פענוח חלומות בס"ד

חלומות על נכנסו

נמצאו 720 חלומות המכילים נכנסו - עמוד 57


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני נמצאת בבית שלי, יכול להיות שזו הייתה שבת. הלכתי לישון בחדר של אחים שלי, הם כנראה לא היו בבית, וישנתי במיטה של אחי הבכור. באמצע הלילה התעוררתי כנראה מחלום או משהו אז כאילו רציתי שמישהו ירגיע אותי ויתן לי פירוש לזה. אז לא יודעת למה ואיך, לקחתי חפיסת קלפים וחילקתי אותך ל3 חפיסות על פי החלום שלי (לא יודעת בכלל איך חילקתי לפי חלום). למיטה הזאת יש מיטה נוספת מתחתיה, אז שמתי את הקלפים בין שתי המיטות. קיוויתי שלמחרת מישהו יעזור לי, למרות שזה הפעם נמצא בחדר של האחים שלי ולא שלי. בבוקר התעוררתי ובדקתי את הקלפים ואף אחד לא ענה לי אז החלטתי להשאיר.. אחכ אחים שלי הגיעו לבית מהר ולא הבנתי למה הם חזרו.. הם לא אמורים לחזור עכשיו! הם נכנסו לחדר שלהם וסגרו את הדלת. רציתי לקחת את הקלפים בלי שהם ידעו מזה, כי מה אני אגיד להם?? אז חיכיתי עד שיצאו, וכשאחד מהם יצא אז השני נשאר והתחיל לסדר את החדר ולשטוף אותו והשני הלך להתארגן. המשכתי לחכות, קיוויתי שלא ימצא את הקלפים. כשהוא סיים והלך לרגע, אני נכנסתי לחדר ובדקתי את הקלפים וראיתי שהם לא שם. אחכ אח שלי שוב נכנס אז שאלתי אותו איפה הקלפים שהיו מתחת למיטה? והוא אמר לי שהוא כיבס אותם יחד עם המיטה כי הוא בכלל לא ידע שהם נמצאים שם. ואז מהר הלכתי לחלון. ראיתי שם כמה קלפים, לא כולם.. אני זוכרת שהיה שם קלף של 6 לב אדום אבל הצבע שלו נמרח. הייתי מבואסת. אחכ הלכתי עם אח שלי ליער כזה כדי לחפש עוד קלפים. לא מצאנו הרבה כלכך... כשחזרנו ראיתי את אח שלי הגדול מתארגן ממש מהר בחדר אז שאלתי אותו מה קרה והוא אמר לי שפרצה מלחמה והוא, כמילואימניק, חייב ללכת. גם אח שלי השני התארגן ליצאה

חלמתי שאני ממש כמו בסרט טלוויזיה ואני משחק שם, בחיי לא ראיתי סרט כזה ולא זכור לי אפילו . חלמתי שאני ועוד 2 חברים נכנסים לאזור של הבריכה, ושנכנסו ראינו כמה בנות שנראות נאה מאוד, והן התחילו לדבר איתנו סתם ככה לא ידוע בשביל מה אין לי מושג. אחר כך כאילו הם נעלמו או שלא יודע מה קרה והתחילו לרדוף אחרינו, אז הסתתרנו באיזה חדר שהיה שם , בסוף יצאנו משם וראינו אותם בדיוק במיקום שהם היו בתחילת הסרט, משהו ממש מוזר, ואז היה קול של צחוק ברגע והסרט נגמר ורואים כמו בכל סרט מי יצר אותו והכל, משהו הזוי חחחחח קמתי מהשינה ובעצמי צחקתי שאני חולם על דברים כאלה

