פענוח חלומות בס"ד

חלומות על והייתה

נמצאו 477 חלומות המכילים והייתה - עמוד 8


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

החלום התחיל בזה שקמתי בבוקר ליד אמא שלי והיו עוד אנשים בחדר לא זוכרת בדיוק מי , ואז היא ביקשה שאקח אותה לעבודה בתל אביב ולמרות שחשבתי על הפקקים אמרתי בסדר היא מיהרה לעבודה ואז ירדנו לרכב שאיכשהו הפך לאופנוע וראיתי שזה 70 דק נסיעה אמרתי לה והיא אמרה שלא צריך והיה לי רגשות אשם ואז ראיתי כמה חברים של חבר שלי וממש לא רציתי שיראו אותי . ואז הסיפור קפץ למיקום אחר שאני הולכת למקום כלשהו ורואה חבר של חבר שלי שוב שלא אוהב אותי ואני לא אותו וגם בחלום זה ככה ואני ממשיכה ללכת ואחרי קצת אני רואה את חברות שלי מחכות ללכת לים עם שתי בנות מגעילות וזה פגע בי אבל באתי להמשיך ואז הייתה לי סחרחורת והרגשתי שאני הולכת להתעלף נפלתי ונשארתי שם, וכל הזמן הזה מההתחלה הרגיש לי משהו מציק בגב העליון ומסתבר שהחבר שראיתי מקודם ניסה להוציא לי את זה ולא הצליח וביקשתי מהחברות שיעזרו לי וכולן התעלמו וגם לבשתי חולצה שרואים לי את כל הציצי ואז ביקשתי מאדם זר שינסה לעזור לי להוציא את זה והוא גם לא הצליח ואז חזרתי הביתה והייתה לי מיטה חדשה אבל הייתי אדישה לזה ואז הצלחתי להוציא את הגומי שצבט לי את העור ואז קמתי

חלמתי שנסעתי עם אבא שלי מחוץ לעיר בשקיעה לאחר מכן עצרנו במכולת מכיוון שהתייבשתי לאחר כמה זמן אבא שלי שם אותי בבית ונסע הייתי לבד בבית עד שעה מאוחרת מכיוון שהיה לי כל כך משעמם מדי פעם יצאתי לגינה ואפילו לרחוב מחוץ לבית שלי בפעם השנייה שיצאתי לרחוב בערב ראיתי דמות שחורה הולכת ומתקרבת שבאתי מהר לפתוח את הקוד של השער הייתה תקלה בקוד ניסיתי שוב ושוב אבל הדמות הלכה והתקרבה התחלתי להלחץ והייתה לי תוכנית לטפס מעל הגדר אבל קפאתי במקום ומשום מה המשכתי לנסות לפתוח את השער אבל אז אבא שלי הגיע ואמרתי לו שהשער לא נפתח אבל ברגע שסובבתי את הראש הצידה הדמות נעלמה והרגשתי הקלה אבל אז אבא שלי אמר לי שהוא החליף את הקוד ולכן זה לא נפתח ואז שרציתי להכנס לרכב ראיתי שכל הזמן הזה שאבא שלי לא היה כאן זה היה בשביל לקחת את הרכב החדש שלנו

