פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אני לא

נמצאו 9,223 חלומות המכילים אני לא - עמוד 65


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שיש לי בבית לוח כזה של ציירים ואני מתחילה לרשום עליו את המשפט "מוות למחבלים" ברגע שאני מסיימת לכתוב את המילה "מוות" פתאום אני רואה שהמילה מחבלים אני רואה שזה מתחיל להירשם לבד כאילו מישהו כותב אבל אני לא רואה אף אחד ואני כזה אומרת לעצמי "מה קורה פה" וברגע שהמילה מחבלים נרשמת מתחילה להיות בדף מצויירת גם אישה ברגע שהאישה מסיימת להצטייר האור בחדר נכבה ומתחילים להתפזר בבית מלא נרות. ואמא שלי אומרת "מה את עושה?!" אז אני יוצאת מהחדר ופתאום אמא שלי קוראת לי אומרת לי "בואי זאת את" אני באה חזרה לחדר ואני רואה על איזה ארון שהפנים של אמא שלי מצטיירות על הארון. אז אני יוצאת מהחדר לוקחת את הטלפון ומתקשרת לאיזה מתקשרת שאני מכירה (הייתי בטוחה שזה משהו שקשור לתקשור) ואני באה לחייג אלייה ואין צלצול השיחה לא מעוברת. וקמתי מהר בפחד ובלחץ

הייתי במסיבה בלילה עם אנשים שאני לא מכיר ברחוב שאני לא מכיר בעיר שלי והיה שם מישהו מפורסם שמתאמן ודיברתי איתו והוא אמר לי לקנות סטיביה ודגני בוקר בלי כולסטרול אז הלכתי לאיזה קיוסק שיש בהמשך הרחוב ומצאתי אחד מהפריטים ואת השני לא ואז כשניסיתי לחזור למסיבה איבדתי את הדרך חזרה אז פתחתי גוגל מפות בטלפון ואז פתאום היה יום ורציתי ללכת לאח שלי במקום למסיבה אז הלכתי איך שזה כיוון אותי והייתי צריך לעבור בפארק מים עם מי ים כדי להמשיך ללכת ומישהו השפריץ עליי עם רובה מים בגלל שזה שבועות והטלפון שלי התקלקל אז אמרתי לו לשלם על התיקון והוא הביא לי 50 שקל בעצבים ואמרתי שזה לא מספיק ואז הוא הביא לי עוד 50 והלך. כשחיכיתי לתיקון הגעתי איכשהו למעבדה של גאס (מוכר סמים מהסדרה שובר שורות) ושם פגשתי מישהי ששפכה סוג מסוים של אלכוהול על הרגל כי היא אמרה שזה גורם לרגל להשתכר ואז זה גורם לך ללכת בצורה מצחיקה אז ניסיתי את זה וזה באמת גרם לי ללכת ככה ואז הלכתי לשירותים שהם גם מקלחת ושם שתפתי את הרגל דרך חור בקיר לתא שלידי ומישהו הסתכל עליי מלמטה וניסה להתקדם לכיווני מתחת לתאים. מכאן אני כבר לא זוכר

המנהל שכבה שלי הודה בקול שיש לו רגשות כאלה ואחרים אבל הוא אוהב את אשתו מספיק כדי לקבור אותם. הוא אמר שהוא בעצמו לא יודע מה הוא מרגיש,והוא מפחד לנתח את זה. אמרתי שהוא צריך להיות נאמן לאישתו וזה יוצא לא פייר כלפייה ומה שזה לא יהייה אני אסתדר איכשהו.הוא אמר לי אבל מה איתך?אני מרגיש שאני מנצל אותך ואורז את החפצים שלי והולך. עידן אל תדאג לי אני אהיה בסדר.תדאג למשפחה שלך.אני לא אהיה בתמונה יותר. ואז הוא שאל אם אני מרגישה משהו? עניתי שהרגשות שלי לא חשובים,ואני לא רוצה להגיד אותם בקול כדי להפוך את העניין לקשה יותר.אז אני אעשה כמוהו אקבור רגשות ואעשה את הדבר הנכון. והוא חיבק אותי ולראשונה שמעתי אותו מזיל דמעות. "אני מצטער שהולכתי אותך שולל.זה לא מגיע לך" ואני בכיתי גם "זה הכל באשמתי.דפקתי הכל עם הרגשות המחורבנים שלי" ועידן השיב "אבל אני לא מתחרט שהייתי שם ברגעים הטובים.אני רק מתחרט שאני גרמתי לך לבכות בגרוס ואז בחייל האוויר ואז שוב עכשיו.אני שונא שאני שובר לך את הלב כל פעם מחדש"

<< עמוד קודם 65 עמוד הבא >>