פענוח חלומות בס"ד

חלומות על השולח

נמצאו 601 חלומות המכילים השולח - עמוד 9


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלום שחוזר על עצמו היה אמא וילד שנולדו באתיופיה והילד נלקח/נגנב מהאמא שהוא היה תינוק, אז אני ועוד שני אנשים התפקיד שלנו היה למצוא אותם , להפגיש בניהם , ולהחזיר את הילד לאמא , לקח לנו זמן ועד שמצאנו אותם ישבתי עם האמא דקה לפני שהילד היה צריך להכנס לראות את האמא ולחזור אליה, האמא הניחה משהו מברזל על השולחן ואמרה ל״ מישהו קרוב אליך אמר לי למסור לך שהוא מסתכל עליך אבל תיזהרי מאנשים סביבך מישהו רוצה לפגוע בך״ ואז הילד שלה יצא מהחדר ורץ אליה, שניה לפני שהוא מגיע אליה בא צבוע והרג אותו, הצבוע התחיל לרדוף רק אחרי ננעל רק עלי , והיו איתי עוד 3 אנשים וכל פעם שחלמתי את החלום הזה כל פעם שאני מנסה להרוג אותו אני לא מצליחה הוא לא נפגע, והלילה שניה לפני שהוא מגיע אלי שניה מלהרוג אותי לקחתי כסא זרקתי עליו , הרגל של הכסא נכנסה לו ללב, הוא הסתכל לי בעיניים עשה לי תנועה כזאת של כואב לו הלב ואז הוא נפל עצם את העיניים ואז התעוררתי.

אז היינו בתחנת אוטובוס של הבית ספר והיה כיסא מול התחנה הוא ישב שם ואז חשבתי שהוא הלך ואז ספרתי לאמא שלי הכל ואז ראיתי אותו יושב ליד רוי ואז היינו בארוחה וישבנו בדיוק כמו בארוחה הקודמת רק שרותם יושב לידי ורוי לידי והוא בראש השולחן מול אבא ואז הוא התחלף איכשהו עם רוי ואני רציתי מזוג לי פיוזטי ומה שהיה בכוס נשפך לו על הצלחת ואז נפלה לו הצלחת הוא לקח את שלי וגם לא אכלתי הרבה רק שתיתי ןאז הוא קם והלך לחדר של ההורים שלי ואני ניסיתי לא לצחוק ואמר לאמא שלי ולאמא שלו שאני לא אוכלת כלום ושאני צריכה לאכול וכאלה והוא ממש צעק ואז הוא חזר ואני ישבתי על הכורסא שלנו בסלון אחרי שניקיתי את מה שנפל והוא ישב איפה שהזה נפל והוא ישב ככה שהראש שלו בתוך הידיים ואמא שלו באה ואז הוא הסתכל עליה במבט כועס ודואג ואני עמדתי לידה ואז (זה חוזר לתחנת אוטובוס) הוא בא לקח בקבוק אלכוהול ופשוט התקדם

חלמתי שהגעתי אל הבית הישן שחייתי בו כשהייתי קטנה כדי לבקר את אבא שלי , הבית היה הומה אדם וילדים שהיו מפוזרים בכל הבית , אכלו שתו וראו טלויזיה חיפשתי את אבא שלי וראיתי שהוא ישן על השולחן במטבח מכוסה עם שמכה על ראשו ולא מרגיש טוב. ואז חיפשתי אותו שוב והוא היה במיטה שלו שוב עם שמיכה מעל הראש לא מרגיש טוב.

שני חברים שלי- כפיר ואיל שכבו מתחת לשולחן בבית ספר מאוד מוזר התעצבנתי ממש על איל ורציתי להפוך את השולחן עליו כדי שישבור את האף איל קלט שזה מה שאני מתכננת וברח כפיר נשאר מתחת לשולחן והוא חטף את השולחן ושבר את האף לאחר מכן כל חבורת הבנים הרביצו לי מכות מוות

