פענוח חלומות בס"ד

חלומות על חרדה

נמצאו 146 חלומות המכילים חרדה - עמוד 8


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני בכיתת מדעים באמצע שיעור ומישהו זר מתקשר עליי ממספר לא מזוהה ואני עונה והוא מתחיל לפלרטט איתי ואני שואלת אותו מיזה והוא אומר שהוא לא יודע ואז אני שואלת אותו איך המספר שלי הגיעה אליו והוא אומר שהוא לא יודע ואז אני קמה ואומרת למי שיושב לידי לזוז כדי שאני יוכל לעבור וכולם מסתכלים עליי גם המורה למדעים כאילו שלאף אחד לא אכפת והם רק בוהים ואז אני אומרת לאיש הזה מה זאת אומרת לא יודע אתה לא סתם לחצת על מספרים ואני ממש לחוצה ואז כשאני ליד הדלת אני מנתקת את השיחה ואני רואה שבמסך הבית שלי גם במסך הנעילה מופיעה תמונה בשחור לבן של איש בסביבות גיל ה 20+ עם שיער קצת ארוך וחלק שחונק את עצמו ומסתכל במראה ואז ישבתי על כיסא ירוק ליד הלוח ובהיתי בתמונה וידעתי שקוראים לו "שד רוח" (מישהו שידעתי שפניתי אליו לעזרה בנוגע התקפי חרדה) ובכיתי וכולן המשיכו לבהות ואני קמתי מהחלום (בקטע של התמונה) והבנאדם בתמונה היה גם עם זיפים ושרשרת נראלי של מגן דוויד והוא היה כועס או שהוא היה עם קוקו נמוך או בפזור

חלמתי דיש לי תינוק אני שוכחת להאכיל אותו ומוטרדת מזה שלא קרה לו כלום ואחר מכן אחותי מטפלת בו ואני כל פעם שוכחת שידש לי תינוק ושאני נזכרת אני חרדה לשלומו ונולכת לקחת אותו מאחותי ורואה שהיא טיפלה בו יפה וקשה לה להפרד ממנו ואני לוקחת אותו והוא שמנמן וחמוג ואומרת לאחותי שזה טבעי להתגעגע ואני מאושרת

אני בכיתת מדעים באמצע שיעור ומשהו מתקשר עליי ממספר לא מזוהה ואני עונה והוא מתחיל לפלרטט איתי ואני שואלת אותו מיזה והוא אומר שהוא לא יודע ואז אני שואלת אותו איך המספר שלי הגיעה אליו והוא אומר שהוא לא יודע ואז אני קמה ואומרת למי שיושב לידי לזוז כדי שאני יוכל לעבור וכולם מסתכלים עליי גם המורה למדעים כאילו שלאף אחד לא אכפת והם רק בוהים ואז אני אומרת לאיש הזה מה זאת אומרת לא יודע אתה לא סתם לחצת על מספרים ואני ממש לחוצה ואז כשאני ליד הדלת אני מנתקת את השיחה ואני רואה שבמסך הבית שלי גם במסך הנעילה מופיעה תמונה בשחור לבן של איש בסביבות גיל ה 20+ עם שיער קצת ארוך וחלק שחונק את עצמו ומסתכל במראה ואז ישבתי על כיסא ירוק ליד הלוח ובהיתי בתמונה וידעתי שקוראים לו "שד רוח" (מישהו שידעתי שפניתי אליו לעזרה בנוגע התקפי חרדה) ובכיתי וכולן המשיכו לבהות ואני קמתי מהחלום (בקטע של התמונה) והבנאדם בתמונה היה גם עם זיפים ושרשרת נראלי של מגן דוויד והוא היה כועס או שהוא היה עם קוקו נמוך או בפזור

אני בכיתת מדעים באמצעה שיעור ומשהו מתקשר עליי ממספר לא מזוהה ואני עונה והוא מתחיל לפלרטט איתי ואני שואלת אותו מיזה והוא אומר שהוא לא יודע ואז אני שואלת אותו איך המספר שלי הגיעה אליו והוא אומר שהוא לא יודע ואז אני קמה ואומרת למי שיושב לידי לזוז כדי שאני יוכל לעבור וכולם מסתכלים עליי גם המורה למדעים כאילו שלאף אחד לא אכפת והם רק בוהים ואז אני אומרת לאיש הזה מה זאת אומרת לא יודע אתה לא סתם לחצת על מספרים ואני ממש לחוצה ואז כשאני ליד הדלת אני מנתקת את השיחה ואני רואה שבמסך הבית שלי גם במסך הנעילה מופיעה תמונה בשחור לבן של איש בסביבות גיל ה 20+ עם שיער קצת ארוך וחלק שחונק את עצמו ומסתכל במראה ואז ישבתי על כיסא ליד הלוח ובהיתי בתמונה ודיעתי שקוראים לו "שד רוח" (משהו שידעתי שפניתי אליו לעזרה בנוגע התקפי חרדה) ובכיתי וכולן המשיכו לבהות ואני קמתי מהחלום (בקטע של התמונה) והבנאדם בתמונה היה גם עם זיפים ושרשרת נראלי של מגן דוויד והוא היה כועס או שהוא היה עם קוקו נמוך או בפזור

אני מסתובב בבית ישן שמעניק תחושה מאוד מוכרת אני מבחין בחדר חבוי בין שתי קומות שאני מבין שלא הייתי בו במשך זמן רב מאוד בעודי נכנס אני מבחין באקווריום ענק ובו דגים טרופים ואקזוטיים אני נזכר שהצבתי את האוקווריום הזה ומילאתי אותו שנים רבות קודם לכן אבל שכחתי ממנו.לתדהמתי, הדגים שרדו ןלמעשה פרחו. התרגשי מאוד וחשבתי שהם בטח מאוד רעבים אחרי כל השנים האלה. הושטתי יד למה שנראה לי כקופסה של מזון לדגים על מדף קרוב והתחלתי לפזר אותו לתוך המים. לפע החלו הדגים להיראו חולים. בחנתי את הקופסא מקרוב וגיליתי שזו קופסה של גבישי מלח. הדגים היו דגי מים מתוקים, והמלח היה קטלני עבורם. התחלתי לרוץ סביב באמוק בניסיון לעשות משהו כדי להצילם. בקרב מקום ראיתי אקווריום אחר עם מים. התחלתי לשלות את הדגים ולהעבירם לאקווריום האחר. אחדים מהם ניראו מתים; אחדים נראו כאילו הם עשויים לשרוד. היה קשה לקבוע מה יקרה בסוף, והתעוררתי בתחושת חרדה גדולה מאוד.

<< עמוד קודם 8 עמוד הבא >>