פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אף אחד לא

נמצאו 824 חלומות המכילים אף אחד לא - עמוד 66


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני מצאת תינוק ישן במיטה שאף אחד לא מטפל בו אני לוקחת אותו אליי מנסה להניק אותו , לא יוצא חלב, אני משאירה אותו שם והולכת לחפש עבורו חלב עם בקבוק יש מסע שלם שבו אני עוברת כל מיני דברים עד שאני משיגה את החלב עם הבקבוק, אני יודעת שהתינוק מחכה אך הוא לא בוכה ואני מסביר לאנשים בדרך שהוא לא בוכה כי אף אחד לא יבוא הוא למד להיות שקט ולשמור על האנרגיה שלו.ץ אני מגיעה עם הבקבוק ומאכילה אותו בעדינות

אחי חלם שעברתי דירה עם בנות שנראות רעות , בדירה הייתה לו הרגשה שמישהו מת שם ואף אחד לא ענה לו על זה ובתוך תוכו הוא ידע שמישהו מת שם. הוא אמר לאבא שלי שלא יחתום לי על העברת הדירה ולאבא שלי לא היה הרגשה טובה על הדירה אבל הוא חתם. ואז ראיתי שרשום על הדלת כאן גרים בכיף ספיר ועוד מישהי וראיתי שבחדר הם ישנים על מזרונים בריצפה והייתי עצוב

היינו בבומבלמה, פסטיבל בפסח. בערב ישנתי באיזה חדר. בבוקר היינו כמה אנשים בחדר, כשהבנו שטרוריסטים נכנסו למרחב והחלו לעשות המון בלאגן, ירי וכו׳. התחבאנו בחדר קבוצה של כמה אנשים, עד שאחת הבנות נעמדה והחיילים יכלו לראות אותה מהחלון. הם נכנסו מיד והתחילו להגיד לנו להתארגן מהר. הם הפכו לגרמנים. אני אמרתי שאני צריכה לקחת דברים מהמזוודה שלי שהייתה בכניסה לחדר. החדר הפך לרכבת והחל לסוע. הבנתי שאף אחד לא מסתכל עלי ושאני במקום טוב כדי לקפוץ. קפצתי מהרכבת עם המזוודה שנשארה על הכביש וברחתי בריצה. ראיתי עוד המון אנשים שהצליחו לברוח. ניסינו להתחבא בכל מיני מקומות. גרמנייה נוספת הגיעה אלי ושאלה אם הגעתי היום לפסטיבל ואיפה הדברים שלי. אמרתי שהם במזוודה שבצד השני ושאני אלך להביא אותם כדי להרוויח עוד זמן. הלכתי לשם וניסיתי למצוא מקום להסתתר. תוך כדי הבנתי שכל העובדים פתאום גרמניים. לקחתי משהו מהמזוודה וקלטתי אישה צועדת אלי וצועקת לי ׳סליחה׳ כאילו מבקשת עזרה. רצתי לבניין שראיתי. לאחר שהבנתי שהיא צעקה בעברית יצאתי לראות מה איתה. היא הייתה קרובה מאוד. ומסתבר שגרמניה. ניסיתי להתחבא שוב אך היה מאוחר מידי. היא שאלה אותי איפה הדרכון שלי. אמרתי לה שאין לי דרכון ויש לי תעודה מזהה ושזה בצד השני ושאלך להביא. הלכתי לצד השני ובדרך הזהרתי אנשים נוספים שעמדו שם. מצאתי כמה חברות התיישבתי לידן והתחלתי לארגן את הבגדים שלי. הבנתי שהן הצליחו להינצל ומשאירים אותן לעבוד שם אצל הגרמנים. האישה הגרמניה הגיעה שוב ואמרתי לה שאני רק מסדרת את הדברים. שאלתי אם אוכל להישאר לעבוד כאן גם. אמרתי לה שהאנגלית שלי לא רעה והייתי בברלין עכשיו אז אני יודעת מילים בודדות בגרמנית. הראיתי לה מזכרות שקניתי בברלין והיא התלהבה. היא אמרה שאם ככה ישלחו אותי ישר לאבטח בגבול. והתחלתי ללכת איתה למקום להתארגן. היא הייתה נורא נחמדה אלי והצלחתי להתחבב עליה במהירות. צחקה איתי, עזרה לי בכל מה שהייתי צריכה. קילחה אותי, ייבשה את שערי, ממש הפכה לחברה. ואז ביקשתי ממנה לשלוח הודעה להורים, ושהיא תאשר לי אותה. התחלתי לכתוב בקבוצה המשפחתית בוואצאפ ׳אני אוהבת אותכם׳. אבל החלטתי לא לשלוח. אחרי דקה בערך עידו הגיע לידי ואמר משהו. סימנתי לו שילך משם מהר. יצאתי וראיתי גם את אבא ואמא באים. שאלתי מה אתם עושים פה בצורה כזו שלא יבינו שאנחנו מכירים. אבא אמר לי שהוא ׳עזר לארגן פה׳. בהמשך חלמתי שהייתה הרעה במצב בארץ, והלכתי וסיפרתי לאנשים על מה חלמתי. זה היה מאין חלום בתוך חלום. הגרמנים היו ישראלים עם אזרחות גרמנית, דיברו עברית מצוין, והתכחשו לזה שמה שהם עושים זה כמו בשואה.

היה לי חלום שאני נעלמת ומחפשים אותי מספר ימים הפלאפון מנותק ואף אחד לא יודע איפה אני. והבנאדם שאני מאוהבת בו מחפש אותי בכל מקום ומתחיל לבכות ולבקש שאני ומתחיל להגיד עד כמה הוא אוהב אותי ושהוא לא יכול בלעדיי. החברה הכי טובה שלי בן דוד שלי ואח שלי זועקים לעזרה. בסוף מוצאים אותי מאחורי סורגים עם עזיקים על הרגליים כולי דם בגדים קרועים ראש פתוח ובוכה ומבקשת שימצאו אותי כבר ואז התעוררתי בבית חולים כולי תחבושות והבנאדם שאני אוהבת ישב לידי ואמר: בבקשה אל תלכי לי אני ממש צריך אני מצטער בבקשה תסלחי לי אני אוהב אותך ואז פקחתי את העיינים ואמרתי לו : אני אוהבת אותך ולא יכולה בלדייך. ואת החלום אז אני לא חולמת פעם ראשונה כבר פעם שישית

אני מוצאת את עצמי בתוך מסעדה עם בעלי המנוח והילדים ובעלי אירגן לבן שלנו מוטי יום הולדת והזמין כמה שולחנות ותפריט עשיר ומסתבר שאף אחד לא הגיע חוץ מאיתנו וחברה שלי מזל מעבודה והבעל הבית של בעלי באותה תקופה ונשארו השולחנות ריקים ואני הייתי מודאגת למה לא הגיעו ובעלי ענה הזמה לא קרו כלום ושסיימנו לאכול בעלי הלך ושילם הכל והתעוררתי

מורה למדעים שירן , עשתה תאונה באמצע מעבר חצייה ובדיוק באתי לעבור , אף אחד לא נפגע , היא יצאה מהמכונית שלה לבושה חגיגי הורידה את העקר שלה באה לנהג שעשה לה את התאונה והרביצה לו עם העקב , ואז היא באה אלי ואמרה לי את את תלמידה במקיף שלי חוצפנית אחת את לא עוזרת לי והיא הרגה אותי

<< עמוד קודם 66 עמוד הבא >>