פענוח חלומות בס"ד

חלומות על באים

נמצאו 905 חלומות המכילים באים - עמוד 59


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

שני כלבים גדולים האחד שחור והשני בהיר פרווה (אופוויט) משחקים איתי דרך המרפסת (הם בחוץ ואני בתוך הבית) וברגע אחד של טירוף הם נכנסים לאמוק ומנסים להיכנס לתוך הבית שלי דרך החלונות הפתוחים והסורגים. אני גם יודעת שהם באים לאנוס אותי ובבהלה אני מנסה לסגור את כל החלונות ומנסה להרחיק אותם ע״י הדיפתם בכיסא אך בסופו של דבר הם מצליחים להיכנס. כשהם כבר לידי בתוך הבית הם מקבלים צורה אנושית הכלב הלבן הוא נער בהיר ותכול עיניים וטוב מראה והכלב השחור לא זכור כל כך (יכול להיות שעדיין דמות כלב). אני מנסה להרוויח זמן ושולחת אותם להתקלח כי בכל זאת הם כלבים שנמצאים בחוץ ובלכלוך כל היום. אני כביכול משתפת איתם פעולה ולא מתנגדת והם הולכים מרוצים כל אחד למקלחת אחרת והכלב השחור אומר לי כאילו למען הסר ספק אבל עדיין בנימה חברית ״מאמי עושים בתחת אין ברירה״ ואני מתחלחלת רק מעצם המחשבה אבל כמובן לא מראה לו. בינתיים שהם פותחים את ברזי המקלחת בדלתות פתוחות כמובן אני מנצלת את ההזדמנות לברוח מהבית דרך הדלת הראשית. הכלב/ נער הבהיר רואה זאת ורודף אחריי אך אנו מגיעים למטה (לשכונה) שמלאת אנשים אז הוא בורח. עם הגיענו למטה הוא חזר להיות כלב. אני מנסה לצעוק/ לבכות בכדי לבקש עזרה ולהסביר את גודל הטראומה אך הקול שלי חלש מאוד בקושי יוצאות לי המילים מהפה ואני לא מצליחה לבטא את עצמי

בחלום אני אוכל עם המשפחה שלי. הארוחה הרגישה כמו ארוחת ערב שבת, למרות שבפועל לא הייתה כיוון שהמשפחה נסעה ברכב והם שומרי שבת. הם באים אלי במיוחד - האם דתיים ואני לא. ארוחת הערב מתרחשת במקום שהוא קרוב לאזור בו אני גר ורחוק מהאזור שלהם, ואדם כלשהו שנראה בהתחלה בסדר הזמין אותנו. משום מה הוא מערכב את הארוחה ובאיזשהו שלב המשפחה שלי נהיית לא סבלנית. הוא מתחיל לשתות ערק בכמויות, אותי זה פחות הפתיע כי כבר הייתי אצלו פעם עם חברים שהיו איתי אצלו. בתחילת הארוחה, עוד לפני שישבנו אכול, חלק מהאחיינים שלי איבדו את הסבלנות וההורים שלהם החליטו לנסוע. אני נפרדתי מהם לשלום למרות שלא כולם שיתפו פעולה ולא כולם נישקו אותי על הלחי כמו בדרך כלל. בבת אחת אני צריך לשירותים. בבת אחת הייתי צריך צואה. לא הספקתי להיכנס לשירותים והקקי התחיל לצאת עוד לפני כן, בתחתונים שלי. הרגשתי משהו חם בישבן. כשנכנסתי לשירותים לא היה נוח לשבת עליהם ויש חלונות מהצדדים. אני מגיף את החלונות באיזשהו אופן שאפשר להגיף אותם ומתחיל לעשות קקי. באופן מוזר בגלל אופן הישיבה לא הצלחתי להוריד את כל התחתונים והקקי שזרם בכמויות גדולות נתקע לי עדיין בתחתונים. הובכתי. ניסיתי להבין מה קורה. עד שהצלחתי להוריד את התחתונים כבר הם היו מלאים בקקי. ניסיתי לרוקן את הכל לשירותים אבל זה היה כבר בלתי אפשרי לגמרי. צעקתי לאמא שלי מבפנים שאני צריך לחזור הביתה, שיתחילו לאכול בלעדי (הם כבר התחילו לנטול ידיים לפני האוכל), ואני כבר אגיע. פתאום גיליתי שהדלת לא באמת הייתה נעולה, זה לא שינה יותר מידי, כי אף אחד לא נכנס.

בחלום אני אוכל עם המשפחה שלי. הארוחה הרגישה כמו ארוחת ערב שבת, למרות שבפועל לא הייתה כיוון שהמשפחה נסעה ברכב והם שומרי שבת. הם באים אלי במיוחד - האם דתיים ואני לא. ארוחת הערב מתרחשת במקום שהוא קרוב לאזור בו אני גר ורחוק מהאזור שלהם, ואדם כלשהו שנראה בהתחלה בסדר הזמין אותנו. משום מה הוא מערכב את הארוחה ובאיזשהו שלב המשפחה שלי נהיית לא סבלנית. הוא מתחיל לשתות ערק בכמויות, אותי זה פחות הפתיע כי כבר הייתי אצלו פעם עם חברים שהיו איתי אצלו. בתחילת הארוחה, עוד לפני שישבנו אכול, חלק מהאחיינים שלי איבדו את הסבלנות וההורים שלהם החליטו לנסוע. אני נפרדתי מהם לשלום למרות שלא כולם שיתפו פעולה ולא כולם נישקו אותי על הלחי כמו בדרך כלל. בבת אחת אני צריך לשירותים. בבת אחת הייתי צריך קקי. לא הספקתי להיכנס לשירותים והקקי התחיל לצאת עוד לפני כן, בתחתונים שלי. הרגשתי משהו חם בישבן. כשנכנסתי לשירותים לא היה נוח לשבת עליהם ויש חלונות מהצדדים. אני מגיף את החלונות באיזשהו אופן שאפשר להגיף אותם ומתחיל לעשות קקי. באופן מוזר בגלל אופן הישיבה לא הצלחתי להוריד את כל התחתונים והקקי שזרם בכמויות גדולות נתקע לי עדיין בתחתונים. הובכתי. ניסיתי להבין מה קורה. עד שהצלחתי להוריד את התחתונים כבר הם היו מלאים בקקי. ניסיתי לרוקן את הכל לשירותים אבל זה היה כבר בלתי אפשרי לגמרי. צעקתי לאמא שלי מבפנים שאני צריך לחזור הביתה, שיתחילו לאכול בלעדי (הם כבר התחילו לנטול ידיים לפני האוכל), ואני כבר אגיע. פתאום גיליתי שהדלת לא באמת הייתה נעולה, זה לא שינה יותר מידי, כי אף אחד לא נכנס.

<< עמוד קודם 59 עמוד הבא >>