חטפו אנשים והייתי במקום שהחביאו אותם. הייתי עם מישהו במסדרון מפחיד והיו שני חדרים, חדר בכל קצה והמסדרון המשיך גם לימין אבל היה מאוד חשוך לא ראיתי את הצד הזה. נראה לי שהייתי חלק מהאנשים החטופים אבל הסתכלתי על עצמי מהצד והייתי בתוך הסיטואציה והיינו גם רוחות עם דיבוקים כאלה והצלחנו להוציא אותם בצורה לא ברורה. לאחר מכן הייתי באיזה חדר חשוך ומפחיד לבד והייתה תחושה מפחידה ומוזרה כזו. לאחר מכן פתאום יצאתי מהבית לחברה של אח שלי וזה היה קשור לצבא, היא הייתה חיילת למרות שהיא השתחררה אבל לא הייתה לבושה במדים. היא גרה צמוד אלינו בחלום למרות שגרה במרחק של חצי שעה מהבית שלי במציאות והלכתי אליה בדרך של השביל של סבתא שלי מצד אמא. היה שעה של שקיעה והיה מאוד חשוך. אבל זה היה ״יום האורות״ וכאילו כל האורות כבויים והפלאש של הטלפון שלי לא נדלק ולא הבנתי למה. כשהגעתי אליה האורות של הבית דלקו וראיתי את אח שלי, אמא שלי ואת חברה של אח שלי. שם והגינה הייתה נראית כמו הגינה של סבא וסבתא של החברה הכי טובה שלי. כשהגעתי אח שלי בדיוק יצא ואמר לי משהו ואוסיף שאני אנהג למרות שאין לי רישיון ואמרתי לו בכיף חצי ציני חצי רציני כזה אבל הוא יצא מהבית. התיישבתי לצד חברה שלו ודיברנו על ״יום האורות״ כי אמרתי שממש חשוך פה. היא נכנסה לבית שלה ואמא שלי ואני נשארנו בגינה שנהפכה לחדר חשוך. הכלבה שלנו הגיעה עם כלב שחור לצידה והם היו ממש גדולים. היא דאגה ממש כשהיא הסתכלה על הכלבה שלנו והיא אמרה שהיא החליפה צבע וקישרה את זה לסיטואציה עם הרוחות מההתחלה ואמרה שאבא שלה ואמא שלה אמרו לה את זה למרות שסבתא שלי עוד בחיים בכלל ולא הבנתי. הרגעתי אותה ואמרתי לה שזה לא נכון והיא כנראה רואה את זה בגלל השקיעה למרות שלא הייתה שקיעה והיינו בחדר שפתאום נהפך למרפסת וישבנו עם ידידה שלי שחגגנו לה יום הולדת השבוע במציאות. ידעתי שאני משקר לגביי הצבע שבה היא רואה אותה כדי להרגיע אותה למרות שבאמת ראיתי את הכלבה באותו צבע כמוה אבל היינו בטוחים שאנחנו מתווכחים על צבעים שונים למרות ששנינו דיברנו על אותו צבע וזה לא היה בהתאם לצבע של הכלבה וכשדיברנו על הצבע של השיער ראיתי שיער של בן אדם בכלל. אמא שלי מאוד דאגה והתעצבנה והחליטה שגם לי אולי קרה משהו ואמרה לי ״שלא תהפוך לזמר פתאום״ ואמרתי לה משהו כמו ״בטח אני גם יודע לשיר״ ושרתי את המשפט הזה כדי לבדוק עם הקול שלי נהיה יותר יפה והוא היה יותר יפה באמת. אמרתי לה שלא תעשה פדיחות לאח שלי ליד המשפחה של חברה שלו. הכלבים כבר לא חלק מהסיטואציה. פתאום במרפסת הגדולה של הבניין ממול הופיעו החברה הכי טובה שלי ושני חברות טובות שלי יחד. החברה הכי טובה שלי כעסה עליי והשתיים דיברו איתי רגיל ואז היה שלב שהחברה הכי טובה שלי דיברה אליי בכעס ושאלה אותי אם בסוף באים אליי או לא ואמרתי לה לא. עוד ידידה שלי הצטרפה אליהן ופתאום הן היו על כיסא שהיה לי בחדר עד לא מזמן מלבד ידידה אחת שלי. הן נאחזו בחולצה שהייתה מחוברת לשולחן עגול כזה במרפסת. אני ידעתי שהן עומדות ליפול וצעקתי לחברה הכי טובה שלי שהייתה בראש הפירמידה ואחזה בחולצה לרדת משם בבקשה ושלא תעשה את זה והתחננתי ממש את הן לא הקשיבו ולאחר כמה זמן הן נפלו מקומה חמישית לתוך האזור של הבניין של סבא וסבתא שלי מצד אבא. התחלתי לבכות ולכעוס על עצמי שלא רצתי למטה לתפוס אותן והחלטתי לרוץ לשם ולהתקשר למד״א.

<< עמוד קודם 8 עמוד הבא >>