חלמתי שאני ממש כמו בסרט טלוויזיה ואני משחק שם, בחיי לא ראיתי סרט כזה ולא זכור לי אפילו . חלמתי שאני ועוד 2 חברים נכנסים לאזור של הבריכה, ושנכנסו ראינו כמה בנות שנראות נאה מאוד, והן התחילו לדבר איתנו סתם ככה לא ידוע בשביל מה אין לי מושג. אחר כך כאילו הם נעלמו או שלא יודע מה קרה והתחילו לרדוף אחרינו דמויות אחרות במקומן ,! , אז הסתתרנו באיזה חדר שהיה שם , בסוף יצאנו משם וראינו אותם בדיוק במיקום שהם היו בתחילת הסרט אבל לא ראינו את הפנים שלהן בשביל לזהות אם זה הבנות שראינו בהתחלה. משהו ממש מוזר, ואז היה קול של צחוק ברגע והסרט נגמר ורואים כמו בכל סרט מי יצר אותו והכל, משהו הזוי חחחחח קמתי מהשינה ובעצמי צחקתי שאני חולם על דברים כאלה ובכללי הסרט עצמו היה מצחיק פשוט אני לא זוכר , קרה ממש עכשיו.

חלמתי שאיזה ילדה קטנה, נראתה בסביבות גיל 6, עם שיער שחור וחלק, קוקיות ופוני, נותנת לי פתק עם כתובת (אני לא מכירה את הילדה הזאת במציאות). הגעתי לכתובת. זה היה בתוך עיר ענקית עם בניינים גבוהים מאוד ואפורים... עיר מדכאת כזאת. זה היה אחד הבניינים הכי גבוהים בעיר. נכנסתי למעלית. הייתה במעלית מראה גדולה, אבל לא ראיתי את עצמי. לא התייחסתי לזה... הגעתי לכתובת, צלצלתי בפעמון ופתחה את הדלת סוג של מכונה מוזרה, גם היא אפורה כמו כל הדברים האחרים בעיר הזאת. פחדתי מהמכונה הזאת, לאט לאט כל מה שהיא נגעה בו הפך גם למכונה מוזרה, מלאה בנפט, כמוהה. לאט לאט היא הפכה את כל העיר, כולל האנשים, למכונות! האנשים הפכו להיות חלק מהמכונה... זה היה ממש מפחיד. ואז רצתי למתנס, ממש באמצע העיר, ונכנסתי אליו שנייה לפני שהמכונה הספיקה לגעת גם בי... הרגשתי סחרחורת (זה היה המקום היחיד שלא היה בניין ענקי). היו בוא כמה אנשים שאיכשהוא לא הפכו למכונות. הם אמרו לי שהם ידעו שזה יקרה, אבל בשלב שבו הם גילו את זה זה כבר היה מאוחר מידי. ושיש רק תרופה אחת לבן אדם שהמכונה השתלטה עליו... התרופה הייתה החלק הכי מוזר בחלום: אני צריכה להכניס לתוך מגף חתיכה של מאכל מוזר כזה, לקשור את המגף בשרוך ולזרוק אותו עליהם... עשיתי את זה, והראשים של האנשים שזרקתי עליהם את מה שהאנשים מהמתנס האלה טענו שהוא תרופה הסתחררו מהר והם רק גדלו יותר! *כל החלק הזה של החלום היה אפור ומצוייר בעפרון. החלק הבא היה נראה אמיתי והיה צבעוני* ואז, פתאום, כאילו הכל השתנה והייתי במסיבה גדולה במסעדה מפוארת עם המשפחה של הילדה הקטנה. שאלתי מה קרה ואף אחד לא הבין על מה אני מדברת, כאילו מעולם לא הייתי בעיר הזאת וכלום לא קרה... התחלנו לרקוד ואז הגיע צוות של בלרינות, בינהם אחותי הקטנה. מיד אחרי הריקוד היא התחילה לרוץ, בוכה, רצתי אחריה ושאלתי אותה מה קרה.. היא אמרה לי שהיא קיבלה מכה ברגל. נשקתי לה ברגל ואמרתי לה שנלך הביתה, אל ההורים. הייתי נסערת, מבולבלת, על סף בכי. היא אמרה לי בסדר, נכנסו למכונית (לא יודעת של מי) והילדה הקטנה עם הפוני השחור אמרה לי תודה... ואז נגמר החלום. מה זה אומר?

