פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אני לא

נמצאו 9,254 חלומות המכילים אני לא - עמוד 685


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני נימצאת בבית של סבתא שלי שנפטרה לפני הרבה שנים.אני נמצאת שם עם דודה שלי ועוד דמות שאני לא זוכרת. ושיש לי פנקס קטן שבו אני מתכתבת עם מישהו מת (אני לא יודעת מי הוא). אני רושמת שאלה כלשהי ופתאום רואה שעולות מילים לדף בכתב גדול. ואני מראה תוך כדי לדודה שלי מה המת הזה עושה איך הוא מזיז את הפנקס ופותח אותו בזמן שהוא על השולחן. לקראת סוף החלום הרגשתי מן פחד שכאילו הוא רודף אותי .באתי להיכנס למעלית והאור בה נקתע לרגע ואז ראיתי משהו שמפריע לדלת להיסגר .נבהלתי וצעקתי מתוך החלום והתעוררתי.

אני מגיע הביתה, ושואל מישהו שאני לא מכיר שנמצא בבית איפה כל המשפחה, ואומר לי יושבים אצל השכן ואני הולך לשם ושואל על אחותי הקטנה ואחותי הגדולה אומרת לי שהיא מתה ואנחנו יושבים עליה פה שבעה ,ורואה שתי נשים צעירות מסתכלות עליי לא יודע למה ואני אומר לאחותי הגדולה שתודיע לי כאשר הם הולכים לבית העלמין אני ההולך הביתה ואז אני עומד ליד החבלים של הכביסה בגינה ומתחיל לבכות ושואל את עצמי 'למה דווקא היא מכולם מתה.

זה היה אירוע כלשהו נדמה לי, וליאור האקס שלי היה שם. באיזשהו שלב הוא תפס אותי בצד ואמר לי שהוא רוצה שנחזור, שלקח לו הרבה זמן להבין את זה, אבל בסוף הוא החליט שזה הדבר הנכון לעשות, אני לא זוכרת מה אני אמרתי אבל התנשקנו ולהכל היה טעם של שוקולד, הכל נטף שוקולד. זה היה סוג של כנס והיו שם המון אנשים, זה היה אולם או מערה, כנראה נשף. השיער שלו היה מפוזר כזה, כמו פעם והוא התלבש באופן שממש לא מתאים לו, ז׳אקט. ואז הגעתי לאי שהייתה עליו טירה ופגשתי שם את יואב חבר ילדות שלי והוא היה מן קוסם ואמרתי לו שהתגעגעתי אליו ואל כל החברים מקדימה והוא אמר חבל אבל אני יכול להיפגש ביום שישי ואת לא וניסיתי להתנגד, אבל זה היה נכון. והיו אנשים שרדפו אחריו. ואז בזמן שהייתי איתן בטירה אמרתי שאני הולכת לטיול בחוץ והשארתי את שני השערים פתוחים ואז הגיעו האנשים שרדפו אחריו וכמעט הצלחתי לסגור את השערים ואז הם תפסו אותי ולקחו אותי למחנה כלשהו ואיכשהו היו לי כל הדברים למחנה, בגדים וקאפו של הגיטרה ואוזניות והכל. שום דבר לא ממש נשמר שם. הכל התעקם או הלך לאיבוד. באיזשהו שלב לקחו אותנו לרכבות ולא היה ברור לאן, זה היה ממש כמו בשואה ואמרתי שאני חושבת שאני יודעת מה יעשו איתנו, זה היה כבר בסוף של המחנה ואמרו לנו לפני כן לארוז את הדברים. ואז ביקשו מאיתנו להוציא את כל הבגדים מהתיקים ולרוקן אותם, היא בנות שאפילו הורידו חלק מהבגדים שעליהן מתוך פחד. ואז ישבנו שם עוד כמה זמן

<< עמוד קודם 685 עמוד הבא >>