פענוח חלומות בס"ד

חלומות על האוטו

נמצאו 1,591 חלומות המכילים האוטו - עמוד 61


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אנחנו עוצרים לאורי (הבת של הרופאה מקורנית) לוקחים אותה טרמפ היא לבושה בשחור מאוד דקה יושבת צמודה לחלון עוצרים רגע בצד והיא יורדת מהאוטו ונעלמת ואני נבהלת "היא הולכת לכביש הראשי (זה בכניסה לכפר לימן) ואני רצה אחריה ומחפשת אותה ולא מוצאת בכביש אך יש שביל צדדי שנכנס פנימה לחורשה ושם מחנה והרבה ילדים והיא על מבנה למעלה על העץ עם עוד ילדים מסתכלת עלי אך לא מדברת אני צועקת לה-אורי את חיבת להגיד לפני שאת הולכת שלא נדאג חשבתי שאת פונה לכביש הראשי..

חלמתי שאני מצטרפת לטיול עם חברה הילד שלי ואבא שלי. עצרו את האוטובוס ירדנו מהאוטובוס לכיוון הסלעים המשקיפים לים. תוך כדי ההסבר של המדריך הילד שלי הופך לצב ומבורך בין הנקיקים. אני מנסה לתפוס אותו ולא מצליחה. אני בוכה בכי היסטרי והחברה ואבי מחזיקים אותי ומרגיעים

חלמתי שגונבים לי את הפלאפון החלום אני נמצאת בחנות גדולה מחפסת כרית , לא ברור אם קניתי או לו,עמדתי ליד איזה שולחן שמתי את הנייד את מפתחות האוטו והארנק ,שתי נשים עם שתי בנות הולכים קדימה הרגשתי דחיפה בגב סתובבתי לראות מאחורי שוב סתקלתי על השולחן אין נייד רצתי לבנות ,שאלתי, אמרו מה פתאום,חזרתי לשולחן עצובה מודאגת,התעוררתי לחוצה.

אני צריכה לחזור למלון. זה ביפן, אני לבד,בתחושה בעלי היה ועכשיו לא. אני בוחרת לחזור למגרש החניה ליד תחנת הרכבת כדי לקחת את האוטו. אני לא בטוחה איזה קו של רכבת. מופיע גיסי..הוא עוזר לי. אני מתארת את התחנה והוא אומר זה. מקום. מחכים, מגיעה רכבת, פתאום גם אחותי. עולים לקרון ואז רואים שכל האחרים רצים לקרון הראשון. אני יוצאת וצועקת אליהם"מהר, לשרון הראשון בטח. מתה הודעה לאיזה גרון לעלות, ורק הוא יסע" עולים. זהו גרון מוזר, חדר גדול, מזרימים, אחותי באחת הפיכות על מזרון, אני חושבת עליה שהיא תמיד מסתדרת,אני אוהבת את זה אצלה. אני בחלום כל הזמן דרוכה. מחלקים לנו תה או משהו, וכשאני רוצה לשכב לוקחים את המזרחיים. הרכבת נוסעת לאט, בחוף ים, מלאה יפנים ותיירים, חלק מישראל , אני תוהה איך נסעו כשיש סגר. חוף הים יש חול לבן שנראה כמו מלח בים המלח, אני לוקחת חופן, כי לקרון יש פתח ענק בצד, כמו רכבת משא. מראה לאחותי. אני מרגישה את הגרגרים, רואה את הניצוץ והלובן, זה מהםנט. אני ממוללת אותם.אחותי רוצה להיכנס למים. אני אומרת לה,,עוד מעט הרכבת תתחיל ליסוע מהר, קראתי על המסלול הזה, אחותי נכנסת למים,אני נלחצת ורוצה גם , אני מפנה מבט שמאלה לכיוון הנסיעה..מתקרבים לאזורי אשדות שלום, אני רוצה שהיא תחזור לקרון, היא חוזרת ואומרת לי שהיו דגים גדולים במים. היא מאושרת. אני מרגישה קנאה באומץ שלה. חולפים על פני צוקים מדהימים במים, כמו בתאילנד, מגיעים לתחנה יש מדרגות אני רוצה לחפש משהו, גיסי מסביר לי איך לרדת ולאן ללכת. אני עושה לי סימני דרך לחזור. זו תחנה עם אורות איומים, חמים, מדרגות קומה אחת אפור משעמם, עוד מדרגות וזה כמו לרדת בטירה עתיקה, קירות אבן, קשתות, אני פתאום עם שואב אבק, ושואבת חול, מרגישה שצריך לחזור לרכבת, גוללת את החוט הלבן של השואב, מרגישה שזה לא החוט המקורי שלו. מנסה לחזור לרכבת, לא ממש זוכרת את המסלול, נלחצת, מצליחה ברגע האחרון. י

<< עמוד קודם 61 עמוד הבא >>