פענוח חלומות בס"ד

חלומות על עלינו

נמצאו 845 חלומות המכילים עלינו - עמוד 65


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הכביש והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

עליתי עם נהג מונית לכיוון שכונה אלף היינו ברכב רק הוא ואני והוא ניסה להתחיל איתי הוא ניסה לעשות בכאילו הוא מתחיל איתי ולהוריד את החגורה בצחוק ולהתקרב בקול מצחיק וכאילו לנשק אותי נבהלתי מזה וצעקתי לו שיפסיק אז הוא חייך ואמר לי סתם צחקתי איתך הוא נסע לכיוון הרודד ושם כבר יעקב איכשהו היה במונית מקדימה ואני מאחורה. חיפשתי את הטלפון שלי והוא היה אצל הנהג מונית הוא התקשר לפלאפון השני שלו שהיה תלוי במונית ואחר שלו היה ביד. הוא הצביע לי שזה המספר שלו והוא שמר את שלי והוא בכלל לא ידע איך קוראים לי . יעקב יצא עליו ואמר לו "לא עושים דברים כאלה אחי" בהמשך עם המונית ראינו אופנוע שהיה חסר לו גלגל אחורי האופנוע נסע ויעקב אמר "שהוא חייב איזשהו מוסך שיסדר לו את זה" הנהג אופנוע רדף אחרי האוםפנוע שהיה בלי גלגל אחורי ותפס לו בהגה בזמן שהאוםנוע סוחב אותו ומעיף אותו, הנהג אופנוע לא ויתר והמשיך לתפוס בהגה.. עקבנו אחריו עם המונית עד שהנהג מונית הגיע לחניה ללא מוצא. אני יצאתי מהמונית והתחלתי לרוץ לכיוון האופנוע .. לכייון האיזור תעשיה.. נהיה חשוך.. וא ראיתי שהאופנוע הכניס אותו למין שלולית עמוקה והאופונוע השתולל בתוך המים והעיף לכל עבר.. עד שקלטתי שיש שם סוס לבן מתחת לאופנוע שהשתגע הסוס הלבן היה קשור בשרשרת ברזל עבה ומשך אותה בחוזקה עברו שתי ילדות ונבהלו ואמרתי להם בואו נברח הסוס הלבן מסוכן הוא ישתחרר עלינו. יותר נכון שהרגשתי את זה ולא הצלחתי להגיד מהבלה הסוסהלבן השתחרר וקרע את הרצועה ורץ לכיוון שלנו הוא רץ לכיוון שלי היה עמוד שחסם את המעבר של הסוס רצתי לשם למין מעבר צר שהסוס לא יכול לעבור בוא, הסוס התקרב והחלום נגמר.

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על רצפה מאספלט והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הרצפה והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

חלמתי שאמא שלי ואני בסופר ואז שאני יוצאת זורקים עלינו אבנים והיא עדיין בפנים אני מנסה להזהיר אותה שלא תצא שלא תיפצע אבל היא יוצאת ואיכשהו היא נעלמת לי מהעיניים אני וחברות שלי מגיעות איכשהו לים ואני הולכת מהם ומחפשת אותה ולא מוצאת שאני גאה לצאת מהבית לחפש אני רואה בן אדם עם סכין רודף אחרי מישהו עם ילדה ומחפש גם אותי

<< עמוד קודם 65 עמוד הבא >>