פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ד אב

נמצאו 398 חלומות המכילים ד אב - עמוד 7


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שהיה יום עם תחזית לא כל-כך טובה וההורים שלי סירבו לי ללכת ביום הזה ללימודים אבל שכנעתי אותם והם הסכימו לי ללכת לבית-ספר כשהגעתי לבית-הספר הייתי קצת בחוץ עם חברה שלי ורצנו בחצר מרוב שרצנו והשטוללנו לא שמענו את הצילצול ואז אחד מהתלמידים קרא לנו לבוא לכיתה הגענו לכיתה והיינו בסטודיו התחלנו ללמוד את הריקוד אבל בגלל שנכנסנו מאוחר לא ידענו מה התחלת הריקוד אני וחברה שלי ניסינו להסתדר עם הריקוד וזה באמת הצליח לאחר כמה זמן המורה אמרה לי לעלות לחדר מחשבים ולראות עם אפשר להיות שם כשעליתי במדרגות ראיתי את הקראש שלי הוא עבר לידי ועצר ומשם נפתחה שיחה בסוף השיחה נתתי לו את היד שלי והוא נישק לי את היד משום מה הרגשתי שזה היה צפוי עליתי לחדר מחשבים ודפקתי בדלת אחרי כמה דפיקות המורה של הכיתה מתחתנו היא שאלה אותי מה אני עושה ואמרתי שהמורה שלי ביקשה ממני לראות אם אפשר להיות בחדר מחשבים ואז היא אמרה לי שהכיתה שלה נמצאת כרגע בחדר מחשבים ואמרתי "בסדר" וירדתי כמה שניות לפני שהגעתי לכיתה חברה שלי עצרה אותה ואמרה לי שיש על החולצה שלי מדבקות שכתוב עליהן: "חתונה","זוגיות" והייתי בהלם שעד עכשיו הלכתי עם המדבקות האלה וצחקנו היא הורידה לי אותן וחזרנו לכיתה. לאחר כמה זמן הגענו לים היינו שסירת מנוע קטנה הייתי הבת היחידה בסירה כל השאר היו בנים אבל בינהם הקראש שלי שמעתי את כולם צוחקים אבל דברים מוזרים שפשוט בדקתי באינטרנט מה זה אומר הקראש שלי ניסה להציץ לי בטלפון ומהר הזזתי את הטלפון והסתכלתי עליו בצורה תוקפנית אבל הוא הסתכל עליי במבט ציני לאט לאט התפתחה לנו שיחה ובסוף השיחה הוא אמר לי: "הדבר היחיד שאני שומע זאת את" הוא אמר את המשפט בחיוך אבל אני התייחסתי בצורה תוקפנית יותר מדי ואז הלכנו לאוטו ונסענו הבייתה הבנים לקחו אותי קודם לבית אבל בדרך שמתי לב שהנהג נוהג בצורה מהירה מהרגיל וידעתי שבעוד רגע תהיה כאן תאונה ובפניה הרביעית הייתה תאונה

אני הולכת או רצה ביער. היער יפה ואני מנסה לצלם בטלפון פתאום אני מרגישה נשיקה או צביטה מאחורה מדמות שאני לא רואה. אני נבהלת ורצה חוזרת הביתה הבית הוא בית ילדותי. אני חוששת שהוא לא בטוח כי הוא נשאר פתוח והולכת לבדוק מה עם בנותיי. הן ישנות. כשיורדת רואה שתי בחורות שאני לא מכירה. שואלת מה הן עושות פה והן אומרות שמחכות למישהי. בכעס אומרת שיצאו והן אומרות שיחכו בחוץ. ואז אני עוברת לעיר הומת אדם עם סימטאות פתלתלות. העיר של דתיים ואני צריכה להגיע לזוג דתי שהוא לא נשוי. יש איתי מישהי שאנחנו הולכות ביחד אבל אני לא מכירההאותה ולא יודעת איך היא נראית. מסבירים לי איך להגיע. אני מתחילה ללכת ופוגשת את הזוג. הם אומרים שהם כבר מגיעים הביתה ומסבירים איך להגיע. אני ממשיכה ללכת ואנחנו מסתבכות בסימטאות. אני מגיעה לחנות תחפושת. נמצאת שם מישהי זקנה אני שואלת על הרחוב שאני צריכה להגיע והיא לא יודעת את הדרך. כשאני יוצאת אני פוגשת מישהי מהעבודה. היא אומרת שהיא הולכת לזקנה ואמרו לה שהיא אישה רעה ושאני מכירה אותה. אני עונה שהיא לא בהכרח רעה. לפעמים. אני חוזרת על עקבותיי כדי להגחע. פוגשת את אחותי והיא אומרת לי שהדרך דווקא קלה ולא מסובכת. אני מגיעה לבניין של הזוג. מחפשת את השמות ומגלה שהאיש מהיער גנב לי את הטלפון ואני לא זוכרת את שם הזוג. אני רואה את השמות עם שני שמות משפחה שונים ויודעת שזה הם. אומרים לי שאני עפיכולה ללחוץ על הפעמון רק איפה דמכוסה וכתוב רווקה. אני צוחמת ולא נמצאים. שכנה אומרת שתתקשר והזוג אומר שמדיעים עוד עשר דקות. אני מחכה. בחוץ המון אנשים. אוכלים מסביב ארוחת ערב. הזוג מגיע.

