פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שלנו

נמצאו 1,629 חלומות המכילים שלנו - עמוד 74


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

בחלום אני יודעת שיש לי מחלה ושנותרו לי 24 שעות לחיות. הפרפרים בבטן מהלא נודע כלכך הלחיצו והפחידו אותי. בתחילת החלום אני נמצאת בחדר עם קירות לבנים עם אבא שלי (עולם הרפואה ומוות לא זרים לו כך שהוא נשאר עם אותו המבט היומיומי שלו אבל הרגשתי שהוא יודע שמחר אני אמות). בחלק השני של החלום אני רצה ברחוב בורחת. אני רצה על המדרכה ורואה באופק הלא רחוק את האורות מהמכוניות העומדות על הכביש ויש גם עמוד (כנראה של תמרור) מולי. אני מועדת על מכסה ביוב ופורצת בבכי. בחלק השלישי של החלום אני נמצאת בשירותים ציבוריים, נכנסתי לאחד התאים,יש לציין שהוא היה גדול יחסית. האסלה הייתה חלודה, והיה שם איזה סוג של צינור ניקוז ממתכת שגם הוא היה חלוד. בזמן שאני מסתכלת על החלודה מישהי פונה אליי, אני לא זוכרת לגמרי על מה דברנו אבל נהיינו חברות. בחלק הרביעי הלכתי במסדרון עם החברה החדשה שלי וסיפרתי לה שנותרו לי פחות מ24 לחיות, כשהיא שאלה אותי מה המחלה שלי אמרתי בהרהור: מה המחלה שלי? מה המחלה שלי?" -וכאן אני צריכה להעיר הערה קטנה, לפני שנתיים הייתה לי קבוצת חברות שזרקה אותי, ועוד מישהי, קראו לה עינבל. כשהגעתי למצב שהייתה לי רק חברה אחת שלא הייתה איתי בכיתה, ולא הייתי רואה אותה הרבה, החלטתי התחבר עם עינבל. אבל לא הכי אהבתי אותה, היא הייתה מעצבנת. היא הייתה תמיד אפשרות שנייה בשבילי. ובאותה שנה כשחברתי למישהי אחרת ישר התייחסתי אליה כמו שהתייחסו אליי כשהחברות שלי זרקו אותי. וככה נשאר המצב. במשך יותר משנה וחצי. עד שעכשיו סיימנו חטיבה ולא דיברתי איתה, גם אין לי ממש סיבה. ועכשיו נחזור לחלום- אחרי ששאלתי מה המחלה שלי מיד פניתי אל עינבל והיא אמרה איזשהו שם מדעי. היא פשוט הופיעה פתאום איתנו, ואיכשהו זה לא הפריע לי -אני אדם שמאוד אכפת לו ממה שחושבים עליו- בחלק החמישי אני חוזרת מהבריחה לבית הישן שלנו. היו יחסית הרבה אנשים אהל לא ראיתי פנים. כשאני חוזרת אני מחזיקה תחפושת כלה ישנה ומלוכלכת של ילדים. והכלתי לשבת עם אימא שלי. אני זוכרת חיבוק ארוך ונשיקה.

חלמתי שביום הראשון של בית ספר שעליתי לכיתה ח היה טקס ובדרך חזור לבית ספר ראיתי ילד ששמו אופק ברק שזה ילד שאני אוהבת כבר שלושה חודשים עבר מילדה לילדה והגיע אליי ורק אני הסכמתי שהוא ייגע בישבן אבל אחרי שכולם יילכו ומאחורינו היה את המורה האהוב עליי אפי בכר ואופק הוציא אותי מהשיעור לבחוץ והתנשקנו אבל הוא צחק באמצע נשיקה וזה לא הייתה נשיקה רגילה ואז חזרתי לשיעור ושהסתיים הלימודים הלכתי עם חברה לפגוש אותו והחברה ברחה לי אז הלכתי לחברה אחרת והיא באה אחרי ששיכנעתי אותה שתבוא וראינו את אופק עם עוד ילד שקוראים לו נועם גאנו ואז היינו בדרך לחניה של הבית שלי ובכניסה לרחוב ראיתי את בן דוד שלי ששותה עם כל החברים שלו ואבא שלו שהוא אח של אבא שלי והמגיעה לשם משאית עם מלא אלכוהול ואני רבתי עם אח של אבא שלי ואז בכיתי והלכתי לחניה שלנו ואופק ונועם רבו עם רובה מים וקצף וחטפתי לנועם את הרובה קצף ואני ואופק התחרנו אחד בשני ואד הלכנו למקום ואני ואופק ירדנו לבד ושם התנשקנו