חלמתי שהייתה תקופה של פיגועים בישראל. ובאותה תקופה אני ודודה שלי עשינו יום כיף כשחזרנו מהיום כיף הבייתה הקראש שלי היה שם עם חבר טוב שלו אז אמרתי להם שהם יכולים להצטרף, לאכול איתי. בזמן שאכלנו סיפרתי להם שראיתי את הילדה שעזבה את בית הספר בכיתה ב' והם היו בהלם. אחרי כמה זמן הייתי צריכה לקום מהשולחן כדי ללוות את דודה שלי לאחר מכן חזרתי לאכול ואז שוב הייתי צריכה לקום מהשולחן אבל כשחזרתי הקראש שלי והחבר שלו לא היו שם התחלתי קצת לדאוג וגם ההורים שלי כי זאת הייתה תקופה של פיגועים אז היו לי ולמשפחה שלי שני אפשרויות או שקרה להם משהו או שהם פשוט הלכו הבייתה לבד בלי להודיע לנו ואז קרה להם משהו או שלא. אז ליתר ביטחון אני ואבא שלי יצאנו לחיפושים קצת מסביב לשכונה עם האוטו. באמצע הדרך ראינו בפתאומיות שני אנשים עם שחור. אבל אז בצורה מהירה בלי להכין את עצמנו קפצו עוד הרבה אנשים בהתחלה חשבנו שזה הקראש שלי וחבר שלו אבל אז הבנו שזה בכלל מחבלים לכל אחד היה נשק מסויים אני ואבא שלי התחלנו להלחץ אז צעקתי לאבא שלי: "אבא תחזור אחורה מהר", אבא שלי ניסה לחזור אחורה אבל היו מלא מחבלים ולא יכלנו לזוז. אחרי כמה זמן אחד המחבלים פרץ את הזכוכית ממול אבא שלי וירה בו, בדיוק במקום שהוא עושה בו טיפולים כי אין לו כיליה ויש לו רק אחת אז הטיפולים האלה עוזרים לו לתפקד ולהשאר בחיים. המקום הזה נמצא ממש מעל הלב, ראיתי שיורים בו במו-עייני. מרוב שירו בו מהר כל-כך אפילו לא הספקתי לראות שיוצא ממנו דם, ראיתי רק חור, הייתי בהלם. אבל גם לא קפאתי במקום כי ידעתי שאני צריכה לתפקד אבל גם לא כל-כך סמכתי על עצמי. כשבאתי להניע את הרכב ולנסות לנסוע, משהו בלתי-נראה כבר הניע את הרכב. וכל הזכוכית שניפצו אותה, הייתה מלאה באפור כמו עשן שמקיף את הרכב.

אני ונטליה בתל אביב מטיילות קצת בים ומסעדה ואז ף רצות מהסופה וקר לה ממש ואני מביאה לה את הגקט ואנחנו מגיעות לעוד חדר מעברים כזה שחסום עם מקרר אני פותחת אותו ורואה טורנדו ענקיהיינו בפורום ולורן התחרטה שבאנו בגלל הסופה ואני עושה לה שיחה היא מתעצבנת עליי אומרת לי שום דבר ונופלים לה הריסים ואז אני יודבת עם שתי לסביות והסקייטר מהבית ספר ואני נדלקת על אחת והשנייה ממש נחמדה אליי ואז הסקייטר עודה פארקור איתי בתוך השולחן ואז מישהו מהמסעדה מבקש עזרה להוציא את החתול וצעקתי אני אבל אז ראיתי שהוא כמו נמר כזה מרוח כולו בדם ואמרתי לא בטאלנה ואז שיחררו אותו והוא טרף מישהו ואז דניס עשה את הפארקור שההוא עשה והוא נדפק עם הרגל בבקבוק זכוכית והיא נשרה לו והיה מלא דם וחלקי רגל והראיתי לאופק כהן והוא אמר איכ וואי מה זה ולפני שנכנסנו לפורום אני והיא עשינו בדיקות קורונה והיא שלילית ואז היה שם דוד והיא אמרה לו ראו אתכם בגלל שזה היה לילה זה לא מגזענות זה כי אתם ככה וככה וככה ואז היא דיברה עם עליה ואמרה חוצפנית וזה יגמר רע בגלל שהייתי עצבנית מזה שעברתי חדר ויש לי טלוויזיה קטנה יותר והיתה מסיבת גיוס למישהי ושמעון סלוק בא להביא לי הטעות את המתנה וזה היה עגילים תואמים לשרשרת שלי ואמרתי תודה אבא ובכיתי ואז אמרתי סליחה כי ראיתי שזה שמעון סלוק והוא צחק והלך ואז שרה ביטון ראתה שאני בוכה ואמרה מה זה כי אין לך אמצעים ואז זה לא קשור אנשים עם מחלות בגנים מקבלים הנחות ואז כשהלכנו לעשות בדיקות זיו הייתה על גלגל כזה והיה את הקונספט של הבדיקות ראייה אצל האופטומטריסט ומי שבדק אותנו לקורונה היה השכן מהבית הקודם הזבלן הזה. וכשנטליה צעקה עליי ורבה איתי הייתי עם ניסן בשיחה והוא נקרע מצחוק אז ניתקתי לו והייתי עצבנית ואז הלכנו עם דודות בגינה הגדולה ורקדנו והיה לי קשה להיות בקצב של הריקוד

הייתי לי הבית שגדלתי בו עם שוטר ושוטרת שהיו שם במקרה. החלטתי לבקר את אבא שלי עליתי לדירה עם השוטרת הדלת היתה נעולה עם המפתח במנעול מבחוץ, פתחתי את הדלת וראיתי המון אנשים וילדים שאני לא מכירה בכל הבית בסלון במטבח במיטות אוכלים מדברים רואים טלויזיה. ראיתי את אבא שלי שוכב על השולחן במטבח מכוסה עם שמיכה שאלתי אותו מי האנשים האלה אמר שהוא לא יודע שהם באים כל יום ולא רוצים ללכת. ביקשתי מכולם לפנות את הבית וביקשתי מהם לא לבוא יותר. אז מצאתי את אבא שלי במיטה עם השמיכה מכוסה מעל לראש שאלתי אותו איך הוא מרגיש ענה שלא מרגיש טוב.

<< עמוד קודם 9 עמוד הבא >>