פענוח חלומות בס"ד

חלומות על החול

נמצאו 1,023 חלומות המכילים החול - עמוד 77


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני מוצאת את עצמי בבית של אמא שלי יחד כל הילדים שחי וכולנו מתרגשים לאירוע של אחותי ניקול ואני פתאום את אמא שלי יושבת בספא ללא צבע ותסרוקת כמו פעם שהיתה דואגת לעצמה וגם בלי חשק ומצב רוח אלה מאוד עצובה ואני קוראת לאחותי ניקול לבוא ולסדר אותה ולאפר אותה לקראת האירוע והיא הגיעה והיא שואלת את אמא שלי למה לא הלכת למספרה ואמא שלי לו עונה לה בכלל כאילו היא בעולם משילה אחר כך נכנסנו להלביש אותה וחיפשנו את החולצה הלבנה שלה ואני מנסה לעודד אותה ואני אומרת החולצה הלבנה היא כמו חתונה לבנה והתעוררתי

אני נכנסת לתוך בית ענק (כנראה הבית שלי) הוא עם מלא מרפסות ענקיות שרואים נוף מטורף מהן. אנחנו נכנסים כל המשפחה לבית אני עולה לקומה למעלה ופתאום רואה אוטו באמצע מסדרון מרווח מאוד כמובן עם חלונות ומרפסות. אני פותחת את הדלת הקידמית וקולטת שיושבים שם שני זקנים עם בגדים של בית חולים ושניהם מתים.סוגרת את הדלת מסתכלת למטה ורואה מישהו מתחת לגלגל דרוס. ואז לקחתי את החולצה שלי וניקיתי איתה את המקומות שנגעתי בהם עם היד שלי ואז אחותי באה לשאול אותי מה אני עושה ואני מספרת לה והיא עדישה. אחרי יום אנחנו שוב חוזרים לבית והמכונית עדין שם והפעם אני קוראת לאמא היא מסתכלת מאוד אדישה אני כבר חושדת מסתכלת מסביב בחשד. וכשאמא מסתכלת על האוטו אני מבחינה בכף רגל שנמצאת מתחת למפה שמגיעה עד הרצפה אני רצה לתפוס את הרגל הזאת ומצליחה. ואז התעוררתי

הייתי אצל דודה שלי בבית הדודה שנורא אהבתי להיות אצלה בילדותי. הייתי שם עם הבן שלי בחלום לא הרגשתי נשואה ובעלי והילדים האחרים לא היו שם. פתאום אני רואה את הבן שלו זוחל על הרצפה וכף ידו הימנית וכף רגלו השמאלית כרותים, הייתי אדישה ראיתי שהוא שמח.... פתאום נכנס דודי לחדר והפנה את תשומת ליבי אל הילד ונכנסתי להיסטריה ניסיתי לטפל בו בעצמי ולהדביק לא את היד והרגל, ליצור את הדם וזה לא הצליח לי, אז נדבקתי את זה עם סלוטייפ הזמנתי אמבולנס וחיכיתי עשרים דקות והוא לא הגיע. לקחתי את הילד והתחלתי לרוץ איתו לעבר בית החולים... הגעתי לבית החולים ואני לא מוצאת את הכניסה אז טיפסתי אל החלון ונכנסתי דרכו. בית החולים שמם, אין אך אחד.... התחלתי לחפש אנשים ירדתי קומה ואני מגלה בית רדוף רוחות במסיבה מסטולה של אנשים תלושים ומפחידים.... לא היו רופאים, וכשהסופר היחיד הגיע ידעתי שהוא לא רופא.... קמתי ועזבתי עם הילד והתחלתי לצעוד לבית חולים אחר. ניסיתי לעצור רעבים ומוניות שיעזרו לי עם הבן ואנשים לא רצו לעצור. רכב אחד עצר ורצה לקחת רותי לבית הכנסת של הקהילה שחייתי בה בילדותי, הסברתי להם שאני לא צריכה בית כנסת אלא בית חולים. המשכתי ללכת.... כל זמן החלום אני צורחת ובוכה בבכי היסטרי וחונק ואני מרגישה שהבכי לא יוצא החוצה, אני בוכה פנימה, גם הצרחות לא יוצאות החוצה.... ניסיתי להתקשר אל טקסית שהיא רופאה מנתחת והיא לא ענתה לי לטלפון. פתאום מצאתי את עצמי בבית של אישה שאמרה שהיא רופאה והייתה הראשונה להקשיב לי, היא הכניסה למחשב שלה את כל הפרטים שסיפרתי לה ועדיין לא ניתחה אותו.... הייתי מתוסכלת. וזהו פה התעוררתי

נחתחתי ביד וביקשתי מביתי שתיקח אותי לבית החולים יורד לי מלא דם היא לא התייחסה הלכתי לאימי המנוחה ואחותי הגדולה שבחיים ואמרתי להן שיורד לי דם שייקחו אותי לבית החולים והן אמרו שאני מדברת שטויות ראייתי מלא דם התעצבנתי ואמרתי אל תבואו איתי אני הולכת

<< עמוד קודם 77 עמוד הבא >>