פענוח חלומות בס"ד

חלומות על לעבוד

נמצאו 958 חלומות המכילים לעבוד - עמוד 74


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

בעלי חלמתי שהוא מתעורר לעבודה וכל פעם צץ במקום אחר או שהוא נכנס דרך החלון אני שואלת אותו למה דרך החלון הוא אמר שהוא שכח משהו או שהוא מתארגן לעבודה ומחליף בגדים קצרים מתכופף אליי וכששאלתי אותו למה אתה לבוש ככה ולא הולך לעבודה הוא אמר לי שהוא רוצה להישאר איתי

היינו בבומבלמה, פסטיבל בפסח. בערב ישנתי באיזה חדר. בבוקר היינו כמה אנשים בחדר, כשהבנו שטרוריסטים נכנסו למרחב והחלו לעשות המון בלאגן, ירי וכו׳. התחבאנו בחדר קבוצה של כמה אנשים, עד שאחת הבנות נעמדה והחיילים יכלו לראות אותה מהחלון. הם נכנסו מיד והתחילו להגיד לנו להתארגן מהר. הם הפכו לגרמנים. אני אמרתי שאני צריכה לקחת דברים מהמזוודה שלי שהייתה בכניסה לחדר. החדר הפך לרכבת והחל לסוע. הבנתי שאף אחד לא מסתכל עלי ושאני במקום טוב כדי לקפוץ. קפצתי מהרכבת עם המזוודה שנשארה על הכביש וברחתי בריצה. ראיתי עוד המון אנשים שהצליחו לברוח. ניסינו להתחבא בכל מיני מקומות. גרמנייה נוספת הגיעה אלי ושאלה אם הגעתי היום לפסטיבל ואיפה הדברים שלי. אמרתי שהם במזוודה שבצד השני ושאני אלך להביא אותם כדי להרוויח עוד זמן. הלכתי לשם וניסיתי למצוא מקום להסתתר. תוך כדי הבנתי שכל העובדים פתאום גרמניים. לקחתי משהו מהמזוודה וקלטתי אישה צועדת אלי וצועקת לי ׳סליחה׳ כאילו מבקשת עזרה. רצתי לבניין שראיתי. לאחר שהבנתי שהיא צעקה בעברית יצאתי לראות מה איתה. היא הייתה קרובה מאוד. ומסתבר שגרמניה. ניסיתי להתחבא שוב אך היה מאוחר מידי. היא שאלה אותי איפה הדרכון שלי. אמרתי לה שאין לי דרכון ויש לי תעודה מזהה ושזה בצד השני ושאלך להביא. הלכתי לצד השני ובדרך הזהרתי אנשים נוספים שעמדו שם. מצאתי כמה חברות התיישבתי לידן והתחלתי לארגן את הבגדים שלי. הבנתי שהן הצליחו להינצל ומשאירים אותן לעבוד שם אצל הגרמנים. האישה הגרמניה הגיעה שוב ואמרתי לה שאני רק מסדרת את הדברים. שאלתי אם אוכל להישאר לעבוד כאן גם. אמרתי לה שהאנגלית שלי לא רעה והייתי בברלין עכשיו אז אני יודעת מילים בודדות בגרמנית. הראיתי לה מזכרות שקניתי בברלין והיא התלהבה. היא אמרה שאם ככה ישלחו אותי ישר לאבטח בגבול. והתחלתי ללכת איתה למקום להתארגן. היא הייתה נורא נחמדה אלי והצלחתי להתחבב עליה במהירות. צחקה איתי, עזרה לי בכל מה שהייתי צריכה. קילחה אותי, ייבשה את שערי, ממש הפכה לחברה. ואז ביקשתי ממנה לשלוח הודעה להורים, ושהיא תאשר לי אותה. התחלתי לכתוב בקבוצה המשפחתית בוואצאפ ׳אני אוהבת אותכם׳. אבל החלטתי לא לשלוח. אחרי דקה בערך עידו הגיע לידי ואמר משהו. סימנתי לו שילך משם מהר. יצאתי וראיתי גם את אבא ואמא באים. שאלתי מה אתם עושים פה בצורה כזו שלא יבינו שאנחנו מכירים. אבא אמר לי שהוא ׳עזר לארגן פה׳. בהמשך חלמתי שהייתה הרעה במצב בארץ, והלכתי וסיפרתי לאנשים על מה חלמתי. זה היה מאין חלום בתוך חלום. הגרמנים היו ישראלים עם אזרחות גרמנית, דיברו עברית מצוין, והתכחשו לזה שמה שהם עושים זה כמו בשואה.

אני מוצאת את עצמי בחדר של מרפאה ואבא שלי יושב בספא של המרפאה ואני קולטת שמתחת לספא ממול יש חילזון כמו נחש ואני מראה לאבא שלי ואני אומרת תרים את הרגליים והוא קולט עוד שלושה או ארבע והוא אומר זה נחשים קטנים הם היו בצבעים אפור לבן שחור מעורב עור של נחש מחוספס לאחר מכם אני הולכת לכיוון לעבודה להודיע שאני לא מגיעה ואני עוברת דרך המרתף למטה ושאני מגיעה ואני רואה את מזל העובדת של המיון ואני מקטרת לה שכולם מותר להיות חולים חוץ ממני היא אומרת לי על תיקחי ללב את המילים של יוסי המנהל ומישם אני יוצאת ללכת לכיוון הבית ומפני שחסמו את הדרך הייתי צריכה לעבור דרך מקום גבוהה ומפחיד והייתי צריכה עזרא אז אחד הגברים שהיו בסביבה אמר לי תמיתני אני כבר יעזור לך ומהתנתי די זמן והתעוררתי

<< עמוד קודם 74 עמוד הבא >>