פענוח חלומות בס"ד

חלומות על את אמא שלי

נמצאו 999 חלומות המכילים את אמא שלי - עמוד 81


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי חלום שאני מגיעה לכותל המערבי כדי לנסות ולהסיר ממני הרבה סערות שמטרידות אותי אני מחפשת להתפלל קרוב לקיר ולכן משאירה את התיק בצד באזור הכסאות וכשאני חוזרת אחרי התפילה שלי הוא נגנב עם הסלולרי ועם הכל אז אני מתרחקת ומחפשת את התיק מחוץ לאזור הנשים בכותל ופתאום אני קולטת בהפתעה את אמא שלי נכנסת לאזור הכותל ואני מאד מופתעת מהמקריות כיון שלא היה לי סלולרי או דרך ליצור איתה או עם אחרים קשר כדי לקבל עזרה אני חוזרת לצד הנשים לכיונה ונפגשת איתה מסבירה לה שהתיק נגנב והיא אומרת לי "גם זו לטובה" אני מבינה את הכוונה שלה ומוותרת על התיק ועל החיפוש ואיך שאנחנו עומדות לצאת את האזור הנשים אחרי שוויתרתי כבר מתוך קבלה שלמה על החיפוש דווקא בנקודה הזו היא פתאום מוצאת את התיק ומחזירה לי אותו

חלמתי שאני מתחתנת ואני לא יודעת עם מי. כולם מתכוננים לחתונה ואני שואלת את אמא שלי מי החתן והיא אומרת לי כאילו שזה ברור. אני מחפשת את השם שלו בגוגל כדי להבין מי הוא. אני שואלת אם יש לי שמלה והיא אומרת לי שכן ושהכל מוכן. אני רוצה לספר לחברים ומרגישה מאושרת אבל לא מבינה איך אני מתחתנת ולא יודעת מי החתן שלי.

במציאות שני הורי נפטרו וכשחיו היו גרושים. החלום: אני פוגשת את אמא שלי, יודעת שהיא מתה ובכל זאת אנחנו מדברות. במקום השרשרת שהיתה לה בחייה יש שרשרת אחרת. היא אומרת לי: רחלי, עכשיו את זקוקה לאבא, תלכי לאבא. החלום הזה מאד מטריד אותי (ואני חולמת אותה הרבה). למה הכוונה?

היינו עם כל המשפחה המורחבת בים, או בעיר שלי או ברומניה אני לא בדיוק יודעת.. נסענו בהתחלה עם האוטו עד הקצה של המזח ואמא קצת פגעה במעקה. אחותי נשארה באוטו ואני התחלתי לצלם את כולם.. עלינו כולנו למעלה כדי לצלם יותר טוב את סבא וסבתא.. פתאום היה גל ענקי מעל המזח וצרחו לאחותי לברוח אבל היא לא שמעה.. הוא פשוט בלע את האוטו כולו אחותי הגדולה. הגל נהיה גדול מידי בכדי למצוא אותה.. הגל הפך לצונמי וכולנו התחלנו לברוח. הדרך הייתה סוג של מסלול טיפוס כזה עם חבלים וגשרים.. לאט לאט הים עלה. הייתה דרך יותר נמוכה אבל יותר פשוטה ופחות מסוכנת שעלתה 5 שקלים לאדם .. אבל היא הייתה קרובה מידי לים אז לא לקחתי סיכון. אני הובלתי את כל המשפחה.. בדרך איבדנו את אמא שלי אחים שלי וכולם בערך בן ההמון של האנשים.. נשארנו רק סבתא שלי ודודה שלי.. רצנו קדימה וכמעט הגענו אל הסוף.. ואני כל הזמן הסתכלתי אחורה בכדי לחפש את שאר המשפחה.. אבל לא ראיתי אותם. סבתא שלי ואני החזקנו ידים ואנשים מהמסלול של העשירים צרחו לנו לזעוק לעזרה צרחתי אבל לא שמעו ואז ראיתי שיש פרמדיק בדרך אז הפסקתי.. והמשכתי לרוץ קדימה. לבסוף לא הספקנו לברוח מהגל, אמרתי לסבתא שלי "תנשמי נשימה עמוקה" והגל כיסה אותנו. הדבר היחידי שעבר לי בראש היה "אז ככה אחותי הרגישה".. התחלתי להיחנק ואז קמתי.

חלמתי שאני בהריון ואני פתאום יולדת תינוקת באמצע שום מקום באותו יום של הלידה אני הולכת לעבודה ואני מספרת שעכשיו ילדתי ואני לא מרגישה טוב ואני חוזרת הביתה כשאני מגיעה אני מחפשת את התינוקת ואני לא מוצאת אותה ואני שואלת את אמא שלי איפה היא אז היא אומרת לי עוד מעט אני יביא לך אותה ואז אני מחפשת אותה בכל החדר ואני מוצאת כאילו בובה שזאת התינוקת שהיא לא חיה וכאילו שראיתי את התינוקת בהחלה היו לה פנים ממש יפות ובחלום אני מנסה לחשוב איך אני בכלל בהריון איך זה קרה מי האבא של התינוקת

אני מוצאת את עצמי בבית של אמא שלי יחד כל הילדים שחי וכולנו מתרגשים לאירוע של אחותי ניקול ואני פתאום את אמא שלי יושבת בספא ללא צבע ותסרוקת כמו פעם שהיתה דואגת לעצמה וגם בלי חשק ומצב רוח אלה מאוד עצובה ואני קוראת לאחותי ניקול לבוא ולסדר אותה ולאפר אותה לקראת האירוע והיא הגיעה והיא שואלת את אמא שלי למה לא הלכת למספרה ואמא שלי לו עונה לה בכלל כאילו היא בעולם משילה אחר כך נכנסנו להלביש אותה וחיפשנו את החולצה הלבנה שלה ואני מנסה לעודד אותה ואני אומרת החולצה הלבנה היא כמו חתונה לבנה והתעוררתי

אני וחברה באילת , החברה נעלמה עם החברים שלה בחוף הים . פתאום ראיתי אותה אבל המשכתי ללכת הגעתי לסוף הים ושם ראיתי את אמא שלי אחותי הקטנה ודודה שלי . היינו במים ולפתע התחילו גלים גדולים . לידנו הייתה צוללת ענקית עם דלת, נגשנו אליה פתחנו אותה ונכנסו . איך שסגרנו את הדלת התחיל הצונאמי מסביבנו הכל נסחף ,ורק אנחנו נשארנו ככה במשך שלוש דקות כל 10 שניות גל של צונאמי עלה עלינו . בתום השלוש דקות הגלים נרגעו והחלטנו לצאת ולנסות לברוח . התחלנו לרוץ ולפתע נזכרתי ששחכתי את האייפון שלי בצוללת , אמרתי למשפחתי תרוצו אני ילך להביא את האייפון ויבוא העיקר שאתם תהיו בסדר. וככה נגמר החלום. הסוף

<< עמוד קודם 81 עמוד הבא >>