אני ואמא שלי היינו בקניות ואז כשחזרנו לבית ראינו בכניסה את הכלב שלנו מת עם עוד כלב כאילו שהם רבו מכות ואמא שלי הכניסה את הגופות לתוך שקית זבל שחורה ואז התחלתי לצעוק לה כמה שאני אוהבת אותה ושאני תמיד יאהב אותה ושנייה לאחר מכן היא מתה ואז פשוט לקחתי מהתיק שלה מלא כסף ולקחתי את אחים שלי וברחנו ותוך כדי הבריחה מלא אנשים שולחים לי הודעות על איך לא סיפרתי להם שזה קרה

חלמתי שאני גרה בכפר ערבי עם ההורים שלי בלי האחים שלי וכל הזמן אני יושבת לדבר עם סבא שלי שנפטר ממחלה לפני חצי שנה וכשאני רוצה לחזור הביתה לבית היהודי שנמצא קרוב מאוד לבית האמיתי שלי אני פוגשת בדרך מישהי שאני מכירה ואני רואה מלא שטרות של כסף אמיתיים ולא אמיתיים אני מרימה מאתיים שקלים מהמדרגות שם ואז רואה ילדים משחקים בכסף הלא אמיתי ודוחן של כסף ואמא שלי שחיה עומדת שם אני מדברת איתה והיא אומרת לי שהיא מצאה עשרים שקלים לאחר מכן הגענו לבית שלנו ואני חולמת חלמתי על סבא שלי שאני יושבת איתו ואני כבר לא יכולתי יותר הייתי חייבת לנשק אותו ברגע שנישקתי התעוררתי וראיתי את אמא שלי בדמות של סבתא שלי

אני והחברה הכי טובה שלי לקחנו כובע גרב עשינו פתח לעיניים ולפה כדי לראות ולנשום, אחר כך יצאנו כדי לגנוב כסף, נכנסו לבית והוא היה פתוח אך הבית לא היה שלנו אבל ההורים שלי אמא שלי ואבא שלי החורג וההורים של חברתי הטובה ישבו שם ושאלו אותנו מה אנחנו עושות לאחר מכן התפתח ריב אבל שני האבות לא דיברו רק האימהות וצעקנו עליהן שהן אף פעם לא מביאות לנו כסף אחר כך בעודנו בבית נכנס ידיד והוא גם ילד בבצפר שלנו והוא שאל אותנו אם אנחנו מגיעות למסיבת בריכה וענינו לו שיש לנו יום הולדת לענבר שהיא גם חברה שלנו והוא אמר שהיא במסיבת בריכה, יצאנו מהבית ואמא של חברה שלי אורלי קראה לנו ואמרה לנו חכו חכו איתי את הסיפור עוד לא גמרתם יצאנו מהבית לכיוון הבריכה והידיד הזה אסף נעלם באמצע החלום וראינו ברחוב כזה שיש בו פסל כזה שאפשר להתגלש עליו ולשחק עליו בצורת גמל את הילדת יומולדת ענבר וחברה שלה אופיר שהיא גם חברה שלנו, ענבר הילדת יומולדת עמדה שם בשמלה לבנה חגיגית והפנים שלה נהיו שחורות כי היא בכתה ונמרח לה כל האיפור והיא עמדה והסתכלה עלינו וחברתה ישבה בצד, היא עמדה והצביעה עלינו ושם נגמר החלום. חשוב לציין שלילדה הזאת יש יומולדת מחר ואנחנו לא יכולות להגיע כי לההורים שלנו אין כסף להביא לנו .

חלמתי ששני ערבים נמצאים מתחת לבניין ופחדתי מהם אמרתי לאמא שלי שנלך מישם לקחנו את הילדים שלי ןהלכתי הערבים באו מהר לכיוון שלי ולקחו את הילדה שבעגלה ונתנו לה לשתות משו כנראה רעל קהיה נראה כמו מים רצתי מהר לכיוונם ונסו לתת לי גם זה נשפך על היד והיד נרדמה לי תפסתי את הערבי מהלסת ופירקתי לו את הלסת לשתיים ובעלי הגיע לפני שכל הריב איתם התחיל והוא היה נורא אדיש לא הבנתי איפה הוא נמצא שהוא כל הכח שלנו שישמור עלינו נבהלתי והתעוררתי זה כבר החלום השלישי שלי ברצף על ערבים על פיגועים הכל עם בעלי והילדים

<< עמוד קודם 74 עמוד הבא >>