פענוח חלומות בס"ד

חלומות על עודד

נמצאו 131 חלומות המכילים עודד - עמוד 9


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

היה לי חבר שהיה לנו קשר ממש רציני אהבנו כלכך אחד את השני עד שהלכנו ליער יום אחד וראיתי אותו עם חברה שלי בוגד בי עושה דברים מיניים התחלתי לרוץ ואז שמתי לב שמישהו רודף אחרי מישהו מבוגר התחלתי לרוץ יותר מהר בזמן שרצתי התקשרתי בטעות לחדשות ואמרתי להם שרודף אחרי איש מבוגר ביער הם כמובן הסיקו שמישהו מנסה לאנוס אותי לא אמרתי מי אני וכל הזמן אנשים ניסו לברר מי הילדה שהיתקשרה אליהם ולא הצליחו. הגעתי הביתה וחבר שלי כל הזמן ניסה להיתנצל . הלב שלי נשבר ולא הייתי מוכנה לסלוח לו כמעט כמו שהוא לא הסכים לאבד אותי. כל הזמן נפגשנו והוא ניסה להתנצל ואמר כמה הוא אוהב אותי. אהבתי אותו כלכך אבל לא יכולתי להיתעלם מהבגידה הזאת. הגענו לכיתה ובאה אלינו מגדת עתידות שהיתה בחשאי כתבת חדשות היא זהיתה את העצב שלי והבינה שצ׳יק שאני הילדה שרדפו אחריה באותו יום זה היתפרסם בחדשות. הגענו לים כל הכיתה כולל החבר שלי (במציאות אני לא זוכרת שראיתי את זה שהיה החבר שלי בחלום) דיברנו אני והחבר והחלטתי בכל זאת לא לסלוח והוא לא הפסיק לנסות אני הייתי עם לב שבור ודיברתי עם דולב ועם מאי (ילדים מהשכבה האמיתית שלי) הם עודדו אותי אך למרות הכל הייתי עצובה גם עם הלב השבור וגם התקרית בחדשות בסופו של יום נשכבתי מתחת לגלשן להיסתתר מהשמש וסאשה וליזה (חברות טובות שלי) היו לידי ותמכו בי (ואז העירו אותי)

זה היה אחרי מוות כולם היתכנסו והבנית היתפללו הכרתי את כולם זה היה המוות שלי אך אני הייתח שם אחר כך מישי זקנה ממש הייתה צריכה ליתקןע השופר היא היחידה שידעה ליתקןע מילבד אישה גויה שזה לא היה מקןבל האישה הזקנה לא הצליחה ליתקןע בשופר אני עודדתי אותה שהיא יכולה כמעט כולם היתייאשו והלכו הם רצו שהגויה תיתקע בשופר ואני היתעקשתי היא נתנה לי את השופר היא אמרהקחי את יכולה תמשיכי את המסורת רקאת יכולה לקחתי את השופר ותקעתי בו כולם שמעו את התקיעה אבל לא ראו אותי אחר כך הלכתי הביתה הלכתי לחדר שלי ההןרים שלי בכו וכולם היו עצןבים ואז באו אליי שני אנשים אחד נמוך ואחד גבוה הם הופיעו מישום מקום הגבוהה אמר תראי לכולם מי את תוכיחי שאת לא מתה תוכיחי שאת כאן ושאת תמיד תישארי והנמוך אמר הגיע הזמן ללכת והוא זר קלעברי סכין כדי שאני יתאבד ואני היתאבדתי בחלום

אני יושבת על סלעים במקום לא מוכר, עם התיק האישי שלי. השעה מאוחרת והכל חשוך. בשביל להגיע חזרה לבית אני צריכה לשחות בתוך המים (ים) ולהגיע לצד השני של הים. אני לוקחת רק את הפלאפון ולא מתקשרת לעזרה. מאירה סביבי את המים ורואה שאין כל חשש. מכניסה את האצבעות שלי לתוך המים, ונעקצת, נצרבת וננשכת. בכל זאת אני מחליטה לעבור לצד השני של הים. אני מחליטה להשאיר את התיק ולחזור לקחת אותו באור יום. אני נכנסת פנימה ומתחילה לשחות לכיוון השני, לא בלחץ ולא בהיסטריה יחסית רגועה. אני מרגישה שיש יצורים חיים מתחת פניי המים, אני נעקצת, נאכלת, נצרבת מהם אבל ממשיכה לדרכי. ממשיכה לכיוון הבית שלי. כשאני מגיעה לצד השני, הצד של הבית. אני מתבוננת שברגל ימין שלי כולי חתוכה. אני רואה את כל הבשר ומן עור צומח, כמו צינור שמחליק החוצה. אני רואה שכבר התחילו לתפור, אבל הכל פתוח. אני רואה שאין לי דם, אבל הכל מכאיב ופתוח. אני רואה חלק קטנטן של תפירה על הרגל בצבע שחור. אני והבן זוג שלי מחליטים שחייב ללכת לבית – החולים. אבל כל פעם משהו אחר מעקב אותנו. אני מגיעה לביתי ורואה כל כך המון אנשים ואת כל המשפחה המורחבת שלי. אני רואה את כולם ישנים בסלון על מזרנים, הסלון נראה גדול יותר, מואר יותר. אני ניגשת למטבח והוא נראה כמו מסעדה. כולם יודעים שאני בעלת הבית ומביאים לי הכל. הבית מלא אנשים שאיני מכירה וגם שאני כן מכירה. אני ניגשת לסלון ומבקשת מקרובת משפחתי להביא לי את התיק שהשארתי בצד השני של החוף על הסלעים. בנתיים אני הולכת לכיוון הסלון ומתבוננת ברמי ( החבר שלי) משוחח עם אחותי (חן). אני ניגשת לכיוונם, ורמי מבקש שניסע עכשיו לבית חולים. אני לא לחוצה לנסוע לשם, אני מחכה שיחזור אליי התיק. אני הולכת בנתיים למקום אחר, נכנסת למן אוטובוס מלא נערות בחורות ונשים בכל הגילאים. מתברר שישנה תחרות "יופי נשי " בחוץ. ירדו המון נשים מבוגרות ונערות צעירות ויפייפיות . הנשים המבוגרות התחילו לעודד את אחת מהנשים המבוגרות שהייתה בתחרות, וצעקו כמה שהיא סקסית, התחתון חוט שלה כל כך יפה עליה. הצעירות לא עשו המון רעש עמדו וחיכו לתורן. יצאתי מהאוטובוס וצעדתי לכיוון הסלון, שם ראיתי את התיק שלי וביקשתי תודה מקרובת משפחתי. הגעתי למטבח (מסעדה) שהיה בבית. וחיכיתי על הפס, היו כל כך הרבה אנשים אצלי במטבח (מסעדה). פתאום אני רואה את מנהל העבודה האחרון שלי ועוד אישה בלתי מוכרת. כל כך השווצנו אני ורמי במה שאנחנו ובבית הגדול שהוא שייך לנו.

<< עמוד קודם 9 עמוד הבא >>