פענוח חלומות בס"ד

חלומות על תוך כדי

נמצאו 1,110 חלומות המכילים תוך כדי - עמוד 57


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שהייתי עם יובל כזה ושהיא גרה איפה שבאומן גר ואז הלכנו לבוגרת ובאומן אמר לי לפני שהוא אוהב אותי ושהוא צריך לדבר איתי והייתי כזה ״אין על מה לדבר״ והוא ממש התעצבן וכעס ואמרתי לו שזה לא הדדי והריב הזה נגצר והוא הבין.. והיו מלאא אנשים והיה כיף רצח והיה לי את מעין בסנאפצאט והוא העלה כזה תמונה של שתי שניות והיה כתוב באדום כאילו שהוא כתב ״טלאל״. כתבתי לו אם הוא בטלאל ועזבתי את הטלפון ואז שוהם ויעל לקחו לי את הטלפון וכתבו לו הודעות מוזרות ושהן הראו לי ממש צחקתי. אחרי כמה זמן זלופי עופרי זינגר ומעין ירדו כזה את העליה למגרש בגלגולים מטורפים כאלה ופיש הייתה לידי וגם יואב וגליק וזיהיתי את כולם ישר ורק אחרי כמה שניות זיהיתי את מעין. אז שזיהיתי לא ידעתי מה לעשות ופיש אמרה לי לקום להגיד לו שלום כי ישבנו על המדרכה ליד הפחים בבוגרת אז עשיתי כזה ״מעין?״ ואז קמתי להביא לו חיבוק. אחכ היה איזה סל של כדורסל שתלוי על עץ גבוה ממש והיו מלא כדורים ולקחתי כדור כי חשבתי שזה די נמוך וזרקתי ובקושי הגעתי לאמצע ואז מעין זרק והוא היה גרוע יותר ממני ואז זרקתי מלמטה כזה וכמעט קלעתי והוא זרק שוב ולא הצליח חחח ואז גליק שכב כזה ואמר לנו להביא לו כדור והבאנו ואז הוא זרק וכמעט קלע ואז אני זרקתי וקלעתי ואז נתלתי על מעין כזה בחיבוק והוא חיבק אותי כזה בחזרה ואמר לי משו כמו ״את אוהבת אותי ממש״ וזרמתי בצחוק ואמרתי ״כן יאללה חתונה״ ועשינו פינקי סוואר שהתחתנו (וכל זה קרה בלי נשיקות) ואז גליק ופישמן היו כזה גם ״יאללה חתונה״ וגליק עדה תרגילים של כושר מרשימים כאלה ומעין התלהב רצח מזה ואמר שהוא מטורף וגליק אמר ״את רואה איזה חתן פיספסת״ ואני כזה ״החתן שלי גינגי זה לוקח הכל״ ואז מעין התחיל לחקות אנשים והוא חיקה את ההורחם שלו וכולם נשפכו מצחוק וגם אני ואז כולם ירדו הביתה לאותו כיוון ובאמצע שיחקנו משחק שכולם עושים קיר אנושי ורק ילד אחד עומד מולו ושר שיר כלשהו ותוך כדי צריך לחדור דרך חורים בקיר והילד היה נעם גולדשטיין.. אז הוא שר שיר כלשהו ובסוף לא הצליח לחדור אז כולם קפצו עליו והיה מצחיק ואז כולם פרשו הביתה ולפני שאני ויובל פנינו לרחוב חיבקתי את נעם ושוהם ונעם אמר לי משו וחשבתי קצת ועניתי לו ״מחר ב12״ ואז הלכתי עם יובל ברחוב ולילך בדיוק חזרה הביתה מאיפהשהו והן שיחקו איזה משחק של תאטרון מוזר כזה ואז נזכרתי שלא אמרתי למעין שלום ואז התעוררתי

