פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שלנו

נמצאו 1,629 חלומות המכילים שלנו - עמוד 78


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי על ידיד לשעבר שלי,עדן.חלמתי שהוא היה איתי באוטובוס וילדים דחפו אותו והוא הסתכל עליי וכמובן שאני עליו כי זה כאב לי טיפה..הם המשיכו להציק לו וביקשתי שיפסיקו בחלום זה היה לידור ידיד שלי לשעבר.כשביקשתי שהם יפסיקו הם הפסיקו ישר.חלמתי עוד חלום על דולב ילד מהשכבה שלי,הוא אמר לי שזה לא בסדר מה שכתבץי לעדן ידיד לשעבר שלי הוא טען שזה פגע בו,חלמתי ששיר חברה שלי מראה לעדן את כל השיחות שלנו..

חלמתי על בית-מלון שבו אני ו3 חברים אני וחברה שלי יורדות לגינה ואני עולה על מזרקה ורואה נחש ירוק חברה שלי מחזיקה אותו ועוקץ אותה אחר כך החלום חוזר אחורה ואנחנו שוב יורדות לגינה ורואה נחש ירוק אבל חברה דלי קוראת לידיד שלנו והוא נעקץ על ידי הנחש הירוק

החלום מתחיל בחוג מחול צילמנו איזה קליפ סבבה ואז היה לנו חזרה ולא ידעתי אז אמא שלי היתקשרה לאבא שלי שיביא לי בגדים לחזרה והוא הביא לי 3 שקיות של מלא בגדים ועגילים ותיקים ושרשראות ואני זוכרת מכל השקיות האלה עגיל נוצה מטפס ששמתי , עכשיו אחרי החזרה הלכתי הביתה והיה לי יומולדת ולכולם היה משהו בבית ספר חוץ מלארבעה ילדים שאני לא ראיתי היום .. ואני חוזרת מהחזרה והם כבר אצלי בחדר וכאילו אותו יום זה היה יום הריקוד הבילנאומי וכאילו זה היה משהו ממש מוכר כמו פורים אז כזה באמצע שני ילדים התחילו לרקוד כזה ולהצטלם בפוזות ריקודיות כאלה ולעלות לאינסטגרם. ואז הם היו אצלי עד ממש מאוחר ואז איכשהו היה בוקר לא יודעת איך והלכנו לחזרה של החוג מחול ושני ילדים הלכו כבר ונישארו רק השניים האחרים והם ראו תחזרה שלנו ואז באמצע החזרה ילד אחד הלך כזה ובסוף הילד האחרון הלך...ואז התעוררתי

אני ושתי חברות נסענו למקום שנקרא ״אור ראשון״ לאנשים עם כל מיני בעיות. נסענו לשם עם חברה שהשתתקה מהצוואר ומטה. לקחנו אותה לשחייה בבריכה שהייתה מחולקת עם החבלים האלו של בריכות. עזרנו לחברה לשחות- החזקנו אותה מעל המים כדי שתנשום ואז נתנו לה לשקוע, ואז שוב הרמנו אותה. לפעמים איכשהו היא הצליחה להתיף את עצמה. הבריכה הייתה ממש עמוקה (למה??? מכניסים לשם נכים!!) ונהניתי לשחות בהן מאוד. זה היה שלו ברגעים ששחיתי לבד. דיברתי עם מישהו מתחת למים והוא הסביר לי על מצלמה תת מימית ולמה זה לא טוב לשתף ישר דרכה תמונות לאינטרנט. עברתי בין חלקי הבריכה, ובאחד ראיתי טלה ממש ממש קטן ששחה. הוצאתי אותו לסף הבריכה כי רציתי להצטלם איתו, אבל למצלמה לקח יותר מדי זמן וניסיתי כמה פעמים אז הוא נשך אותי. יצאתי מהבריכה ברצון מטורף להגיע למקום כלשהו. בדרך עברתי במן גינה קטנה עם ספסלים (ממש גינה כזו בין מבנים, כמו במן אוניברסיטה) והייתה שם ציפור טרף (נץ?) שניסתה לעוף מהרצפה ולא הצליחה. היה שם איש שאמר לה איך לעוף (מה הטכניקה) וכשהיא לא הצליחה הוא התאכזב. לא נשארתי שם לראות מה קורה בהמשך והמשכתי ללכת. הגעתי החוצה והלכתי למבנה עגול כזה מבד כבד שחלק כזה מבחוץ, שהוקם בצורת אוהל קרקס. כשנכנסים צריך לעקוף מן קיר כזה שמסתיר את מה שיש בפנים. כשנכנסתי היו שם כל מיני יצירות שזכרתי שראיתי באילת (כנראה יצירות של תלמידים) ונתקפתי נוסטלגיה. משום מה הגעתי לסף בכי ופגשתי שם עוד שתי חברות. התמונה הבאה היא אני וחברות הולכות במסדרון לחדר שלנו כנראה, ובאחד החדריםהדלת הייתה פתוחה. כנראה שההורים שישבו על המיטה שם זיהו אחת מאיתנו כי נכנסנו פנימה. על המיטה ישבו ההורים, מצד שמאל ילד בן 13 בערך, ביניהם ילד עם תסמונת דאון, על כורסה מימינם ישבה ילדה בת 12, וכשנכנסנו ראינו שקרוב לכניסה (החדר היה קטן מלאכלס מיטות לכל האנשים) יש שני ילדים קטנים (גיל 4 בערך) לבושים בבגדים זהים וצבעים שונים, בן ובת. תאומים. חיבקתי אותם תוך כדי שיחה עליזה עם ההורים, ואז ראיתי את האח השישי ״-הכנס שם של מושא קראש (?)- ?!?״ ״סיון??? עברו שנים! כבר אחרי צבא...״ האמא: ״אולי תספרו להם למה אנחנו כאן״ אז הם סיפרו על האח עם תסמונת הדאון שסובל מהתפרצויות זעם. האחות בת ה-12 הייתה אאוטגוינג כזו ועם הפלאפון אבל השתתפה בשיחה. נראה שהיא והאח בן ה-13 קרובים (אבל כמובן, בקשר אהבה-שנאה). הם המשיכו לדבר על הנושא, לא זוכרת מה חוץ מזה שהאמא שאלה את בת ה12: ״למשל (בשביל להדגים משהו על האח בעל תסמונת הדאון) היית יוצאת עם גברים או נשים?״ האחות: ״לא יודעת, אני שונאת בנים. אבל לפעמים הם בסדר״ (משהו כזה בסגנון התשובה)

<< עמוד קודם 78 עמוד הבא >>