פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מגיעות

נמצאו 134 חלומות המכילים מגיעות - עמוד 7


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חבר שלי מגיע עם המון בעלי חיים וכלב מת אצלי בבית ולאחר כמה זמן קם לתחייה חבר שלי הולך הביתה עד שנלך כולנו לפקניק בזמן הזה אני יוצאת ליום הולדת של חברה ששם אני רואה את החברה הכי טובה שלי ועוד חברה שהאקס שלה לוקח אותה משם ליום הולדת אחרת.שירדן שזו החברה הכי טובה שלי שואלת אותה למה היא הולכת היא מתפרצת אליה ומקללת ואז אני מתערבת וצועקת על רוני שהיא זו שהלכה, אני מתקדמת לכיוון הבית ומאבדת את הדרך שלי אני מתחילה ללכת ואדם נוסע אחרי עם אופניים ומנסה לדרוס אותי אז אני אומרת לו אתה יכול להפסיק ? הוא אומר כן ונוסע לאחר מכן אני רואה ילדה שאני מכירה ומתחילה ללכת איתה שואלת אותה איך אני מגיעה לבית שלי ואני רואה שכל אחד ברחוב הזה הולך עם סכין ירוקה וחבורת דתיים רואים בחורה שלבוה חשוף וצועקים עליה שיקסע ואני לובשת חצאית שחורה ושמה עליי מעיל כדי שלא יצעקו עליי לאחר מכן אני רואה את ירדן שוב ועוד חברה ששמה ליאור אני אומרתלירדן לעלות איתי את המדרגות לרחוב שלי כי אני מפחדת והיא אומרת בסדר הן עולות איתי ואנחנו מגיעות לבית שכולו עץ ואור חם כאשר אני מתחילה לעלות המדרגות מתפרקות לי ואני אומרת לבנות שאין איך לצאת ירדן קופצץ למטע אני רואה את הצל שלה נופל המון ואז אני מוצאת אותה לידי היא אומרת לי שלא קרה לה כלום ומראה לי את האוזן שלה עם חומר לבן עליה לאחר מכן אני מנסה לעלות שוב ואני רואה מן מערבולת צבעונית כזו שיוצא ממנה קול ואומר לי שאני חייבת לסיים את המשימה שלי אני שואלת איזה משימה וההד עונה המשימה שלך ואני אומרת לו אני הולכת לפיקניק אני אחזור ואבצע אותה מבטיחה , כולם שלחו לי הודעות לבוא כבר ההד מסכים ומחזיר אותי ליד האוטו שלנו ואז לפני שיצאנו אני מוצאת את עצמי שם שוב וההד אומר לי נו מה עם המשימה יעניתי לו אני עוד לא הייתי בפיקניק

חלמתי שבעליי מזמין חברים אלינו הבייתה מהצהריים ועושה מסיבה, אנשים ממשיכים להגיע וזה מסיבה שלא נגמרת. אני בלחץ , אני מותרדת, לבעלי לא אכפת שאני רוךצה שהמסיבה תגמר. אנשים קיימוו יחסי מין במיטה שלי לפני שהגעתי הבייתה. אבא שלי ואשתו מגיעים ומנסים להשקיכ אתהמסיבה ונילמים מהתמונה. אמא שלי ואחותי מגיעות וגן הן לא מצליחות, אני מתעצבנת וקשה ליי, בעלי בחדר בין חברים יושב על המיטה הענקית שלנו, חושב שאני מגזימה. יצאתי מהחדר ובמרפסת כמא שלי יש בה, אמא מכחילה פנייה ומספרת לי בסורות לא טובות. אוזניה מלאות חול ולכלוך ופניה כחולות

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

<< עמוד קודם 7 עמוד הבא >>