בחלום אני מגיעה לבית של חבר שלי עם חברה טובה שלי, כולנו נכנסים לבית ואמא של האקס שלי שלא מכירה אותי אומרת לחבר שלי שהיא לא רוצה אותי אלא את חברה שלי בתור בת זוג בשבילו..והוא שלא אוהב אותה כלל מתחיל לריב עם אמא שלו ובוכה לה שהוא אוהב אותי ולא רוצה אף אחת אחרת. בהתחלה אני שותקת ואז אחרי צעקות רבות אני מגיבה לה, מקללת אותה בלי הפסקה ובוכה בכל הצעקות שלה ושלי, היא אומרת לי שאני לא שווה כלום ושאני מטומטמת. אני עוזבת את הבית בטריקת דלת וצועקת לה עוד מחוץ לבית כמה היא רעה ותוך כדי מתקשרת לחבר שלי לטלפון והוא אומר לי עזבי אותי, אנחנו לא יכולים להיות ביחד ואני אומרת לו בחרת אין בעיה ביי ומנתקת את השיחה.

אני ושתי חברות נסענו למקום שנקרא ״אור ראשון״ לאנשים עם כל מיני בעיות. נסענו לשם עם חברה שהשתתקה מהצוואר ומטה. לקחנו אותה לשחייה בבריכה שהייתה מחולקת עם החבלים האלו של בריכות. עזרנו לחברה לשחות- החזקנו אותה מעל המים כדי שתנשום ואז נתנו לה לשקוע, ואז שוב הרמנו אותה. לפעמים איכשהו היא הצליחה להתיף את עצמה. הבריכה הייתה ממש עמוקה (למה??? מכניסים לשם נכים!!) ונהניתי לשחות בהן מאוד. זה היה שלו ברגעים ששחיתי לבד. דיברתי עם מישהו מתחת למים והוא הסביר לי על מצלמה תת מימית ולמה זה לא טוב לשתף ישר דרכה תמונות לאינטרנט. עברתי בין חלקי הבריכה, ובאחד ראיתי טלה ממש ממש קטן ששחה. הוצאתי אותו לסף הבריכה כי רציתי להצטלם איתו, אבל למצלמה לקח יותר מדי זמן וניסיתי כמה פעמים אז הוא נשך אותי. יצאתי מהבריכה ברצון מטורף להגיע למקום כלשהו. בדרך עברתי במן גינה קטנה עם ספסלים (ממש גינה כזו בין מבנים, כמו במן אוניברסיטה) והייתה שם ציפור טרף (נץ?) שניסתה לעוף מהרצפה ולא הצליחה. היה שם איש שאמר לה איך לעוף (מה הטכניקה) וכשהיא לא הצליחה הוא התאכזב. לא נשארתי שם לראות מה קורה בהמשך והמשכתי ללכת. הגעתי החוצה והלכתי למבנה עגול כזה מבד כבד שחלק כזה מבחוץ, שהוקם בצורת אוהל קרקס. כשנכנסים צריך לעקוף מן קיר כזה שמסתיר את מה שיש בפנים. כשנכנסתי היו שם כל מיני יצירות שזכרתי שראיתי באילת (כנראה יצירות של תלמידים) ונתקפתי נוסטלגיה. משום מה הגעתי לסף בכי ופגשתי שם עוד שתי חברות. התמונה הבאה היא אני וחברות הולכות במסדרון לחדר שלנו כנראה, ובאחד החדריםהדלת הייתה פתוחה. כנראה שההורים שישבו על המיטה שם זיהו אחת מאיתנו כי נכנסנו פנימה. על המיטה ישבו ההורים, מצד שמאל ילד בן 13 בערך, ביניהם ילד עם תסמונת דאון, על כורסה מימינם ישבה ילדה בת 12, וכשנכנסנו ראינו שקרוב לכניסה (החדר היה קטן מלאכלס מיטות לכל האנשים) יש שני ילדים קטנים (גיל 4 בערך) לבושים בבגדים זהים וצבעים שונים, בן ובת. תאומים. חיבקתי אותם תוך כדי שיחה עליזה עם ההורים, ואז ראיתי את האח השישי ״-הכנס שם של מושא קראש (?)- ?!?״ ״סיון??? עברו שנים! כבר אחרי צבא...״ האמא: ״אולי תספרו להם למה אנחנו כאן״ אז הם סיפרו על האח עם תסמונת הדאון שסובל מהתפרצויות זעם. האחות בת ה-12 הייתה אאוטגוינג כזו ועם הפלאפון אבל השתתפה בשיחה. נראה שהיא והאח בן ה-13 קרובים (אבל כמובן, בקשר אהבה-שנאה). הם המשיכו לדבר על הנושא, לא זוכרת מה חוץ מזה שהאמא שאלה את בת ה12: ״למשל (בשביל להדגים משהו על האח בעל תסמונת הדאון) היית יוצאת עם גברים או נשים?״ האחות: ״לא יודעת, אני שונאת בנים. אבל לפעמים הם בסדר״ (משהו כזה בסגנון התשובה)

