פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ראש

נמצאו 7,881 חלומות המכילים ראש - עמוד 607


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הכביש והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

סיכות ראשאני זוכרת ים. ושדרכו היינו לריאל להגיע לאיזה מקום. ואחותי אתי. ומישהי שהיתה פעם חברה שלי. והן נושאות. בדרך שמיכות שלי מעין כלי מיטה. ואני צריכה להגיע גם למצרים. ובחלום מדמיינת גם את הים המצרי. כשאנו אוספים את החפצים אני מגלה שנשארו סיכות ראש על האדמה שאת חלקן אספתי. צמידים . היו גם יהלומים בחלום שניסו לקחת ממני אנשים קרובים ולא נתתי , לא זוכרת הכל זה היה מורכב.

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הרצפה והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

אני בת 17 יש לי חבר כבר שנתיים וחצי קוראים לו איציק ולחברה הכי טובה שלי קוראים ליזה יש לה חבר חודש קוראים לו נוגה . החבר שלי הוא הראשון שלי במיטה וגם שלה הוא הראשון .. בחלום אני חולמת ששניהם מכירים אחד את השני(במציאות הם עדיין לא נפגשו) ואיציק צוחק על השם של נוגה אבל הם דיי מתחברים , החלום די מעורפל אבל כנראה ש ה' מעניש את איציק על זה שצחק על השם ומחליף בין השמות שלהם אחרי זה אני מוצאת את עצמי עם נוגה שאני קוראת לו איציק ואנחנו ממש צוחקים על משו מארגנים משו ואז ילדה אחת מהכיתה שלי נדבקת אלי ממש ושואלת אותי אם נוגה אומר עליה דברים- נוגה האמיתי לא איציק. ואני לא מבינה מה היא רוצה כי הם בכלל לא מכירים ואז היא שואלת אותי אם זה לא מפריע לליזה שאנחנו שוכבים ואז אני אומרת מה פתאום זה לא כאילו אנחנו ביחד אנחנו ידידים והוא במילא נפרד ממנה והם בסדר ואז היא שואלת אם לאיציק זה לא מפריע ואני אומרת גם שמה פתאום שזה רק בתור ידיד זה לא כאילו אני מרגישה משהו ואז אני ונוגה וליזה יושבים ומעשנים סמים וממש כיף לנו ביחד והכל נראה נורא הגיוני בכל הסיטואציה הכלכך לא הגיונית הזאת . והכל נורא גדול הבית ספר שלי ענקי ואני ממש נאבדת בתוכו ואנחנו יושבים בדשא גדול שמזכיר לי קצת גינה שקרובה לבית שלי

<< עמוד קודם 607 עמוד הבא >>