חלמתי שאני נכנסת למסעדה יוקרתית אני עולה במדרגות לשירותים ויש תור קטן ואנשים מבוגרים מגיעים כל רגע ומבקשים לעקוף אותי ואני מסכימה פתאום אני רואה את סבתא שלי ז"ל ואת סבתא רבתא שלי ז"ל עומדות לידי ואני מסתכלת עליהן ואנחנו לא מדברות ואז אני רואה שאמא שלי יצאה מהשירותים ואני מסתכלת ואני רואה שבמסעדה יש מלא אנשים מפורסמים ואז באה אישה שמספרת לי שהיא זמרת ערביה והיא עומדת ליד אבא שלי נראת אישה מבוגרת ואני אומרת לה שאני גם שרה בשפות

חלמתי שהייתה תקופה של פיגועים בישראל. ובאותה תקופה אני ודודה שלי עשינו יום כיף כשחזרנו מהיום כיף הבייתה הקראש שלי היה שם עם חבר טוב שלו אז אמרתי להם שהם יכולים להצטרף, לאכול איתי. בזמן שאכלנו סיפרתי להם שראיתי את הילדה שעזבה את בית הספר בכיתה ב' והם היו בהלם. אחרי כמה זמן הייתי צריכה לקום מהשולחן כדי ללוות את דודה שלי לאחר מכן חזרתי לאכול ואז שוב הייתי צריכה לקום מהשולחן אבל כשחזרתי הקראש שלי והחבר שלו לא היו שם התחלתי קצת לדאוג וגם ההורים שלי כי זאת הייתה תקופה של פיגועים אז היו לי ולמשפחה שלי שני אפשרויות או שקרה להם משהו או שהם פשוט הלכו הבייתה לבד בלי להודיע לנו ואז קרה להם משהו או שלא. אז ליתר ביטחון אני ואבא שלי יצאנו לחיפושים קצת מסביב לשכונה עם האוטו. באמצע הדרך ראינו בפתאומיות שני אנשים עם שחור. אבל אז בצורה מהירה בלי להכין את עצמנו קפצו עוד הרבה אנשים בהתחלה חשבנו שזה הקראש שלי וחבר שלו אבל אז הבנו שזה בכלל מחבלים לכל אחד היה נשק מסויים אני ואבא שלי התחלנו להלחץ אז צעקתי לאבא שלי: "אבא תחזור אחורה מהר", אבא שלי ניסה לחזור אחורה אבל היו מלא מחבלים ולא יכלנו לזוז. אחרי כמה זמן אחד המחבלים פרץ את הזכוכית ממול אבא שלי וירה בו, בדיוק במקום שהוא עושה בו טיפולים כי אין לו כיליה ויש לו רק אחת אז הטיפולים האלה עוזרים לו לתפקד ולהשאר בחיים. המקום הזה נמצא ממש מעל הלב, ראיתי שיורים בו במו-עייני. מרוב שירו בו מהר כל-כך אפילו לא הספקתי לראות שיוצא ממנו דם, ראיתי רק חור, הייתי בהלם. אבל גם לא קפאתי במקום כי ידעתי שאני צריכה לתפקד אבל גם לא כל-כך סמכתי על עצמי. כשבאתי להניע את הרכב ולנסות לנסוע, משהו בלתי-נראה כבר הניע את הרכב. וכל הזכוכית שניפצו אותה, הייתה מלאה באפור כמו עשן שמקיף את הרכב.

<< עמוד קודם 7 עמוד הבא >>