פענוח חלומות בס"ד

חלומות על עצב

נמצאו 1,332 חלומות המכילים עצב - עמוד 64


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני מתכוננת למסיבת תחפושות כשחברים ומשפחה גם שם ואני לא מוצאת מה ללבוש אז אני לובשת מכנסיים לבנים ומגלה שיש לי כתם גדול על המכנסיים באזור של איברי הצניעות. אני מגלה שזה כתם מחזור ישן וכשאני מורידה לראות מה הכתים אני רואה גם תחבושת מלאה בדם ואז אני רוצה ללכת להתרחץ כדי להחליף בגדים אבל אבא שלי מונע ממני בטענה שהוא רוצה להתקלח והוא היה קודם ובינתיים ממשיך לשבת עם החברים מסביב לשולחן שלו אני מתעצבנת והולכת למיטה.

> קראו את פענוח החלום

וחלמתי על חלק מהסגל של הטירונות ועל אבא שלי שנפטר לפני חודש ובהתחלה ישבנו כזה כולנו ודיברנו וצחקנו אני רק זוכרת את אמא אבא תאיר ואור שהן שתי מפקדות מהטירונות אבל אור לא דיברה הוא פשוט עיצבן אותי בחלום כמו שרק הוא יודע הקטע אבל שאני לא זוכרת שהוא דיבר בכלל רק הסתכל עליי וחייך כל החלום אני התעצבנתי עליו וצעקתי עליו "איך אתה אוהב להציק לי תפסיק עם זה כבר זה מעצבן למה איכשהו אתה הורס לנו תאוירה כשאתה מתחיל לעצבן" משהו כזה אמרתי לו ואז אחרי שצעקתי עליו עצרתי כזה הסתכלתי עליו וצעקתי "די כבר הוא בכלל לא פה יותר אני כזאת מפגרת" ואז אחרי הצעקות נכנסתי לבית של סבתא שלי בכיתי ופתאום אני מקבלת הודעה מתאיר שקד מספיק זה לא יפה זה מביך חברים שלנו פה מזל שלא אמרת יותר ממפגרת

> קראו את פענוח החלום

בחלום אני יודעת שיש לי מחלה ושנותרו לי 24 שעות לחיות. הפרפרים בבטן מהלא נודע כלכך הלחיצו והפחידו אותי. בתחילת החלום אני נמצאת בחדר עם קירות לבנים עם אבא שלי (עולם הרפואה ומוות לא זרים לו כך שהוא נשאר עם אותו המבט היומיומי שלו אבל הרגשתי שהוא יודע שמחר אני אמות). בחלק השני של החלום אני רצה ברחוב בורחת. אני רצה על המדרכה ורואה באופק הלא רחוק את האורות מהמכוניות העומדות על הכביש ויש גם עמוד (כנראה של תמרור) מולי. אני מועדת על מכסה ביוב ופורצת בבכי. בחלק השלישי של החלום אני נמצאת בשירותים ציבוריים, נכנסתי לאחד התאים,יש לציין שהוא היה גדול יחסית. האסלה הייתה חלודה, והיה שם איזה סוג של צינור ניקוז ממתכת שגם הוא היה חלוד. בזמן שאני מסתכלת על החלודה מישהי פונה אליי, אני לא זוכרת לגמרי על מה דברנו אבל נהיינו חברות. בחלק הרביעי הלכתי במסדרון עם החברה החדשה שלי וסיפרתי לה שנותרו לי פחות מ24 לחיות, כשהיא שאלה אותי מה המחלה שלי אמרתי בהרהור: מה המחלה שלי? מה המחלה שלי?" -וכאן אני צריכה להעיר הערה קטנה, לפני שנתיים הייתה לי קבוצת חברות שזרקה אותי, ועוד מישהי, קראו לה עינבל. כשהגעתי למצב שהייתה לי רק חברה אחת שלא הייתה איתי בכיתה, ולא הייתי רואה אותה הרבה, החלטתי התחבר עם עינבל. אבל לא הכי אהבתי אותה, היא הייתה מעצבנת. היא הייתה תמיד אפשרות שנייה בשבילי. ובאותה שנה כשחברתי למישהי אחרת ישר התייחסתי אליה כמו שהתייחסו אליי כשהחברות שלי זרקו אותי. וככה נשאר המצב. במשך יותר משנה וחצי. עד שעכשיו סיימנו חטיבה ולא דיברתי איתה, גם אין לי ממש סיבה. ועכשיו נחזור לחלום- אחרי ששאלתי מה המחלה שלי מיד פניתי אל עינבל והיא אמרה איזשהו שם מדעי. היא פשוט הופיעה פתאום איתנו, ואיכשהו זה לא הפריע לי -אני אדם שמאוד אכפת לו ממה שחושבים עליו- בחלק החמישי אני חוזרת מהבריחה לבית הישן שלנו. היו יחסית הרבה אנשים אהל לא ראיתי פנים. כשאני חוזרת אני מחזיקה תחפושת כלה ישנה ומלוכלכת של ילדים. והכלתי לשבת עם אימא שלי. אני זוכרת חיבוק ארוך ונשיקה.

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 64 עמוד הבא >>
RSS