פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אף אחד לא

נמצאו 824 חלומות המכילים אף אחד לא - עמוד 65


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני נמצאת בבית שלי, יכול להיות שזו הייתה שבת. הלכתי לישון בחדר של אחים שלי, הם כנראה לא היו בבית, וישנתי במיטה של אחי הבכור. באמצע הלילה התעוררתי כנראה מחלום או משהו אז כאילו רציתי שמישהו ירגיע אותי ויתן לי פירוש לזה. אז לא יודעת למה ואיך, לקחתי חפיסת קלפים וחילקתי אותך ל3 חפיסות על פי החלום שלי (לא יודעת בכלל איך חילקתי לפי חלום). למיטה הזאת יש מיטה נוספת מתחתיה, אז שמתי את הקלפים בין שתי המיטות. קיוויתי שלמחרת מישהו יעזור לי, למרות שזה הפעם נמצא בחדר של האחים שלי ולא שלי. בבוקר התעוררתי ובדקתי את הקלפים ואף אחד לא ענה לי אז החלטתי להשאיר.. אחכ אחים שלי הגיעו לבית מהר ולא הבנתי למה הם חזרו.. הם לא אמורים לחזור עכשיו! הם נכנסו לחדר שלהם וסגרו את הדלת. רציתי לקחת את הקלפים בלי שהם ידעו מזה, כי מה אני אגיד להם?? אז חיכיתי עד שיצאו, וכשאחד מהם יצא אז השני נשאר והתחיל לסדר את החדר ולשטוף אותו והשני הלך להתארגן. המשכתי לחכות, קיוויתי שלא ימצא את הקלפים. כשהוא סיים והלך לרגע, אני נכנסתי לחדר ובדקתי את הקלפים וראיתי שהם לא שם. אחכ אח שלי שוב נכנס אז שאלתי אותו איפה הקלפים שהיו מתחת למיטה? והוא אמר לי שהוא כיבס אותם יחד עם המיטה כי הוא בכלל לא ידע שהם נמצאים שם. ואז מהר הלכתי לחלון. ראיתי שם כמה קלפים, לא כולם.. אני זוכרת שהיה שם קלף של 6 לב אדום אבל הצבע שלו נמרח. הייתי מבואסת. אחכ הלכתי עם אח שלי ליער כזה כדי לחפש עוד קלפים. לא מצאנו הרבה כלכך... כשחזרנו ראיתי את אח שלי הגדול מתארגן ממש מהר בחדר אז שאלתי אותו מה קרה והוא אמר לי שפרצה מלחמה והוא, כמילואימניק, חייב ללכת. גם אח שלי השני התארגן ליצאה

הייתי במסיבה בבית של חבר טוב של החבר לשעבר שלי , פגשתי מישהי שלמדה איתי בבית ספר היסודי והיא אמרה שהם בקשר חודש ובגלל זה היא באה , ואז הלכתי ולמטה פגשתי את החברות שלי הן שאלו אותי איך להשיג כרטיס למסיבה אמרתי לה שתגיד שהיא הגיעה דרכי ושאני החברה של החבר הכי טוב שלו ואז הלכתי הביתה עליתי במעלית הלא נכונה כי היו שניים ואז בסמן שהמעלית עולה למעלה נתקעתי במעלית והדבר היחיד שחשבתי עליו זה שאין לי טלפון ואם אני יעלם אף אחד לא ישים לב וזה יהיה נורא למות ככה ואחרי כמה דקות המעלית השתחררה

יושבת על אסלה עירומה ומתביישת מסביבי הרבה אנשים המתקן של נייר הטואלט רחוק אני מבקשת שמישהו יביא לי נייר אבל כולם מתעלמים אני מתחילה לצעוק ולהאשים אותם בכל מיני האשמות ובסוף נרדמת על האסלה כשאני מתעוררת אני מחליטה להתגבר על הבושה קמה הולכת למתקן של הנייר ומנגבת את עצמי מישהו אומר: "או סוף סוף היא קמה!" אני אומרת: "מה אף אחד לא רצה לעזור לי " ואישה אחרת עונה שהיא דווקא רצתה לעזור עד שהתחלתי לצעוק ולהאשים אותם ואז התחרטה כשאני מסיימת אני מסתובבת בחזרה ומגלה שמישהו דווקא שם לי גליל נייר לידי כשישנתי ולא שמתי לב

