פענוח חלומות בס"ד

חלומות על חדר

נמצאו 7,088 חלומות המכילים חדר - עמוד 676


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אבא שלי מת וכל שנה ביומןלדת שלו אני חולמת שאי תינוקת ואני נימצאת עם אימי במטבח ואבא שלי בסלון ואז שמעתי רעשים ושתי אנשים פרצו לבית אמא שלי הניחה אותי מתחת למיטה והלכה לראות מה קורה שתי האנשים תפסו וקשרו אותה אבא שלי ניכנס לחדר לקח אקדח וניסה לירות בהם אבל הוא לא יספיק הם הרגו אותו לפני והוא מת הוא נפל לריצפה הסתכל עלייי וניסה להחזיק את ידי ובכיתי הם גררו אותו החוצה ואז מישו התקרב אליי ולקח אותי ובכיתי

נמצאת במלון, בידי פח עם בגדים יפים שלי, אני מניחה אותו לרגע ואז מגיעה אישה גונבת אותו ומתחילה לרוץ אני רוצה לרוץ אחריה אבל חוששת שלא אדע לחזור לחדר לא זוכרת בדיוק איפה הוא, מנסה לקרוא לבתי שתבוא איתי והיא לא שומעת, האישה ממשיכה לרוץ אני פוחדת לאבדה, מחליטה לרוץ אחריה היא נכנסת לחדרה לא ברור לי בדיוק איזה, אני מנסה בכמה, בסופו של דבר אני מזהה אותה היא מכחישה שגנבה אני לא מוותרת והיא מחזירה

נכנסתי לחדר וראיתי מישהי מהעבודה מוטלת על מיטה ללא רוח חיים(בחלום הייתי בטוחה שהיא התאבדה למרות שזה נראה כמו רצח) כאשר כל חלקי הפנים שלה מפוזרים על הריצפה נבהלתי מאוד וחיפשתי דרך להימלט מולי ראיתי חלון שפרוש לכל אורך הקיר החלון היה בנוי מכמה חלונות ניגשתי לחלון וניסיתי לפתוח אותו (לא רצתי לחזור על עקבותיי אל הדלת בגלל שלא רציתי להיסתכל שוב על המראות המזעזעים)כל חלון שניסיתי לפתוח היה נעול בצורה כלשהי החלטתי שאני לא מוותרת ואחרי מאבק הצלחתי לפתוח ולצאת החוצה

חלמתי שראיתי בחדשות סיפור על אם ובת שהיו בהפלגת נופש, וכשהספינה כבר חזרה (לירדן) הם ישנו ולא שמו לב ולא יצאו מהחדר, וכשהם יצאו קלטו כוחות הביטחון בירדן 2 אנשים על הספינה, חשבו שזה איזה גורם עוין והפציצו את הספינה. סיפור הזוי משהו. ואז אחרי זה במעבר חד, לא זוכרת בכלל איך הגעתי למצב הזה, אבל מצאתי את עצמי על ספינה גדולה עם אחותי הגדולה (בת 19), זה לא היה נראה כל כך כמו ספינת נופש... אני ואחותי היינו על החלק הכי עליון של הספינה, שם היה מעין חדר זכוכית כזה עם ההגה והכל, משם מכוונים את הספינה, ואנחנו עמדנו מחוץ לחדר זכוכית הזה. איכשהו אני ואחותי הבנו שאנחנו הולכות למות, ובדרך כזו או אחרת השלמנו עם זה. ואז אנחנו רואות מרחוק שמגיע אלינו גל גדול ומוזר, שכלל גם מי ים וגם עשן אפור כזה, כאילו זה היה גל ענק של מים ופצצות. חיבקתי את אחותי ואמרתי לה שאני מפחדת, אז היא אמרה לי שגם היא ואין מה לעשות. ואז נזכרתי שלא דיברתי עם אמא ואבא שלי, רציתי להגיד להם שאני אוהבת אותם. אז ממש ברגע האחרון, שנייה לפני שהגל בא לעלות עלינו חייגתי לאמא שלי אבל היא לא הספיקה לענות, ואז בא הגל והרג אותי ואת אחותי. אחרי זה, אני ואחותי הפכנו לרוחות, היינו עדיין באזור של הספינה (בתור רוחות) ואז אמרתי לאחותי שזה לא היה לי כואב בכלל כמו שחשבתי, והיא אמרה שזה כן כאב לה מאוד. ממש אחרי זה התחלתי להרגיש כאב עצום בגלל אבא שלי, חשבתי מה יהיה עכשיו שהוא איבד את שתי הבנות הגדולות שלו, איך הוא הולך לסבול ואיך הולך לכאוב לו בגלל זה, כי הוא מאוד אוהב אותנו. אחרי זה הגעתי לבית ספר של חברה מאוד מאוד טובה שלי, רק שזה היה בית ספר שהמצאתי, היא לא באמת לומדת שם ולא קיים בית ספר כזה. איכשהו רק היא (החברה) הצליחה לראות אותי ולדבר איתי ולחבק אותי. שמחתי שלפחות אני יכולה לדבר עם מישהי שאני מאוד אוהבת, וגם יש לי את אחותי, שאני לא לבד. אבל עדיין הייתה לי מעין הרגשה מגעילה כזו. ואז הגעתי לבית של סבתא שלי (אמא של אבא שלי) שם התקיימה השבעה. ואני רואה על הכניסה מודעת אבל, שאבא שלי מת. הרגשתי נורא. הוא מת מרוב הכאב, הוא לא יכל לסבול את זה, בדיוק כמו שחשבתי שיכאב לו מאוד. המודעת אבל לא הייתה כמו כל המודעות הרגילות, מודעה כזאת שהדפיסו בוורד ברשלנות, ומתחת לשם של אבא שלי היה כתוב בצבעוני "אתם מוזמנים לקונצרט של שי" (שי הוא בן דוד שלי שמנגן בפסנתר). נכנסתי לבית של סבתא שלי, שגם היא איכשהו ראתה אותי אבל כל השאר לא, ושאלתי אותה "למה עשית את זה ככה? הדפסת סתם ברשלנות" אז היא אמרה לי "לא היה לי כסף לעשות את זה יותר טוב" (ויש לה כסף) ואז שאלתי אותה "ולמה פרסמת על המודעה את הקונצרט של שי?" אז היא אמרה לי "מה אני יעשה היה צריך לפרסם את זה". ואז התעוררתי. דרך אגב זאת לא פעם ראשונה שאני חולמת על מוות של עצמי ושאני הופכת לרוח, ומתקשרת עם הסביבה בתור רוח. כבר חלמתי פעם אחת חלום כזה, רק שבחלום ההוא תקשרתי עם הסביבה באמצעות עט ודף, הם לא יכלו לראות אותי, לשמוע אותי או לגעת בי.

<< עמוד קודם 676 עמוד הבא >>