פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שוט

נמצאו 2,772 חלומות המכילים שוט - עמוד 78


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שגיליתי שהאקס שלי עולה עם חברים שלו על איזושהי טיסה מנתב״ג במטוס ענק ענק אדום, כל מה שאני רוצה בחלום זה להגיע לטיסה לעלות על הטיסה הזו. הטיסה חיכתה לי שאגיע במשך שעתיים וחצי ובדיוק בשעה שהמטוס היה אמור להמריא בחלום נגעתי במטוס ורציתי לעלות, העובדות שמחוץ למטןס אמרו לי תעלי על הטיסה של מחר המטוס ממריא אין לך אפשרות לעלות. הם ניסו לעלות בקשר מול הטייס..קראו לו איגור, ולא היה מענה והמטוס פשוט הלך למסלול והתחיל להמריא.

חלמתי שאני נאנסת. זה היה נורא. לא חלום רגיל, אולי ״בקטנה״. ממש את כל התהליך. מהרגע שהוא מגיע ואני פשוט קופאת, לא מצליחה לזוז או להגיב. יורדת לי 2 דמעות ואני סותמת. הגוף שלך בוגד בך ואת לא מגיבה. ואז את מפחדת להיתקל בו איכשהו בסיטואציה, לבד, שזה יקרה שוב, כי שתקת פעם אחת וזה פתח להכל, הגוף יבגוד שוב. הפה לא יצרח. את חיה בכלוב של פחד מתמיד. ואז שאני בוחרת לספר- אז אף אחד לא מאמין לי. גם לא ההורים שלי! כל זה היה בחלום, בכיתי בזמן החלום והתעוררתי בבהלה ובבכי שזה לא מציאותי. סימסתי לפנות בוקר למישהי אחת רק כדי להבין שזה חלום ולא אמיתי. המסר שאני באה להעביר, זה שלא חוויתי את זה באמת, אבל את התחושה שהגוף בוגד הפה שותק הדמעות זולגות הפחד היומיומי להיתקל החשש לפתוח פצע עמוק שכזה חוסר האמינות רדיפת הצדק הייתה בחלום. וזה היה נורא. תחושה קשה.

במקום העבודה אני שוטפת מתחת לכיור ומלא אנשים עמדו מעליי ואני מתכופפת ושוטפת ואז האחראית קוראת לי ועניתי לה והיא לא שומעת אותי והיא התעלמה והיו כל מיני מאכלים על שולחן והיה שם את הכרטיס אשראי שלי ומי שהיא לקחה את הכרטיס שלי וזרקה אותו ואמרתי לה למה זרקת את הכרטיס למרות שהיה לי עוד כרטיס בכיס

טיילנו עם אמא שלי והילדים ואז פתאום אמא שלי אומרת לי בואי תיקחי אותי הבית ואנחנו נימצאות בתל אביב וגרות בדרום.אנחנו הולכים לכיוון האוטו ואז אני מבינה שהילד שלי לא איתי אני צועקת איפה הילד ואמא שלי פשוט ניראת אדישה ואומרת לא יודעת אני מתחילה ליבכות וליצעוק ואולכת למקום שהיינו בו ניכנסת ורואה שיש שם חדר גדול שניראה כמו מחלקה של בית חולים (ואנחנו היינו בתחנת מרכזית)למטה שוכבים מבוגרים ולמעלה ילדים עם אחות שמטפלת ואז אני מתחילה ליצעוק אוראל אוראל אתה פה האחות מיתרוממת ויש לה ביד נייר והיא אומרת כן הוא פה .ואז הוא מציץ מיסתכל אליי ניראה מחיוך ולא מוטרד ביוחד יורדלמטה ומחבק אותי ואני בוכה .

<< עמוד קודם 78 עמוד הבא >>