פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מקומי

נמצאו 89 חלומות המכילים מקומי - עמוד 9


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי הלילה חלום מלא בפרטים. המיקום היה הבניין של הקוסמטיקאית שלי בשכונה הישנה בה גרו הוריי. עליתי אליה במדרגות ואז ראיתי שלושה נחשים ישנים/נחים מגולגלים בתוך עצמם כך שלא ראיתי מה אורכם. ןאז אני שומעת שתי ילדות מדברות בקומה הראשונה והאחת אומרת לחברתה שבתוך הבית יש פה נחשים. ואז היא שואלת אותי נכון שיש פה נחשים? אני בורחת משם. בחוץ אני רואה את אחי ושתי אחיותיי. אני מספקת להם. ואז אני רואה את כתבת העיתון המקומי בעיר שלי עם הצלם שלה. הוא אוחז בידו ארגז ובתוכו הנחשים. אני קוראת לע עדי! עדי! והיא לא עונה לי. אני מסתכלת עליה ועל הצלם ופתאום הוא זורק נחש אחד על הדשא ואז אני מבינה שהם סיממו את הנחשים. פתאום עדי והצלם לוקחים את הנחש ומושכים אותו הוא ארוך וצהוב אך הוא מעולף. ואז אחי בא אליי עם נחש צהוב על הידיים שלו והוא רוצה שאני ארגיש את הזנב של הנחש. אני בורחת והוא לא מצליח.

אני מוצאת את עצמי בטיול על חומות ירושלים עם העובדים של הסניף בניהם יוסי המנהל הבנות שעובדות איתי כמו גאולה חגית מתנה מזל איתי ודליה וכוללנו לובשים את החולצות הלבנות של הדאר בערב סמו אותנו באכסניה ולקראת ארוחה הערב יוסי ביקש מאחד הבנות לקרוא לי לרדת לאכול בכדי להגיע לחדר האוכל הייתי חייבת לעבור דרך השוק המקומי ודרך הבסטות ונעצרתי בבסטה שהיה בה לימונים צהובים וגם מילונים צהובים וגם אגסים צהובים רכים מדי ולפתע המוכר זיהה אותי כאחות של ניקול אחותי ושאל איפה היא ולא הספקתי לענות לו והתעוררתי

חלמתי שבאתי לארוחת ערב אצל מישהו שיצאתי איתו בעבר והוא הציג אותי למשפחתו כ"בת הזוג" שלו והיה מאוד נעים אך במהלך הארוחה הגיעה מישהי נוספת שתפסה את מקומי לידו וזזתי מבלי להילחם וכאקט של בריחה מהסיטואציה הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל ושוחחתי עם מספר אנשים שונים ממקום עבודתי הקודם.

חלמתי שבאתי לארוחת ערב אצל מישהו שיצאתי איתו בעבר והוא הציג אותי למשפחתו כ\"בת הזוג\" שלו והיה מאוד נעים אך במהלך הארוחה הגיעה מישהי נוספת שתפסה את מקומי לידו וזזתי מבלי להילחם וכאקט של בריחה מהסיטואציה הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל ושוחחתי עם מספר אנשים שונים ממקום עבודתי הקודם.

