פענוח חלומות בס"ד

חלומות על לא זוכרת מה

נמצאו 148 חלומות המכילים לא זוכרת מה - עמוד 9


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אוקיי אז לפני כמה חודשים היה לי חבר ונפרדו כי התחלתי לדבר עם מישהו אחר והספקנו לדבר ואחר כך אני וזה שדיברנו רבנו וגם הפסקנו לדבר ואז שלחתי לראשון שדברתי איתו הודעה והוא תמיד עכץ והיה אנטי כל דבר אז הפסקנו לדבר ואז הוא בא לי בחלום עם עוד מישהי שהייתה חברה שלו (לא ראיתי אותם מעולם ביחד ואנחנו שכנים) אמא שלו הוא והברה הזאת באו לי בחלום ותקתקו בדלת פתחתי הסתכלתי עליהם אמרתי משהו אני לא זוכרת מה סגרתי תכלת הלכתי לחלון של המכלחת שלי וראיתי אותו ואותה מתחבקים ואני עדיין אוהבת אותו והוא לא מתייחס אליי לא יודעת מה לעשות

מה שהיה בחלום אני זוכרת בקטעים, זה היה בבית ספר, אני זוכרת קטע אחד שישי ישב בתחנות וקלטתי שיונתן יושב לידו אז באתי להגיד לו (לישי) שלום בשביל לעצבן את יונתן (אני זוכרת שזה היה בשביל שהוא יתעצבן) ואז ישבתי כזה ליד ישי ויונתן ישב ממש קרוב אלינו, ואז לא זוכרת מה היה ומה שקרה באיזה קטע זה שפשוט ישי נישק אותי בצוואר ושאני חושבת על זה זה היה לי ברור שזה הוא אבל לא כל כך ראו את הפנים שלו.. קיצר הוא נישק אותי בצוואר ויונתן מסתכל עלינו, יותר נכון עליי ואוכל את עצמו, הרגשתי שהוא משתגע מבפנים שמישהו אחר נוגע בי, הוא בא לעשות משהו יעני להגיד משהו או להרביץ לישי או מי שנישק אותי אבל משהו מבפנים עצר אותו, חסם אותו, אני זוכרת עוד שאחרי שראיתי שמשהו עצר אותו ושהוא לא עושה כלום קמתי ללכת לאוטובוס שלי והיה לי סימן אדום כמו היקי על הצוואר

חלמתי על הורי המתים. אמי - שנפטרה לפני 3 שנים , אבי המאמץ שנפטר לפני 27 שנים. הם היו אצלי בבית . בסלון.דיברו עימי . לא זוכרת מה.אבי שכב על הרצפה בניסיון לטאטא ולנקות משהוא מתחת לשולחן. אמי ישבה על הספה . בידי ערימה גדולה מאד.בתחילת הערימה שטר של 50 ש"ח.מתחתיו המון מעטפות של שטר חוב [?] ואני יודעת ש"הכסף" מיועד לבני יוסי. פתאום אני מוצאת עצמי בחצר האחורית של ביתי - בית קרקע ,בחוץ אוירה חורפית , רטוב , גשם קל .קר. אני רואה בשלולית גרבים רטובות .מרימה גרב רטובה , ומחזירה לשלולית. פתאום אני רואה כלוב בחצר ובתוכו תינוק יפה לא מוכר.בעלי אומר לי -תעזבי . אבל אני מתעקשת - זה התור שלי .לאחר בהיה קצרה בתינוק , אני פותחת את החיתול ומגלה שהוא מרוח בצואה . אני מנסה לנקות אותו , ומבינה שלא אצליח . אני מרימה את התינוק המרוח בצואה , מאמצת אותו אלי , ערום ומלוכלך , יודעת שאני גם אתלכלך , אך צועדת איתו לתוך הבית כדי לשטוף אותו.

חלמתי על מישהו שאני מדברת איתו מספרד כול יום והוא הגיע לישראל אבל הוא לא היה לבד הוא היה עם מישהו גינגיי רוסי ניראה לי בגיל שלי אם אני לא טועה וגם הרוסי דלוק עליי וגם הוא אז הוא יצא לקנות טבעות הוא קנה לי ולאחותי אני לא יודעת למה ואני רואה אותו עצוב כזה אז הלכתי אליו ואני לא זוכרת מה עוד קרה

אתמול חלמתי על סבתא שלי שנפטרה בערך לפני 5 שנים. לא חלמתי עליה מאז שהיא נפטרה ולא עליתי לקבר שלה חוץ מההלויה. אתמול חלמתי שהיה לי חבר קרוב נמר שהוא גם בן אדם וגם חיה בחלום היתי מאוד מחוברת אליו וכשניכנסתי לבית אני רואה אותה אחרי 5 שנים שלא ראיתי אותה והיא אמרה לי שאני צריכה להיפטר ממנו ושהוא לא טוב בשבילי.. ונורא כעסתי ואמרתי שיעזבו אותי שאני לא יפסיק להיות איתו בקשר. היא הייתה סוג של מגרשת שדים היא הדליקה נר והיה לה פרצוף מוזר והנר עשה רעשים של גיצים כמו של המדורה. כאילו יש עין הרע וכאילו היא ניסתה לגרש את השדים ממני. אני לא זוכרת מה היא לבשה בחלום. ובחלום זה גם היה היום הולדת של אמא שלי. היא לא הפסיקה להגיד לי שהוא לא מתאים וניסתה להרחיק אותו ממני. בחלום היא שכבה /נשענה על המיטה והחזיקה סוג של נר.