חלמתי שאני במקום שאני לא מכירה ואני הולכת מכות עם מישהי שאני לא מכירה אחרי כמה זמן חברות שלה מתערבות אנחנו מגיעות למדרגות הן מתיישבות ואז אני רואה חברות שלי איתן ומבקשת סליחה אנחנו נכנסות למכולת הילדה שרבתי איתה מחפשת סדינים של סדרה שהיא אוהבת אני לא רוצה להביא לה ואז אני יורקת את השיניים שלי שהתנדנדו לי

היינו בבומבלמה, פסטיבל בפסח. בערב ישנתי באיזה חדר. בבוקר היינו כמה אנשים בחדר, כשהבנו שטרוריסטים נכנסו למרחב והחלו לעשות המון בלאגן, ירי וכו׳. התחבאנו בחדר קבוצה של כמה אנשים, עד שאחת הבנות נעמדה והחיילים יכלו לראות אותה מהחלון. הם נכנסו מיד והתחילו להגיד לנו להתארגן מהר. הם הפכו לגרמנים. אני אמרתי שאני צריכה לקחת דברים מהמזוודה שלי שהייתה בכניסה לחדר. החדר הפך לרכבת והחל לסוע. הבנתי שאף אחד לא מסתכל עלי ושאני במקום טוב כדי לקפוץ. קפצתי מהרכבת עם המזוודה שנשארה על הכביש וברחתי בריצה. ראיתי עוד המון אנשים שהצליחו לברוח. ניסינו להתחבא בכל מיני מקומות. גרמנייה נוספת הגיעה אלי ושאלה אם הגעתי היום לפסטיבל ואיפה הדברים שלי. אמרתי שהם במזוודה שבצד השני ושאני אלך להביא אותם כדי להרוויח עוד זמן. הלכתי לשם וניסיתי למצוא מקום להסתתר. תוך כדי הבנתי שכל העובדים פתאום גרמניים. לקחתי משהו מהמזוודה וקלטתי אישה צועדת אלי וצועקת לי ׳סליחה׳ כאילו מבקשת עזרה. רצתי לבניין שראיתי. לאחר שהבנתי שהיא צעקה בעברית יצאתי לראות מה איתה. היא הייתה קרובה מאוד. ומסתבר שגרמניה. ניסיתי להתחבא שוב אך היה מאוחר מידי. היא שאלה אותי איפה הדרכון שלי. אמרתי לה שאין לי דרכון ויש לי תעודה מזהה ושזה בצד השני ושאלך להביא. הלכתי לצד השני ובדרך הזהרתי אנשים נוספים שעמדו שם. מצאתי כמה חברות התיישבתי לידן והתחלתי לארגן את הבגדים שלי. הבנתי שהן הצליחו להינצל ומשאירים אותן לעבוד שם אצל הגרמנים. האישה הגרמניה הגיעה שוב ואמרתי לה שאני רק מסדרת את הדברים. שאלתי אם אוכל להישאר לעבוד כאן גם. אמרתי לה שהאנגלית שלי לא רעה והייתי בברלין עכשיו אז אני יודעת מילים בודדות בגרמנית. הראיתי לה מזכרות שקניתי בברלין והיא התלהבה. היא אמרה שאם ככה ישלחו אותי ישר לאבטח בגבול. והתחלתי ללכת איתה למקום להתארגן. היא הייתה נורא נחמדה אלי והצלחתי להתחבב עליה במהירות. צחקה איתי, עזרה לי בכל מה שהייתי צריכה. קילחה אותי, ייבשה את שערי, ממש הפכה לחברה. ואז ביקשתי ממנה לשלוח הודעה להורים, ושהיא תאשר לי אותה. התחלתי לכתוב בקבוצה המשפחתית בוואצאפ ׳אני אוהבת אותכם׳. אבל החלטתי לא לשלוח. אחרי דקה בערך עידו הגיע לידי ואמר משהו. סימנתי לו שילך משם מהר. יצאתי וראיתי גם את אבא ואמא באים. שאלתי מה אתם עושים פה בצורה כזו שלא יבינו שאנחנו מכירים. אבא אמר לי שהוא ׳עזר לארגן פה׳. בהמשך חלמתי שהייתה הרעה במצב בארץ, והלכתי וסיפרתי לאנשים על מה חלמתי. זה היה מאין חלום בתוך חלום. הגרמנים היו ישראלים עם אזרחות גרמנית, דיברו עברית מצוין, והתכחשו לזה שמה שהם עושים זה כמו בשואה.

<< עמוד קודם 57 עמוד הבא >>