פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אמי

נמצאו 2,239 חלומות המכילים אמי - עמוד 60


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הוא חזר לחבריו וגם אני חזרתי לבית שלי באילת,כרגיל נפגשנו מאחורי הגב של חבריו והם מאמינים לו כשהוא אומר להם שהוא נסע לבקר חברים. הוא הגיע לבית שלי עם זר פרחים,שוקולד חלב ומכתב אהבה שבו רשום את הסיבות שלמה הוא אוהב אותי,קראתי את המכתב והרגשתי התרגשות מבפנים,רציתי לגשת אליו ולחבק אותו אך נלחמתי נגד הרצון לעשות צעד זה כדי שחבריו לא ייפגעו ושגם חברים שלהם לא יחטפו פגיעה,הוא ניגש אליי ומתחיל איתי ראשון כמו שזה תמיד קורה בינינו, אנחנו מכסים את החלונות עם וילון וכרגיל זה מתרחש ביני ובינו במיוחד מהצד שלו,הוא אומר לי:"את שלי,את רק שלי,אני לא מוכן לוותר עלייך,את האהובה שמבעירה את כל מה שיש בי,אני צריך אותך כמו שירח צריך את השמיים,כמו שטיפות צריכות גשם,כמו שקיץ צריך את השמש,את הבחורה הכי יפה,מדהימה,מקסימה וטובה שאי פעם הכרתי בחיים שלי",הוא ממשיך לומר לי שגם אני אוהבת אותו,שאפסיק להילחם נגד הרגשות שלי אליו,הוא מתקרב אליי ומתחיל איתי,אני נשרפת ובוערת בגללו,הלב שלי דופק בחוזקה ובמהרה,הידיים שלי רועדות מולו והגוף שלי משותק מהנוכחות שלו,אני מתנשפת מולו כשאני מרגישה שהוא נמצא בתוכי,החום שבתוכי מתגבר ומתחזק,אנחנו מתעוררים בבוקר,שותים קפה הפוך ואוכלים חביתה וסלט עם שמנת.

חלמתי שאני נמצאת בחצר הבית שלא מוכר לי.. ואני תולה על הגדר סדינים לבנים ,ומפזמת בשירה.. היום היה שימשי וזוהר.. במקביל חלמתי על מםגש חברתי באוצו בית ומברכים אותי על הצטיינות בלימודים..על היכולת שלי להקשיב ולתת תשובות מדוייקות..בסלון מוםיעים בזה אחר זה שני חתולים שרצים בהית נואמים אחד לבן ואחד ג'ינג'י.ובעלת הבת מבקשת שלא חהתייחס שככה זה חתולים.. והתעוררתי

אני אבא שלי וגיסי אוכלים אבטיח בקניון פתחנו אותו וכל אחד קיבל חתיכה גדולה של אבטיח ואז אנחנו הולכים לחפש מקום לקנות משהו לאכול ומשהי מסתכלת על גיסי להתחיל איתו אני קוראת לו מאמי ואני חושבת על אחותי והיא מסתכלת עליי שאני אוכלת את האבטיח פתאום אני מאבדת אותם ואני רואה את סבתא שלי ודודה שלי אני שואלת איפה יש אוכל בקניון אישה אחת מפנה אותי למדרגות ואני לא רואה את דודה שלי ככל שעושים המדרגות מתקצרות אני יורדת וסבתא שלי יורדת גם ואני אומרת לה למה את יורדת ומנסה להסביר לה שזה מסוכן היא יורדת לאט לאט במדרגות הגדולות וכשהגענו למדרגות הקטנות אני קצת התקדמתי יותר ממנה אחיינית שלי הבת של גיסי ואחותי עומדת בתחילת המדרגות אין בנינו מרחק גדול אני לוקחת אותו על הידיים שלי ואני יורדת איתה את המדרגות ופתאום אני מרחפת איתה ולא יורדת את המדרגות ואני והיא נוחתות על רצפה רטובה ולא ראיתי מה קורה עם סבתא שלי

חלמתי שאני עומדת למות חלמתי שאני מתחילה לבכות ממש כי אמרו שב12 אני אמות ולא מתתי ושאלתי את אבא שלי וביקשתי שיעזור לי איך לא למות והוא אמר לי לשים משחה להקלת כאבי שרירים בכלל ואז הוא אמר: ״אני לא מאמין הבנתי מה קרה הממשלה הורגת אנשים עם OCD וכשהלכת לעשות את הבדיקת קורונה הם השתילו את זה בך״, בנוסף לאף אחד לא היה אכפת מכך שאני עומדת למות וכולם היו די אדישים למוות שלי גם הבן זוג שלי. בסוף מתתי יום אחריי, והמוות הרגיש כמו חלום שהייתי כלואה בו ולא יכולתי לדבר עם אף אחד ואף אחד לא שמע אותי ובכיתי הרבה

שני כלבים גדולים האחד שחור והשני בהיר פרווה (אופוויט) משחקים איתי דרך המרפסת (הם בחוץ ואני בתוך הבית) וברגע אחד של טירוף הם נכנסים לאמוק ומנסים להיכנס לתוך הבית שלי דרך החלונות הפתוחים והסורגים. אני גם יודעת שהם באים לאנוס אותי ובבהלה אני מנסה לסגור את כל החלונות ומנסה להרחיק אותם ע״י הדיפתם בכיסא אך בסופו של דבר הם מצליחים להיכנס. כשהם כבר לידי בתוך הבית הם מקבלים צורה אנושית הכלב הלבן הוא נער בהיר ותכול עיניים וטוב מראה והכלב השחור לא זכור כל כך (יכול להיות שעדיין דמות כלב). אני מנסה להרוויח זמן ושולחת אותם להתקלח כי בכל זאת הם כלבים שנמצאים בחוץ ובלכלוך כל היום. אני כביכול משתפת איתם פעולה ולא מתנגדת והם הולכים מרוצים כל אחד למקלחת אחרת והכלב השחור אומר לי כאילו למען הסר ספק אבל עדיין בנימה חברית ״מאמי עושים בתחת אין ברירה״ ואני מתחלחלת רק מעצם המחשבה אבל כמובן לא מראה לו. בינתיים שהם פותחים את ברזי המקלחת בדלתות פתוחות כמובן אני מנצלת את ההזדמנות לברוח מהבית דרך הדלת הראשית. הכלב/ נער הבהיר רואה זאת ורודף אחריי אך אנו מגיעים למטה (לשכונה) שמלאת אנשים אז הוא בורח. עם הגיענו למטה הוא חזר להיות כלב. אני מנסה לצעוק/ לבכות בכדי לבקש עזרה ולהסביר את גודל הטראומה אך הקול שלי חלש מאוד בקושי יוצאות לי המילים מהפה ואני לא מצליחה לבטא את עצמי

<< עמוד קודם 60 עמוד הבא >>