נפילה ממעלית חלמתי שאני נכנסת למעלית עם עוד 2 חברות ותוך כדי המעלית מאבדת שליטה ומתחילה לצלול למטה, אני והחברות נלחצות ואני מתחילה לצעוק, אחת החברות תוך כדי הנפילה פותחת פתח מהצד וקופצת ואנחנו קופצות אחריה וניצלות..אחכ פוגשות אנשים ומספרות להן איך ניצלנו.

הייתי באוטובוס בדרך לבית ולא הייתי בטוחה מה התחנה הראשונה שלי אז העדפתי לרדת בתחנה קצת יותר רחוקה שהכרתי ליתר ביטחון ואז התחלתי ללכת והיה לי חם והתיק שלי היה כבד אז התיישבתי במדרגות בטון כאלה למרגלות ביניין / מפעל ישן כזה ואחרי שישבתי משאית עצרה ועשתה רברס וחנתה ליד המפעל ואבא אמא ושלושה ילדים ערביים יצאו מהמשאית ניכנסו דרך המדרגות למפעל ואחרי כמה דקות יצאו והאבא ושלושת הילדים עברו אותי והתקדמו למשאית ולאמא שעמדה מאחורי היה מבט של אני מיתלבטת אם שחכתי משהו ואז היא עברה אותי ותוך כדי הרגשתי מכה חזקה על הכתף שמאל והבאנתי שהיא דקרה אותי וראיתי שהיא רוצה להמשיך לדקור אותי אז לכחתי את התיק בידיים כי לא יכולתי לשים אותו על הגב והתחלתי לרוץ והיילדה הקטנה שלה אמרה לאמא שלה 'מה נשאיר אותה ככה ' ואמא שלה אמרה לה כן זה בסדר ווהם נסעו אחרי במשאית וניכנסתי להיתחבא בביניין ודפקתי בדלת של בית כדי להיתחבא

בחלום אני מגיעה לבית של חבר שלי עם חברה טובה שלי כולנו נכנסים לבית ואמא של האקס שלי שלא מכירה אותי אומרת לחבר שלי שהיא לא רוצה אותי אלא את חברה שלי בתור בת זוג בשבילו והוא שלא אוהב אותה כלל מתחיל לריב עם אמא שלו ובוכה לה שהוא אוהב אותי ולא רוצה אף אחת אחרת בהתחלה אני שותקת ואז אחרי צעקות רבות אני מגיבה לה מקללת אותה בלי הפסקה ובוכה בכל הצעקות שלה ושלי היא אומרת לי שאני לא שווה כלום ושאני מטומטמת אני עוזבת את הבית בטריקת דלת וצועקת לה עוד מחוץ לבית כמה היא רעה ותוך כדי מתקשרת לחבר שלי לטלפון והוא אומר לי עזבי אותי אנחנו לא יכולים להיות ביחד ואני אומרת לו בחרת אין בעיה ביי ומנתקת את השיחה

<< עמוד קודם 57 עמוד הבא >>