פענוח חלומות בס"ד

חלומות על נל

נמצאו 1,148 חלומות המכילים נל - עמוד 63


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הוזמנתי לבית של ידיד טוב שלי לארוחה עם עוד אנשים שקרובים אליי ונמצאים איתי באותה מסגרת לימודית. לא תכננתי ללכת אבל ברגע האחרון החלטתי שמתחשק לי והתקשרתי לידיד שלי להודיע שאני באה . פתאום אני רואה הודעות ממישהו שאני אוהבת וממש נלחצתי . נכנסתי וראיתי שהוא כתב לי מה? בערך שש או שבע פעמים. הבנתי שכל פעם שנכנסתי לשיחה שלנו זה חייג אליו ועכשין הוא חושב שהצקתי לו ולא הייתה לי תשובה . רציתי להגיד שזה בטעות אבל בדקתי את השיחה יותר מדי פעמים כדי שזה יהיה בטעות. ממש הובכתי מהמצב כי יש לי רגשות אליו והוא היה ממש כועס כלפיי ואז התארגנתי והלכתי וראיתי אותו שם והתעלמנו אחד מהשני לחלוטין עד שהתעוררתי .

> קראו את פענוח החלום

הייתי עם הילדה שלי, אחותי וגיסי במפגש של אנשים שמתכננים אייך להתאבד. לאחר כמה ימים של שיחות אני מוצאת את עצמי בלילה כשפתאום הכל חשוך ומחפשת היכן כולם. פתאום אני פותחת מן וילון כזה ורואה שכולם יושבים על הדשא. גיסי במן שלוות נפש פתאום אומר שהוא כבר עשה את חשבון הנפש שלו והחליט לעשות את זה בנהיגה ברכב. אני אמרתי שאני לא רוצה להתאבד וחוזרת הביתה. ואז אחותי אומרת בכעס: אז בשביל מה עשינו את כל זה, בשביל זה עזבתי את הבית לכמה ימים ואמרה לבעלה: טוב בוא נלך הבייתה. תוך כדי זה הילדה שלי רוקדת ושרה בצד.

> קראו את פענוח החלום

חלמתי על ילד חתיך שהיה לו גבס ברגל וכל הזמן הלך רק ישר ואני הרגשתי שאני מאוהבת בו, אני הייתי עם אחשלי שקטן ממני בשנה והייתי על כיסא גלגלים ואמרתי לאחי בוא נלך רק ישר כדי ללכת אחרי הילד, בסוף הילד החתיך נעצר בפאלפל ואני ראיתי את חברה שלי שלא ראיתי הרבה זמן ואני מתגעגעת אליה ואני מרגישה שאני צריכה אותה לידי ושאני מאוד מתגעגעת

> קראו את פענוח החלום

הייתי עם הילדה שלי, אחותי ובעלה במפגש של אנשים שמתכננים אייך להתאבד. לאחר כמה ימים של שיחות אני מוצאת את עצמי בלילה כשפתאום הכל חשוך ומחפשת היכן כולם. פתאום אני פותחת מן וילון כזה ורואה שכולם יושבים על הדשא. בעלה של אחותי במן שלוות נפש פתאום אומר שהוא כבר עשה את חשבון הנפש שלו והחליט לעשות את זה בנהיגה ברכב. אני אמרתי שאני לא רוצה להתאבד וחוזרת הביתה. ואז אחותי אומרת בכעס: אז בשביל מה עשינו את כל זה, בשביל זה עזבתי את הבית לכמה ימים ואמרה לבעלה: טוב בוא נלך הבייתה. תוך כדי זה הילדה שלי רוקדת ושרה בצד.

> קראו את פענוח החלום

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 63 עמוד הבא >>
RSS