אחותי אומרת בכעס: אז בשביל מה עשינו את כל זה, בשביל זה עזבתי את הבית לכמה ימים ואמרה לבעלה: טוב בוא נלך הבייתה. תוך כדי זה הילדה שלי רוקדת ושרה בצד.

> קראו את פענוח החלום

מישהו שאני מאוהבת בו במציאות אז חלמתי עליו בחלום. הוא שלח לי בטעות הודעה הפלאפון ככה הוא אמר ואז התחלנו לדבר. אחר כך הייתי צריכה ללכת לעבודה אבל הגעתי מוקדם לשניהם והיו שם ערבים וגנבים אז התחלתי לרוץ מהר מהר ובהתחלה הם רצו אחרי ואחר כך הפסיקו. נכנסתי מהר לבית של דוד ודודה שלי הייתה שם חברה של דודה שלי, ודודה שלי אמרה שדוד שלי בים שתה כלומר מסטול... הלכתי למטבח היה שם סכין ירוק. אחר כך קיבלתי הודעה מהבן שאני אוהבת אותו, אחר כך אני הייתי בבית של אחד החברים שלו... ושאלתי אותו עדיין בהודעה למה הוא הפסיק לדבר איתי, הוא שלח לי שיר בהתחלה התחלתי לשמוע אותו באוזניות ואז פתאום השיר נדלק על המסך... זה היה שיר ברוסית ובשיר שרה בחורה שאמרה שלמענך אני אלך עד הסוף, וראו איך היא קפצה מגג של בית ואיך היא שכבה על קרח ובכתה. ואז החלטנו ללכת עם הבעל של אחותי, אחותי ואחיינים שלי לקנות משהו טעים, נסענו באוטו שלי בצבע כסף, והיה לי מחשב חדש- למרות שבמציאות אין לי. הבן שאהבתי שלח שוב הודעה שאני מסטלבטת עליו? לא עניתי כי לא היה לי זמן. לפני שנכנסהו ראיתי ביציאה את הבן שאני אוהבת הייתה לו חולצה לבנה עם איזשהו ציור באמצע החולצה. הוא מהר ברח ממני אל חברות שלי, ואז הבן נפל ואמר לי שוב מה את מסטלבטת עליי? נכנסנו לחנות ושם עבדו בנות שאני מכירה ואחת אמרה לי שיש לה בעיה במשפחה, והמשפחה שלה שונאים אותה והיא לא יודעת מה לעשות. רשמתי לה עם עט כחול שתעשה עליהם בדיחה כיאלו היא בהריון. היא חיכה. הזמנתי גלידה עם פצפוצפים בצבע ורוד ולבן.. וכמו תפוח אבל לא אמרתי שבפנים יש משהו טעים הקופסאות היו בצבע כחול ואדום. אמרתי לבעל של אחותי טוב בו נילך כי כבר קנינו הכל ואחותי ואחיינים שלי מחכים לנו באוטו. הבנתיים עד שקניתי הבעל של אחותי פירק את המחשב שלי הוא היה בצבע שחור- המחשב. הוא מהר חיבר את החלקים ויצאנו. אחר כך בבית אחותי הגדולה אמרה לאחותי הלבנונית תקפלי בגדים. אני רוצה ללכת להתקלח ואני בדיוק הייתי צריכה לצאת אז עשיתי לאחותי פרצוף שהיא חוצנית והלכתי.

> קראו את פענוח החלום

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 56 עמוד הבא >>
RSS