פענוח חלומות בס"ד

חלומות על רפת

נמצאו 866 חלומות המכילים רפת - עמוד 58


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

התחילו מגפה של כל מיני אנשים שהם זומבים והם מנסים להרוג אותנו ולכל אחד יש כוח שונה ודרך הריגה שונה והתחלנו להרןג אחד אחרי השני ואז חברה שלי שאנחנו מדברות כל הזמן באסאמאסים אמרה לי שאחת רוסייה שהיא אחות כמו של בית חולים צריכים להרוג עם השפיץ של החלב ודקרתי אותה ואז באו עוד משפחה ופחדנו מהם וניסו להרוג את אחותי שהגיעה מקנדה והתחלנו להרוג אותם והרגתי הרבה ואחרי זה בת דודה רחוקה שלי בגילי הגיעה ובטעות דקרתי אותה בצד של היד אבל היא נשארה חייה והתחלתי לריב איתה ולהגיד שאני מצטערת אבל אני מאוהבת בחבר שלה ואני רוצה אותו אחרי שהרגנו את כולם נשארנו בין היחידים שנשארו בחיים יצאנו לעיר אני אמא אבא אחיות שלי ושכנים שלנו וקראתי לשכנה שלי שהיא כמו אחותי הקטנה שתהיה ליידי שאני אשמור עלייה אחר כך עברנו הרבה והגענו למקום של כל הניצולים ראיתי בנות מחולון ושאלתי איפה שי?? ואז אמרו לי היא בסדר נרגעתי ושאלתי איפה דור אמרו לי שהוא מת וזה ההלוויה שלו ושי שם התחלתי לבכות כמו מטורפת הלכתי להלוויה ראיתי את שי איכשהו היא הרסה לי את האייפון וכעסתי מצאתי את האייפון של דניאל והתקשרתי והיא ענתה והיא אמרה לי שהם בבית המשפחה שהם סגרו הכל והם בסדר שאלתי את אותן הבנות עם ליאור בסדר ואמרו שחטפו אותו אבל הוא חוזר והכל בסדר ונרגעתי והתחלתי שוב לבכות ואז הלכתי בעיר שכולה הרוסה והכל מפחיד ואמא אמרה לי שעוד מעט נשקם הכל והכל יהיה טוב וצילמו את האנשים ששרדו וניסו לצלם אותי ומאי חנקה אותי והעפתי אותה והיה מפה של העיר עם כמה אנשים לעזרה אסי עזר ועוד כל מיני ואז אמא אמרה שלא משנה אם ירצו לעשות לי משהו היא תתן את הכל את הבית את כרטיסי אשראי שלה הכל   היא אמרה שהיא צריכה לרדת לקנות ירקות אני ושני היינו בבית ואז שני גם הלכה ואז קמתי

אני לא זוכרת את תחילת החלום, רק שהיתי במנוסה. הרגע הראשון שאני זוכרת הוא שאני נמצאת באולם גדול, באזור מסויים שתחום על ידי כל מיני חפצים רכים ובדים (אולי זה אולם ספורט). אני יושבת בשקט ולפתע מרגשיה תחושת סימום חזקה, אני חושבת לעצמי שמעולם לא הרגשתי כל כך מסוממת. אני רואה מולי עוד דמות יושבת רכונה- זו אני. אנחנו קמות זו אל זו ונעמדות אחת מול השנייה. אני מתחילה לגעת בעצמי ואני השנייה גם, זו תחושה מרגשת ומדהימה, לגעת בעצמי מבחוץ. אני חושבת לעצמי שאני הרבה יותר יפה ורזה משאני חושבת בדרך כלל. ואז מופיעה עוד דמות שלי, ומצטרפת לבחינה ההדדית. ועוד אחת. עוד אחת. עד שיש די הרבה שמקיפות אחת את השנייה וממששות זו את זו. פתאום אני שמה לב שאני כולן בבת אחד, אני מבינה שמקודם היתה לי זוית ראייה אחת ועכשיו יש לי מלא זויות- אני כל הנטע האלה בו זמנית. בהתחלה זה נעים, ואז אני נזכרת בתחושת הרדיפה מקודם, מישהו רוצה לתפוס אותי, ואם לא אדע מי אני האמיתית לא אוכל להגן על עצמי. תחושת הבהלה מעירה אותי.

בחלום אני גרה בקבוץ בו נולדתי וגדלתי (במציאות עזבתי את הקיבוץ מזמן) ואני עובדת ברפת (מקום העבודה האחרון בו עבדתי בקבוץ כאשר חייתי בו), ואני רוצה להרשם לתחרות אזורית בשחיה לותיקים למרות שכבר שנים לא התאמנתי בשחיה. התחרות הזאת היא למעשה שלושה ימי תחרות שביניהם יש ימים ללא תחרות (יום של תחרויות ולאחריו יום ללא תחרויות) ואני התכוונתי להשתתף בכל ימי התחרויות. לאחר שנרשמתי לתחרויות בסוף השבוע (והתחרויות כבר היו אמורות להתחיל בשבוע הבא) נזכרתי שלא הודעתי ברפת שאעדר מהעבודה. התוכנית שלי היתה להעדר מהעבודה במשך שבוע וחולפת במוחי המחשבה שאולי כדי לרכך את המכה של שבוע העדרות אני אגיד לסדרנית העבודה שאני אוכל לעבוד בימים בהם לא תהיה תחרות אבל אני מתחרטת כי אני רוצה לנוח בין יום תחרות אחד למשנהו ולא לעבוד כדי שזה לא יפגום בהישגים שלי. אני מריצה בדמיון שלי ויכוח בין סדרנית העבודה של הרפת לביני בו היא אומרת לי שאני צריכה לוותר על תחרויות השחיה כי אני ממילא שחיינית לא טובה ואין לי סיכויים להצליח בתחרויות האלה, ולעומת זה אני מאוד חיונית ברפת, ואני עונה לה שאולי אני חיונית ברפת אבל אני גם לא טובה במה שאני עושה ברפת, ומה שאני עושה ברפת זה רק להיות שליחה שלה, ואולי בתור שליחה שלה אני גורמת לה להרגיש טוב עם עצמה אבל אני צריכה להרגיש גם טוב עם עצמי, אפילו אם זה אומר לעסוק במשהו במשך שבוע במשהו שאני לא טובה בו אבל אוהבת אותו.

<< עמוד קודם 58 עמוד הבא >>