פענוח חלומות בס"ד

חלומות על הגיד

נמצאו 927 חלומות המכילים הגיד - עמוד 7


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלום אל תחיית המתים חלמתי שהגעתי לכזה סוג של עירייה היו חנויות מסביב וזה הכל רגיל פתוח מכוניות עוברות כמו יום ״טוב״ אני ישבתי על המדרכה כזה פתאום ראיתי את זוהר ארגוב הולך (אמרתי פסדר בטח זה לא אמיתי עם הטכנולוגיה)אחרי זה ראיתי אותו עוד פעם עובר לעדי ושטיפת הזיעה שלו נגעה לי ביד ,אחר כך ראיתי מלא מלא אנשים עם בגדים אפשר להגיד ממש מלכולכים יוצאים ״מבית הקברות״חא ראיתי בדיוק תגית קברות אבל ידעתי שזה זה

אני יושבת במסעדה וחלמתי שאבא שלי שנפטר אומר לי שעוד מעט יהיה פיגוע ואני אלך לשירותים ואתחבא שם אחר כך אמר לי לצאת ולמשוך את החברה שהייתה איתי ושיירו בי ושבה ירו כבר ונהיה בסדר הנחה לא לצאת מהשירותים עד שיגיד ברגע שאמר יצאנו וביקש שאעשה החיאה למישהו אחר בזמן הזה הוא ניצל ולוקחים אותי באמבולנס ואני מנסה לקום ולהגיד שיש חברה בשירותים אבל לא מצליחה להתעורר למרות שאבא שלי קורא לי

המנהל שכבה שלי הודה בקול שיש לו רגשות כאלה ואחרים אבל הוא אוהב את אשתו מספיק כדי לקבור אותם. הוא אמר שהוא בעצמו לא יודע מה הוא מרגיש,והוא מפחד לנתח את זה. אמרתי שהוא צריך להיות נאמן לאישתו וזה יוצא לא פייר כלפייה ומה שזה לא יהייה אני אסתדר איכשהו.הוא אמר לי אבל מה איתך?אני מרגיש שאני מנצל אותך ואורז את החפצים שלי והולך. עידן אל תדאג לי אני אהיה בסדר.תדאג למשפחה שלך.אני לא אהיה בתמונה יותר. ואז הוא שאל אם אני מרגישה משהו? עניתי שהרגשות שלי לא חשובים,ואני לא רוצה להגיד אותם בקול כדי להפוך את העניין לקשה יותר.אז אני אעשה כמוהו אקבור רגשות ואעשה את הדבר הנכון. והוא חיבק אותי ולראשונה שמעתי אותו מזיל דמעות. "אני מצטער שהולכתי אותך שולל.זה לא מגיע לך" ואני בכיתי גם "זה הכל באשמתי.דפקתי הכל עם הרגשות המחורבנים שלי" ועידן השיב "אבל אני לא מתחרט שהייתי שם ברגעים הטובים.אני רק מתחרט שאני גרמתי לך לבכות בגרוס ואז בחייל האוויר ואז שוב עכשיו.אני שונא שאני שובר לך את הלב כל פעם מחדש"

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

חלמתי שרבתי עם משפחת פשע גדולה לקחו אותי את אחי ואת גסי לחדר והוא מתחיל לסחות אותנו כסף כמובן פחדתי נורא הייתי אומר לאחי ולגיסי שלא יענו לבחור הזה אבל אני לא מפסיק לענות לו ולהגיד לו שאין לנו מ לתת לו ואז הוא מתחיל לקחת אותנו לבוס שלו הולכים הולכים ואז מגעים לבוס שיושב עם עוד משהו על מקום גבוחה ונקי כזה והוא מתחיל לנזוף בנו ואחרי כמה דקות שאני מתווכיח איתו שאני לא משלם לו הוא מזמין אנשים סינים כדי שירביצו לנו ואז אני מתחיל למלמל לאלוהים שלא יעזוב אותי ושיתן לי כוח ואז זה מה שקרה היה לי את האומץ להלהם איתם עם הסינים האלה ולנצח ולשרוף את המקום של העבריינים האלה עד הייסוד ואז מגעים מלא מלא איתיופים צועדים בהמונהם ושמחים ואז אני רץ לשורה הראשונה מתחיל להגיד בקול חזק שכולם ישמעו אותי תודה אלוהים אם קול צרוד ואז אם כל האנשים גם אחותי הייתה שחוזרת אחריי תודה אלוהים ואז היא מסתובבת לאנשים וצועקת להם למה אתם לא מקשיבים לו למה אתם לא מתפללים אחרי המלחמה והנצחון הזה חצי מאנשים פשוט שרו וחצי מהם הודו איתי לאלוהים על הניצחון

חלום- אני נכנסת לבית טיפולי.מראים לי את החדר שלי, הבית עצמו מאד גדול מזכיר יותר גן ילדים והעובדות מנסות לעשות סדר הכל מבולגן הן פונות אלי שאעזור להן בעבודה ואני אומרת שאני מטופלת והן לא מאמינות ושואלות באיזה חדר אני?אני אומרת חדר 5 ,אבל לא זוכרת איפה החדר, רוצה ללכת לסדר את הדברים שלי ולהכין את המיטה ולא מוצאת והן לא יודעות להגיד לי ומסתכלות עלי בצורה מוזרה כי חושבות שאני חלק מהצוות ולא מטופלת. ואז צריך לאכול ,לא מבינה איפה האוכל? יש תיבה גדולה ואני פותחת בפנים קופסה עם ירקות מבושלים אך מסביב מגבות וכל מיני דברים של הגן וריח של שתן, לא מסוגלת לאכול יושבת בשקט ובוכה- "מה אני עושה פה? זה לא מקום בשבילי. למה אני פה בכלל?" אני בבית שלי (לא מוכר לי יותר דומה לעכו) וצריכה לנקות ולסדר ומישהי (ג'וטי/אמא?) אומרת לי רואים את הים מהחלון ואני אומרת -לא יכול להיות ! ומסתכלת -החלון לא נקי ,אך באמת אם מסתכלים היטב, רואים מרחוק רצועת ים עם ספינות ותרנים ואני חושבת שחייבת לנקות את הרשת של החלון כי הנוף כ"כ יפה ירוק ועצים ובסוף למעלה הים כחול ויפה עם הספינות כמו בציור שלי. מסתובבת ברכב ברחובות לא מוכרים -עכו?ירושלים ? צריכה לחזור הביתה ולא זוכרת איך לנסוע נכנסת לסמטה צרה ולא יודעת איך לנסוע ומתבלבלת בדרך ואז התעוררתי.

<< עמוד קודם 7 עמוד הבא >>