פענוח חלומות בס"ד

חלומות על הדגים

נמצאו 159 חלומות המכילים הדגים - עמוד 9


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

זו הפעם השנייה שאני חולמת על דג מבושל שנשאר בחיים ואני שמה לב לזה וממהרת לתת לו סביבה מימית כדי שיחיה. בחלום הראשון מדובר בדג מלוח, הרינג, שכבר לא היה שלם. רק חלקו העליון. שמתי אותו בקופסת פלסטיק שקופה מרובעת כמו שמוכרים סלטים בתפזורת, והוא שחה להנאתו ואף התרומם מהמים ושהה על שולי הקופסה, בעודו נשען בעזרת סנפיריו, וסקר את הסביבה בשמחה. הלילה חלמתי על דג שלם מטוגן עטוף בציפוי כמו של שניצל, אבל ראיתי שהוא מניע את פיו ואת עיניו. הלכתי עם בת דודתי וחיפשנו ומצאנו, שוב קופסת פלסטיק מלבנית, כמו לסלטים בתפזורת, אבל גדולה מאוד, ומלוכלכת במשקעי שמן. חשבתי שכאן כנראה החזיקו את הדג עד הגשתו, וחששתי שייחנק ממים מזוהמים, לכן שטפתי היטב את הקופסה ומילאתי אותה מים נקיים. הנחתי בה את הדג, ולאושרי הוא שחה. תחילה שמתי לב שיוצאות בועות והראיתי לסובבים אותי הוכחה לכך שהדג חי. אחר כך נוצר מהמים משקע דמוי שלג, אמרתי לאנשים שכך הדג יצנן את הכוויה העמוקה שלו. בשלב זה הדג תקשר אתי. ושוב היו מים בקופסה, והדג שחה. אם יש לך פנאי לכך, אודה לך מאוד על התייחסותך. החלומות האלה גרמו לי שמחה. אגב, שם המשפחה שלי מטיס, כמו של אחד הדגים הללו.

> קראו את פענוח החלום

השרצה של דג. אני יושבת עם אנשים שאני לא מכירה ליד שולחן .אחד הגברים דתי עם כיפה פתאום הופיע על השולחן דג שזחל על השולחן. הדג היה מוזר משהו שדמה יותר לזחל מאשר לדג ואני שאלתי את האדם הדתי אם הדג כשר והוא ענה לי שכן. הדג זחל לעברי וקפץ אלי והתיישב על הרגליים של מביטה עליו למטה ורואה שהוא השריץ הרבה דגים קטנים שנראו כמו דגי זהב יפים ומרהבים ביופיים מיד התחלתי לצעוק שיביאו לי כלי או קופסה כדי לאסוף את הדגים הקטנים ואף אחד לא מתרשם מהבקשה שלי ואני ממשיכה להתחנן ולצעוק אז הדתי הביא קופסה קטנה מאד מלאתי אותה בדגים והוא לקח אותה בשבילו המשכתי לצעוק אבל כל הסובבים לא התייחסו לבקשה עד שהושטתי יד לכיור שהיו בו הרבה כלים מלוכלכים לקחתי כלי גדול הכנסתי לתוכו את הדגים ובינתיים בקעו עוד דגיגונים מאד קטנים נוספים אבל גם מתו כמה דגים יותר גדולים ואני התנחמתי בכך שיש לי עוד כמה דגים שהם חיים והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום

אני מסתובב בבית ישן שמעניק תחושה מאוד מוכרת אני מבחין בחדר חבוי בין שתי קומות שאני מבין שלא הייתי בו במשך זמן רב מאוד בעודי נכנס אני מבחין באקווריום ענק ובו דגים טרופים ואקזוטיים אני נזכר שהצבתי את האוקווריום הזה ומילאתי אותו שנים רבות קודם לכן אבל שכחתי ממנו לתדהמתי הדגים שרדו ולמעשה פרחו התרגשתי מאוד וחשבתי שהם בטח מאוד רעבים אחרי כל השנים האלה הושטתי יד למה שנראה לי כקופסה של מזון לדגים על מדף

> קראו את פענוח החלום

בחלום קנו לי אקווריום גדול מאוד עם דגי טרף. אחד מהדגים ששמו במקרה היה גדול במיוחד. אני שמה לב שהוא מתחיל לטרוף את כל הדגים הקטנים. שגם הם דגי טרף. חלק הוא אוכל בשלמות וחלק חותך ואוכל. אני קוראת לבעל החנות ומבקשת שיוציא אותו ויחליף לפני שיאכל את כל הדגים. אבל המוכר אומר שצריך להזמין ואין לו דג קטן יותר כרגע. והולך. הדג הגדול ממשיך לטרוף את הקטנים ואני מתבוננת בלי לדעת מה לעשות.