הכל התחיל ביום רגיל למדי. טיילתי עם חברתי הטובה, סיפרנו סודות אחת לשנייה והנה הגיע תורי – סיפרתי לה על כך שלפעמים אנחנו ישנים בדירה האחרת שלנו כי אנחנו עושים שיפוצים ובדיוק מחר אנחנו ישנים שם. נפרדתי איתה לשלום והלכתי שמחה ומאושרת לדרכי. פתחתי את הדלת של הדירה האחרת שלנו וישבתי על כורסאתי והפעלתי את המחשב – כמו תמיד. אמא ואבא באו, רצתי אליהם כדי לחבק אותם ולשאול איך עבר היום. הם נענו ואמרו שהכל היה בסדר ואחר כך דיברנו סתם על עניינים. אבא היה עייף אז הוא הלך לישון ואני ואימי הלכנו לחדרי כדי לא להפריע לאבא. פתאום אני ואימי שומעות דפיקה חזקה מאוד בדלת ורואות איש חסר סבלנות , קצת רועד אבל די בטוח בעצמו. אימי פותחת לו והוא ישר התפרץ ודחף אותה ואמר בשקט:"כולם על הרצפה. זו גניבה." אני לא הקשבתי , ניסיתי להעיר את אבי אך הוא חזר בצרחה איומה:"מהר לפני שאני לא מעיף כדור בך!" אני נשכבתי על הרצפה ורעדתי מרוב פחד. "ושלא תאיזו להתחכם איתי, וזה אומר לא להתקשר לא לשכנים , לא למשטרה...מובן?!" אבא שלי התעורר מהרעש ויצא לראות מה הפריע לו לישון. הוא ראה את הסצנה שאשתו ובתו מושפלות כלפי מטה והוא עומד ומסתכל בהבעה מאוד מופתעת. אך אחרי כמה שניות הוא מגיד והולך אל הגנב. אבא אומר לו:"סליחה , מי אתה?" ההוא לא עונה. "אני מעדיף שתתחפף מפה לפני שאני אזעיק משטרה!" ההוא לא עונה מילה אחת. הגנב הסתובב אל אבי וירה לו ברגל. אני צורחת וישר קמה כדי לעזור לאבא שלי. הגנב צורח :"כולם על הרצפה!!!" אנחנו נשכבנו. אחרי חצי שעה בערך שהגנב התעסק עם חיפושיו אחר כסף ואוצרות אני שמתי לב לפלאון שהיה ליד מיטתי. אני לאט ובזהירות משכתי את ידי אל הפלאפון וחייגתי אל המספר "100" – משטרה. אני קירבתי את הפלאפון אל האוזן וראיתי שהגנב מתקרב לעברי ופתאום אבי חטף ממני את הפלאפון וצעק מהר:"גניבה!בידו נשק! בצלאל..." לפני שהספיק להגיד את מיקומינו המלא , ירה הגנב באבא שלי. במקום בו הוא אהב את אמא ואותי – בלב. אני לא יכלתי לעקל את זה מיד. רק אחרי דקה אני הבנתי שאבא שלי יכול למות. אני קמתי ולא עניין אותי בכלל מה הגנב אומר , הורדתי לעצמי את החולצה וקשרתי חזק את מקום הפגיעה. דמעות זלגו משני עיניי ולא יכלתי להפסיק , עשיתי את זה בזמן שהגנב צרח אליי ואמר שאני אפסיק ואחזור למקומי אך לא עניין אותי שום דבר חוץ מאבי. אני שמתי את רגליו על 2 כריות וצרחתי על הגנב עם הדמעות שהיו בעייני:"אתה חסר לב!!!" אבא שלי אמר בשקט:"מים...מים..." ניסיתי לרוץ מהר למטבח כדי להביא מים אך הגנב עצר אותי ודחף אותי. "אבא! אבא! תענה לי!" לא הייתה מילה מפיו יותר. "מים" הייתה המילה האחרונה. אמא שלי הייתה בשוק והתעלפה. תוך כמה דקות שמעתי את אזעקת המשטרה וגם כן הגנב שמע את האזעקה. הוא ישר לקח את מה שהוא השיג בדירה וקפץ דרך החלון אל הגג והחוצה. המשטרה בעטה ודלת הכניסה שלנו. ואני הודעתי:"אחת מעולפת , אחד ללא רוח חיים ואני בסדר.” מאותו רגע ידעתי , אבא שלי יותר לא איתי. הגבר שהערצתי כל חיי לא איתי יותר. ולא רציתי ללכת לשום תחנת משטרה עכשיו פשוט לשכב על המיטה ולהסתכל על התקרה.

הלכתי ליד הסופר וגנבתי דברים אחרי כמה זמן יוצאים מהסופר אבי מחכה בחוץ על כיסא ים אחר כך באה זקנה ואומרת מעכשיו עד עוד 4 ימים יש זומבים למרות שהיא לא ישתמשה במילה זומבים ידעתי למה היא מיתכוונת אחרי זה ישבתי על ספסל בעיר מול תחנת הדואר סבי הופיע עם כובע קסקט עלה על הגג של תחנת הדואר ירד בא אלינו ורקד דיסקו לידנו הלכנו לחנות חיות בקצה הרחוב אני ואבי וראינו את אחותי ניכנסת כזומבית וכימעט חיבקתי אותה וניכנה עוד זומבית שהיא גם הבת של הבוסית של החנות ואני הייתי צריכה להרוג אותה ביקשתי מאבא שלי להרוג אותה בימקומי והוא אמר שהוא רק מצלם שאלתי את אחותי והיא נתנה לי וו נתתי לה כמה פעמים בראש ויתעוררתי

<< עמוד קודם 9