חלמתי שאיזה ילדה קטנה, נראתה בסביבות גיל 6, עם שיער שחור וחלק, קוקיות ופוני, נותנת לי פתק עם כתובת (אני לא מכירה את הילדה הזאת במציאות). הגעתי לכתובת. זה היה בתוך עיר ענקית עם בניינים גבוהים מאוד ואפורים... עיר מדכאת כזאת. זה היה אחד הבניינים הכי גבוהים בעיר. נכנסתי למעלית. הייתה במעלית מראה גדולה, אבל לא ראיתי את עצמי. לא התייחסתי לזה... הגעתי לכתובת, צלצלתי בפעמון ופתחה את הדלת סוג של מכונה מוזרה, גם היא אפורה כמו כל הדברים האחרים בעיר הזאת. פחדתי מהמכונה הזאת, לאט לאט כל מה שהיא נגעה בו הפך גם למכונה מוזרה, מלאה בנפט, כמוהה. לאט לאט היא הפכה את כל העיר, כולל האנשים, למכונות! האנשים הפכו להיות חלק מהמכונה... זה היה ממש מפחיד. ואז רצתי למתנס, ממש באמצע העיר, ונכנסתי אליו שנייה לפני שהמכונה הספיקה לגעת גם בי... הרגשתי סחרחורת (זה היה המקום היחיד שלא היה בניין ענקי). היו בוא כמה אנשים שאיכשהוא לא הפכו למכונות. הם אמרו לי שהם ידעו שזה יקרה, אבל בשלב שבו הם גילו את זה זה כבר היה מאוחר מידי. ושיש רק תרופה אחת לבן אדם שהמכונה השתלטה עליו... התרופה הייתה החלק הכי מוזר בחלום: אני צריכה להכניס לתוך מגף חתיכה של מאכל מוזר כזה, לקשור את המגף בשרוך ולזרוק אותו עליהם... עשיתי את זה, והראשים של האנשים שזרקתי עליהם את מה שהאנשים מהמתנס האלה טענו שהוא תרופה הסתחררו מהר והם רק גדלו יותר! *כל החלק הזה של החלום היה אפור ומצוייר בעפרון. החלק הבא היה נראה אמיתי והיה צבעוני* ואז, פתאום, כאילו הכל השתנה והייתי במסיבה גדולה במסעדה מפוארת עם המשפחה של הילדה הקטנה. שאלתי מה קרה ואף אחד לא הבין על מה אני מדברת, כאילו מעולם לא הייתי בעיר הזאת וכלום לא קרה... התחלנו לרקוד ואז הגיע צוות של בלרינות, בינהם אחותי הקטנה. מיד אחרי הריקוד היא התחילה לרוץ, בוכה, רצתי אחריה ושאלתי אותה מה קרה.. היא אמרה לי שהיא קיבלה מכה ברגל. נשקתי לה ברגל ואמרתי לה שנלך הביתה, אל ההורים. הייתי נסערת, מבולבלת, על סף בכי. היא אמרה לי בסדר, נכנסו למכונית (לא יודעת של מי) והילדה הקטנה עם הפוני השחור אמרה לי תודה... ואז נגמר החלום. מה זה אומר?

באחד הימים אני הולכת לאשדוד לקניות לבד ופתאום הרוצח שהיה בפרק האחרון של העונה השישית של האנטומיה של גריי גונב לי את הארנק אני מהר רצה אחריו וצועקת שהוא גנב לי אתת הארנק ואני רואה שאף אחד לא עוזר לי ושכולם נורא מבוהלים וכשאני מתקרבת יותר ויותר אני רואה שמי שגנב לי את הארנק נמצא עם עוד שלושה רוצחים עם אקדחים ושהם גונבים את הארנקים של כולם . אני נבהלת מאוד ורצה להתחבא בשירותים . ואז אני רואה שאבא מביא לי את הארנק שלי וחוזר הביתה . אחר כך אני רואה שיש עוד בנות שנכנסו לשירותים בוכות ומבוהלות ואני מנסה לעזור להן . פתאום אני שומעת שאחד הרוצחים שומע שיש אנשים בשירותים ואומר לנו לצאת . אני יושבת מעל השירותים והוא רואה אותי ומאיים לרצוח אותי . אני מהר יורדת פותחת את הדלת ונותנת לו את הארנק שלי . אני מהר הולכת הביתה ומי שגנב לי את הארנק רואה אותי ובא לי עם אקדח , רוצח מישהו , מטפטף טיפות דם על מטבע של עשרה שקלים ושואל אותי באנגלית אם יש לי עוד כסף עלי ואני אומרת לו שלא ומהא הולכת הביתה . איתי הולכים עוד הרבה אנשים . פתאום אני רואה שאחד הרוצחים עומד לידי ומאיים לרצוח אותי , אני מתחננת אליו שלא יעשה לי כלום אז הוא רוצח מישהו אחר . אחרי כמה זמן שאני עדיין הולכת הביתה אני רואה את הילד שאני אוהבת ועוד רוצחים שפשוט יורים על אנשים ואני שמה לב שהם באים לירות בי אז אני הולכת ומתחבאת מאחורי מי שאני אוהבת ואז הוא מחבק אותי חזק . אני מגיע הביתה ורואה את אמא ואבא בסלון יושבים ולא מפחדים בכלל . אני מספרת להם את מה שהיה והם לא עושים כלום . אני הולכת לנעול את הבית ואני כבר רואה שניים מהרוצחים בכניסה ואני לא מספיקה לנעול את הבית והם נכנסים ואמא ואבא לא עושים כלום . אחר כך הם יוצאים ופתאום אני רואה את אמא נכנסת הביתה דרך החלון של הסלון הגדול והם נכנסים אחריה גונבים את המפתחות של האוטו ובורחים . אני נורא נבהלת , בוכה ואמא ואבא לא עושים כלום .

<< עמוד קודם 65 עמוד הבא >>