פענוח חלומות בס"ד

חלומות על עונה

נמצאו 839 חלומות המכילים עונה - עמוד 59


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני מוצאת את עצמי בבית של אמא שלי בסלון גם בעלי זכורו לברכה היה איתנו ואני אוכלקליפה של איתרוג ני אומרת להם זה לא כל כך חמוץ זה דוקא טעים ולםתע אני מקבלת ציצול לנייד וזה היה ידיד בשם מתי והוא שואל איפה אני ואני עונה בבית של אמא שלי והוא אמר לי שהוא מקביץ לי שקית תרוםות שאיתן לאחותו מחר היא תבוא איליי לעבודה ועיניתי בחיוב בניתיים הצטרף אח של בעלי לסלון ניסים אחיו וצוחקים וםתאום ציצלו באינתרקום ואני עניתי וזה היה מטי אמרתי שאני יורדת איליו מה שקרה הוא עלה במדרגות ואז חיכתי שיגיע לקחתי ממנו את השקית ואני אומרת בפחד תילך בעלי בבית אז הוא ואני נכנסתי הביתה בחזרה ואני יושבת בסלון ואני רואה מרחוק שמישהו שוכב על מזרונים על הרציפה בחדר שינה של אמא שלי ואני שואלת מי זה שפ ואף אחד לא ענה והתעוררתי

אמא קמה מהמיטה רואה את במה הבכור משחק בשלוש כוסות מזכוכית עם חול בקומה השנייה של הבית היא צועקת עליו שהוא נורא מלכלך היא חוזרת למיטה והילד רץ לחדר נעלב אמא הולכת לחדר שלו ורואה את הסבתא שנפטרה כבר יושבת עם הילד היא מתחילה לבכות כלא מאמינה שרואה את הסבתא חזרה מהמתים ובוכה בקול רם על הסבתא שמחבקת אותה חזק האמא לא יכולה לדבר עם הסבתא מרוב בכי היסטרי והסבתא מרגיעה אותה כי באה רק לביקור קצר ויודעת שקשה לה מאוד שלא נותרה עם משפחה בגיל צעיר מאוד האמא אומרת לסבתא כי הם צריכים ללכת תיכף לחברים והסבתא עונה שהיא יודעת ובאה לביקור קצר כי יודעת שקשה שכולם נפטרו

טני מוצאת את עצמי חוזרת אחרי חופשת החגים לעבודה והיה מלא אנשים בטור והמנהל החליט חהשיב אותי במקום שלי אבל הארגז שלי והמגירה שלי לא נפתחו ואז יוסי המנהל החליט להביא את העמדה של לימור שעובת איתנו ואני פותחת את המגירה ואני מוצאת שם שק עם פלפל ים אדומים יבשים וליד זה אותו שק עם זיתים ירוקים בלי חרצנים ואז אני לקחתי את הדברים לחדר של יוסי המנהל ואני אומרת לו שזה שייך ללימור ואני נכנסת לחדר שלו ואני רואה שק ענק מיוטה מלא פלפלחם אדומים יבשים והוא עונה נתתי לה לפני חודש ואני רואה שהיא עדיין לא לקחה יצאתי מישם והלכתי לשרת את הקהל והתעוררתי

אני מוצאת את עצמי אחרי מספר שנים ללכת לבקר את חמתי אני מגיעה עם בעלי זל והילדים ועולים לבית ואני רואה שהבית הגדול הצמצם לבית קטן ומסודר ואני שואלת את חמתי מה קורה פה והיא עונה מספיק הגודל הזה ואנחנו התיישבנו בסלון ובעלי שואל את אמא שלו אם היא הכינה מרק שועית לבנה שאני אוהב והיא ענתה לו תילך למטבח ולנו הפתה אילנו גיסתי והיא אומרת לנו בואו אני יסים לכם את הסרט של החתונה של לידי הבת של אח של בעליקובי ואנחנו רואים את החופה ואני אומרת כמה שלידי דומה חבת שלי ליאת ובקרוב אצלה אמן ואחרי זמן מה קמנו והלכנו ושאנחנו יורדים אנחנו מסתכלים מסביב ונזכרים בשכונה שהייתה לנו בילדות והתעוררתי

בחלום אני גרה בקבוץ בו נולדתי וגדלתי (במציאות עזבתי את הקיבוץ מזמן) ואני עובדת ברפת (מקום העבודה האחרון בו עבדתי בקבוץ כאשר חייתי בו), ואני רוצה להרשם לתחרות אזורית בשחיה לותיקים למרות שכבר שנים לא התאמנתי בשחיה. התחרות הזאת היא למעשה שלושה ימי תחרות שביניהם יש ימים ללא תחרות (יום של תחרויות ולאחריו יום ללא תחרויות) ואני התכוונתי להשתתף בכל ימי התחרויות. לאחר שנרשמתי לתחרויות בסוף השבוע (והתחרויות כבר היו אמורות להתחיל בשבוע הבא) נזכרתי שלא הודעתי ברפת שאעדר מהעבודה. התוכנית שלי היתה להעדר מהעבודה במשך שבוע וחולפת במוחי המחשבה שאולי כדי לרכך את המכה של שבוע העדרות אני אגיד לסדרנית העבודה שאני אוכל לעבוד בימים בהם לא תהיה תחרות אבל אני מתחרטת כי אני רוצה לנוח בין יום תחרות אחד למשנהו ולא לעבוד כדי שזה לא יפגום בהישגים שלי. אני מריצה בדמיון שלי ויכוח בין סדרנית העבודה של הרפת לביני בו היא אומרת לי שאני צריכה לוותר על תחרויות השחיה כי אני ממילא שחיינית לא טובה ואין לי סיכויים להצליח בתחרויות האלה, ולעומת זה אני מאוד חיונית ברפת, ואני עונה לה שאולי אני חיונית ברפת אבל אני גם לא טובה במה שאני עושה ברפת, ומה שאני עושה ברפת זה רק להיות שליחה שלה, ואולי בתור שליחה שלה אני גורמת לה להרגיש טוב עם עצמה אבל אני צריכה להרגיש גם טוב עם עצמי, אפילו אם זה אומר לעסוק במשהו במשך שבוע במשהו שאני לא טובה בו אבל אוהבת אותו.

אני מוצאת את עצמי באיזה מקום שאני רואה משהי בקיוס שהוא קיוס דואר ולידו פתחו בוטקה דואר ששמה יושבת חברה שלי מהילדות אדל ואני חוזרת לסניף ואני אומרת לדליה יוסי ביקש שנחליף את הגבינה הצהובה והביצים בבוטקה שמה יש יותר טרי והיא עונה לי לא ערשוו תישארי פה ואני לא שמעתי אותה והלכתי עם הדברים לחליף בבוטקה אחר כך אני רואה את עצמי עם המשפחה שלי כלומר איתן בעלי זל והילדים כולם נכנסים לים שהוא רגוע ואנחנו מתקדמים עם הים ואני עוצרת אותם זהו שם זה יותר מדי עמוק בוא נצא וכך היה אחר אני רואה שכולנו יושבים מסביב לשוטלחן אצל אמא שלי וגם דוד שלי מחלוף בשולחן ואמא אומרת לבן שלי מוטי תמזוג לו מהיין שאנחנו מכינים עבודה יד ואז הוא שואל את הבן שלי למה הוא בצבע כתום ולא אדום והבן שלי עונה זה מאוד טעים אלתפחד והוא לגם והתעוררתי

<< עמוד קודם 59 עמוד הבא >>