> קראו את פענוח החלום

אני ושתי חברות נסענו למקום שנקרא ״אור ראשון״ לאנשים עם כל מיני בעיות. נסענו לשם עם חברה שהשתתקה מהצוואר ומטה. לקחנו אותה לשחייה בבריכה שהייתה מחולקת עם החבלים האלו של בריכות. עזרנו לחברה לשחות- החזקנו אותה מעל המים כדי שתנשום ואז נתנו לה לשקוע, ואז שוב הרמנו אותה. לפעמים איכשהו היא הצליחה להתיף את עצמה. הבריכה הייתה ממש עמוקה (למה??? מכניסים לשם נכים!!) ונהניתי לשחות בהן מאוד. זה היה שלו ברגעים ששחיתי לבד. דיברתי עם מישהו מתחת למים והוא הסביר לי על מצלמה תת מימית ולמה זה לא טוב לשתף ישר דרכה תמונות לאינטרנט. עברתי בין חלקי הבריכה, ובאחד ראיתי טלה ממש ממש קטן ששחה. הוצאתי אותו לסף הבריכה כי רציתי להצטלם איתו, אבל למצלמה לקח יותר מדי זמן וניסיתי כמה פעמים אז הוא נשך אותי. יצאתי מהבריכה ברצון מטורף להגיע למקום כלשהו. בדרך עברתי במן גינה קטנה עם ספסלים (ממש גינה כזו בין מבנים, כמו במן אוניברסיטה) והייתה שם ציפור טרף (נץ?) שניסתה לעוף מהרצפה ולא הצליחה. היה שם איש שאמר לה איך לעוף (מה הטכניקה) וכשהיא לא הצליחה הוא התאכזב. לא נשארתי שם לראות מה קורה בהמשך והמשכתי ללכת. הגעתי החוצה והלכתי למבנה עגול כזה מבד כבד שחלק כזה מבחוץ, שהוקם בצורת אוהל קרקס. כשנכנסים צריך לעקוף מן קיר כזה שמסתיר את מה שיש בפנים. כשנכנסתי היו שם כל מיני יצירות שזכרתי שראיתי באילת (כנראה יצירות של תלמידים) ונתקפתי נוסטלגיה. משום מה הגעתי לסף בכי ופגשתי שם עוד שתי חברות. התמונה הבאה היא אני וחברות הולכות במסדרון לחדר שלנו כנראה, ובאחד החדריםהדלת הייתה פתוחה. כנראה שההורים שישבו על המיטה שם זיהו אחת מאיתנו כי נכנסנו פנימה. על המיטה ישבו ההורים, מצד שמאל ילד בן 13 בערך, ביניהם ילד עם תסמונת דאון, על כורסה מימינם ישבה ילדה בת 12, וכשנכנסנו ראינו שקרוב לכניסה (החדר היה קטן מלאכלס מיטות לכל האנשים) יש שני ילדים קטנים (גיל 4 בערך) לבושים בבגדים זהים וצבעים שונים, בן ובת. תאומים. חיבקתי אותם תוך כדי שיחה עליזה עם ההורים, ואז ראיתי את האח השישי ״-הכנס שם של מושא קראש (?)- ?!?״ ״סיון??? עברו שנים! כבר אחרי צבא...״ האמא: ״אולי תספרו להם למה אנחנו כאן״ אז הם סיפרו על האח עם תסמונת הדאון שסובל מהתפרצויות זעם. האחות בת ה-12 הייתה אאוטגוינג כזו ועם הפלאפון אבל השתתפה בשיחה. נראה שהיא והאח בן ה-13 קרובים (אבל כמובן, בקשר אהבה-שנאה). הם המשיכו לדבר על הנושא, לא זוכרת מה חוץ מזה שהאמא שאלה את בת ה12: ״למשל (בשביל להדגים משהו על האח בעל תסמונת הדאון) היית יוצאת עם גברים או נשים?״ האחות: ״לא יודעת, אני שונאת בנים. אבל לפעמים הם בסדר״ (משהו כזה בסגנון התשובה)

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 9 עמוד הבא >>
RSS