פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שם

נמצאו 10,404 חלומות המכילים שם - עמוד 609


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

זה לא בדיוק סיוט אבל באותו רגע זה כן הרגישחלמתי שאני נמצאת במקום שיש בו הרבה ציפורים שתוקפות אותי ברגליים ואמרו לי שהמקום היחיד שאין בו את הציפורים האלו זה במגרשי כדורגל. אז חיפשתי מגרש כדורגל. אני לא בטוחה שזה ספציפית מגרש כדורגל או מקום עם דשא שמשחקים שם בכדור. לא חשוב. בקיצור, חיפשתי את המדשאה הזו ובדרך היתה ציפור צהובה ומנופחת שכל הזמן תקפה אותי ברגל. אבל כואב ממש!! אז הלכתי עוד קצת ופתאום ראיתי אותה בזווית העין אורבת לי ומתכוננת לקפוץ עלי. אז הייתי מוכנה וברגע שהיא קפצה עלי, תפסתי אותה חזק והוצאתי ממנה את כל האוויר! היא התפנצ'רה. אני ממש זוכת בחלום את הרעש של האוויר שיצאממנה. וזהו! חלום מפגר חח. אחר כך הגעתי לחוף המבטחים והייתי צריכה להסביר לכולם שהרגתי את הציפור מהגנה עצמית. זהו. ח יפה?

הייתי בבית של חברה שלי מעיין והייתה לה פתאום וילה והיו שם כיסאות בסלון כמו בהצגה וישבנו שם אני וחברות שלי. ואז אבא שלי אמר לישהוא עייף אז הוא נסע הביתה ואמר לי שהוא יחזור לקחת אותי אחר כך ואז אני וחברותי שני, קורל ומעיין עלינו לקומה השניה ושאלתי אותה אם הם קנו בית חדש והיא אמרה שלא שרק שיפצו אותו ואז היינו צריכות לעזור לה לסדר את המגבים ואת הסמרטוטים במקום ואז שני הלכה הביתה עם אמא שלה ואחותה הקטנה ואני מעיין וקורל התחלנו לרקוד מול ג'וזף מישהו שאני מחבבת. אני אישית לא הכיח טובה בריקודים אבל בחלום איך שהגיע הקטע שלי לרקוד ג'וזף בהה בי וחייך ואחרי שסיימנו את הריקוד הוא נישק אותי ואז הוא שאל אותי באנגלית אם אני רוצה ליהיות חברה שלו והסכמתי.

אמא שחלמה על ביתה שמורידה כיסוי ראש בעצבים מה זה אומרבשלב מסוים, חש ענווה כאב חד בליבו וביקש לעזוב לאלתר את המסיבה ולהגיע הביתה. מכרה שלו הזמינה מונית והשניים עלו עליה יחדיו במהירות. לפתע, סחרחורת גדולה אחזה בו, והוא ידע בידיעה ברורה וללא כל ספק 'כמו שיודעים שעכשיו זורחת השמש', להגדרתו - שהוא הולך למות. פשוט כך. "פתאום הרגשתי שאני נחנק. מיהרתי לפתוח את החלון אבל זה לא עזר. ידעתי שאני הולך למות, וכתוצאה מהידיעה הזו אחז בי פחד גדול". גם היום, ממרומי גיל ה-40, אוחז הרב ענווה בראשו כמי שמנסה לאחות את שברי המחשבות בזו אחר זו, וכמי שכואב את הכאב ההוא באותה עוצמה ובאותו מינון בדיוק. "אי אפשר להסביר במילים את מה שחשתי. פתאום כל העולם קפא. הסתכלתי לצדדים ושום דבר לא זז. ושם, ממש שניות ספורות לפני שהנשמה שלי יצאה מהגוף, הייתה זו הפעם הראשונה שחוויתי השגה רוחנית כלשהי: ראשית, ידעתי שיש לי נשמה, ושנית, ידעתי שיש בורא לעולם".

<< עמוד קודם 609 עמוד הבא >>