אני ושתי חברות נסענו למקום שנקרא ״אור ראשון״ לאנשים עם כל מיני בעיות. נסענו לשם עם חברה שהשתתקה מהצוואר ומטה. לקחנו אותה לשחייה בבריכה שהייתה מחולקת עם החבלים האלו של בריכות. עזרנו לחברה לשחות- החזקנו אותה מעל המים כדי שתנשום ואז נתנו לה לשקוע, ואז שוב הרמנו אותה. לפעמים איכשהו היא הצליחה להתיף את עצמה. הבריכה הייתה ממש עמוקה (למה??? מכניסים לשם נכים!!) ונהניתי לשחות בהן מאוד. זה היה שלו ברגעים ששחיתי לבד. דיברתי עם מישהו מתחת למים והוא הסביר לי על מצלמה תת מימית ולמה זה לא טוב לשתף ישר דרכה תמונות לאינטרנט. עברתי בין חלקי הבריכה, ובאחד ראיתי טלה ממש ממש קטן ששחה. הוצאתי אותו לסף הבריכה כי רציתי להצטלם איתו, אבל למצלמה לקח יותר מדי זמן וניסיתי כמה פעמים אז הוא נשך אותי. יצאתי מהבריכה ברצון מטורף להגיע למקום כלשהו. בדרך עברתי במן גינה קטנה עם ספסלים (ממש גינה כזו בין מבנים, כמו במן אוניברסיטה) והייתה שם ציפור טרף (נץ?) שניסתה לעוף מהרצפה ולא הצליחה. היה שם איש שאמר לה איך לעוף (מה הטכניקה) וכשהיא לא הצליחה הוא התאכזב. לא נשארתי שם לראות מה קורה בהמשך והמשכתי ללכת. הגעתי החוצה והלכתי למבנה עגול כזה מבד כבד שחלק כזה מבחוץ, שהוקם בצורת אוהל קרקס. כשנכנסים צריך לעקוף מן קיר כזה שמסתיר את מה שיש בפנים. כשנכנסתי היו שם כל מיני יצירות שזכרתי שראיתי באילת (כנראה יצירות של תלמידים) ונתקפתי נוסטלגיה. משום מה הגעתי לסף בכי ופגשתי שם עוד שתי חברות. התמונה הבאה היא אני וחברות הולכות במסדרון לחדר שלנו כנראה, ובאחד החדריםהדלת הייתה פתוחה. כנראה שההורים שישבו על המיטה שם זיהו אחת מאיתנו כי נכנסנו פנימה. על המיטה ישבו ההורים, מצד שמאל ילד בן 13 בערך, ביניהם ילד עם תסמונת דאון, על כורסה מימינם ישבה ילדה בת 12, וכשנכנסנו ראינו שקרוב לכניסה (החדר היה קטן מלאכלס מיטות לכל האנשים) יש שני ילדים קטנים (גיל 4 בערך) לבושים בבגדים זהים וצבעים שונים, בן ובת. תאומים. חיבקתי אותם תוך כדי שיחה עליזה עם ההורים, ואז ראיתי את האח השישי ״-הכנס שם של מושא קראש (?)- ?!?״ ״סיון??? עברו שנים! כבר אחרי צבא...״ האמא: ״אולי תספרו להם למה אנחנו כאן״ אז הם סיפרו על האח עם תסמונת הדאון שסובל מהתפרצויות זעם. האחות בת ה-12 הייתה אאוטגוינג כזו ועם הפלאפון אבל השתתפה בשיחה. נראה שהיא והאח בן ה-13 קרובים (אבל כמובן, בקשר אהבה-שנאה). הם המשיכו לדבר על הנושא, לא זוכרת מה חוץ מזה שהאמא שאלה את בת ה12: ״למשל (בשביל להדגים משהו על האח בעל תסמונת הדאון) היית יוצאת עם גברים או נשים?״ האחות: ״לא יודעת, אני שונאת בנים. אבל לפעמים הם בסדר״ (משהו כזה בסגנון התשובה)

חלמתי שאני בכיתה ואז מפלצת עם מכחול באה וחוררה את הילדים מהכיתה שלי רק כמה ילדים הצליחו לברוח ואני באתי לברוח והוא השליח אלי את המיכחול שלו ובגלל כל הדם הוא חשב שניפצעתי אבל לא נפצעתי ורצתי מהכיתה אחרי המורה שלי שהצליחה לצאת לאיזה שהוא חדש מוגן היה רשום בשלט על הדלת מקלט בשביל משהו אני לא זוכרת מה היה כתוב בקיצור החברה הכי טובה שלי ניסתה להיכנס אבל מאחוריה באה המפלצת ואז כיאילו משהו בזמן קרה ובאתי לעתיד ראיתי איך כל נשארו ממש קצת אנשים ששרדו ואחד הילדים מהכיתה שלי שהצליח לשרוד באה לחברה הכי טובה שלי ושאל איפה אני ואז החלום השתנה אני והחברההכי טובה שלי וגמד ברחנו ונעצרנו [ בבית הספר] ליד שולחן ואיזו פסיכופתית קפצה אלי ונשכה אותי בצבר כמו ערפד אבל היא לא הייתה ערפד ואז החלום נגמר

<< עמוד קודם 9 עמוד הבא >>