פענוח חלומות בס"ד

חלומות על רכ

נמצאו 9,441 חלומות המכילים רכ - עמוד 595


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני נמצאת בבית מלון ועורכת בחנות של המלון בגדים מפוארים לעצמי, שמלה לבנה כמו של כלה ועליה עליונים כהה, ורוכשת חליפה לגבר מאד יפה, ואז אני מוצאת את עצמי בבית חולים שוכבת במיטה לפתע באה אמא שלי ואני מראה לה את השמלות שלי והיא לא מתלהבת, ולא מבינה למה קניתי שמלה לבנה שהרי אני נשואה, ואני מסבירה לה שעל זה יש עליונים כהה ואז זו לא שמלה לבנה ואח״כ אני מראה לה את החליפה ואומרת לה שזה לאבא ( אבי נפטר ) והיא אומרת זה לא מתאים לאבא, ואז אבי נכנס ולובש את הג׳קט ואומר שזה מאד יפה וגם מאד נוח לו. ומאד מתפעל מהשמלות שקניתי לי. אבל לא מבין למה קניתי שמלת כלה. למרות שהסברתי שיש עליה עליונים כהה. ושוב אני מוצאת את עצמי שוכבת במיטה בבית החולים. אבל אני לא חולה רק נחה

> קראו את פענוח החלום

בחלום אני חוזרת מעבודה עם העובדת שלי שהגיענו לצומת הייתה שם תאונה של 2 רכבים ומשם מתחיל להיות אש בכל האיזור ולא יכלנו להמשך לניסוע והיה שם כדור אש שיתפתח וכל אחד התחיל לברוח לכיון אחר אני זוכרת שברחת מאש כל הזמן והיו מלאה אנשים שגם ברוח ואני פשוט ברחתי המון בפארק חיפשתי מקום שאש לא תגיעי אלי כך התעוררת ואין לי מושג לאין בריחה העובדת שלי

> קראו את פענוח החלום

אני יושבת על סלעים במקום לא מוכר, עם התיק האישי שלי. השעה מאוחרת והכל חשוך. בשביל להגיע חזרה לבית אני צריכה לשחות בתוך המים (ים) ולהגיע לצד השני של הים. אני לוקחת רק את הפלאפון ולא מתקשרת לעזרה. מאירה סביבי את המים ורואה שאין כל חשש. מכניסה את האצבעות שלי לתוך המים, ונעקצת, נצרבת וננשכת. בכל זאת אני מחליטה לעבור לצד השני של הים. אני מחליטה להשאיר את התיק ולחזור לקחת אותו באור יום. אני נכנסת פנימה ומתחילה לשחות לכיוון השני, לא בלחץ ולא בהיסטריה יחסית רגועה. אני מרגישה שיש יצורים חיים מתחת פניי המים, אני נעקצת, נאכלת, נצרבת מהם אבל ממשיכה לדרכי. ממשיכה לכיוון הבית שלי. כשאני מגיעה לצד השני, הצד של הבית. אני מתבוננת שברגל ימין שלי כולי חתוכה. אני רואה את כל הבשר ומן עור צומח, כמו צינור שמחליק החוצה. אני רואה שכבר התחילו לתפור, אבל הכל פתוח. אני רואה שאין לי דם, אבל הכל מכאיב ופתוח. אני רואה חלק קטנטן של תפירה על הרגל בצבע שחור. אני והבן זוג שלי מחליטים שחייב ללכת לבית – החולים. אבל כל פעם משהו אחר מעקב אותנו. אני מגיעה לביתי ורואה כל כך המון אנשים ואת כל המשפחה המורחבת שלי. אני רואה את כולם ישנים בסלון על מזרנים, הסלון נראה גדול יותר, מואר יותר. אני ניגשת למטבח והוא נראה כמו מסעדה. כולם יודעים שאני בעלת הבית ומביאים לי הכל. הבית מלא אנשים שאיני מכירה וגם שאני כן מכירה. אני ניגשת לסלון ומבקשת מקרובת משפחתי להביא לי את התיק שהשארתי בצד השני של החוף על הסלעים. בנתיים אני הולכת לכיוון הסלון ומתבוננת ברמי ( החבר שלי) משוחח עם אחותי (חן). אני ניגשת לכיוונם, ורמי מבקש שניסע עכשיו לבית חולים. אני לא לחוצה לנסוע לשם, אני מחכה שיחזור אליי התיק. אני הולכת בנתיים למקום אחר, נכנסת למן אוטובוס מלא נערות בחורות ונשים בכל הגילאים. מתברר שישנה תחרות "יופי נשי " בחוץ. ירדו המון נשים מבוגרות ונערות צעירות ויפייפיות . הנשים המבוגרות התחילו לעודד את אחת מהנשים המבוגרות שהייתה בתחרות, וצעקו כמה שהיא סקסית, התחתון חוט שלה כל כך יפה עליה. הצעירות לא עשו המון רעש עמדו וחיכו לתורן. יצאתי מהאוטובוס וצעדתי לכיוון הסלון, שם ראיתי את התיק שלי וביקשתי תודה מקרובת משפחתי. הגעתי למטבח (מסעדה) שהיה בבית. וחיכיתי על הפס, היו כל כך הרבה אנשים אצלי במטבח (מסעדה). פתאום אני רואה את מנהל העבודה האחרון שלי ועוד אישה בלתי מוכרת. כל כך השווצנו אני ורמי במה שאנחנו ובבית הגדול שהוא שייך לנו.

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 595 עמוד הבא >>
RSS