פענוח חלומות בס"ד

חלומות על את אמא שלי

נמצאו 998 חלומות המכילים את אמא שלי - עמוד 81


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני בהריון ואני פתאום יולדת תינוקת באמצע שום מקום באותו יום של הלידה אני הולכת לעבודה ואני מספרת שעכשיו ילדתי ואני לא מרגישה טוב ואני חוזרת הביתה כשאני מגיעה אני מחפשת את התינוקת ואני לא מוצאת אותה ואני שואלת את אמא שלי איפה היא אז היא אומרת לי עוד מעט אני יביא לך אותה ואז אני מחפשת אותה בכל החדר ואני מוצאת כאילו בובה שזאת התינוקת שהיא לא חיה וכאילו שראיתי את התינוקת בהחלה היו לה פנים ממש יפות ובחלום אני מנסה לחשוב איך אני בכלל בהריון איך זה קרה מי האבא של התינוקת

היינו עם כל המשפחה המורחבת בים, או בעיר שלי או ברומניה אני לא בדיוק יודעת.. נסענו בהתחלה עם האוטו עד הקצה של המזח ואמא קצת פגעה במעקה. אחותי נשארה באוטו ואני התחלתי לצלם את כולם.. עלינו כולנו למעלה כדי לצלם יותר טוב את סבא וסבתא.. פתאום היה גל ענקי מעל המזח וצרחו לאחותי לברוח אבל היא לא שמעה.. הוא פשוט בלע את האוטו כולו אחותי הגדולה. הגל נהיה גדול מידי בכדי למצוא אותה.. הגל הפך לצונמי וכולנו התחלנו לברוח. הדרך הייתה סוג של מסלול טיפוס כזה עם חבלים וגשרים.. לאט לאט הים עלה. הייתה דרך יותר נמוכה אבל יותר פשוטה ופחות מסוכנת שעלתה 5 שקלים לאדם .. אבל היא הייתה קרובה מידי לים אז לא לקחתי סיכון. אני הובלתי את כל המשפחה.. בדרך איבדנו את אמא שלי אחים שלי וכולם בערך בן ההמון של האנשים.. נשארנו רק סבתא שלי ודודה שלי.. רצנו קדימה וכמעט הגענו אל הסוף.. ואני כל הזמן הסתכלתי אחורה בכדי לחפש את שאר המשפחה.. אבל לא ראיתי אותם. סבתא שלי ואני החזקנו ידים ואנשים מהמסלול של העשירים צרחו לנו לזעוק לעזרה צרחתי אבל לא שמעו ואז ראיתי שיש פרמדיק בדרך אז הפסקתי.. והמשכתי לרוץ קדימה. לבסוף לא הספקנו לברוח מהגל, אמרתי לסבתא שלי "תנשמי נשימה עמוקה" והגל כיסה אותנו. הדבר היחידי שעבר לי בראש היה "אז ככה אחותי הרגישה".. התחלתי להיחנק ואז קמתי.

הייתי בדירה שמיועדת להשכרה, בעל הבית ערבי. כשרציתי להתקלח הייתי עם חלוק מגבת עליי נסגרתי את הדלת מבפנים ובעל הבית פתח את הדלת מבחוץ ואז אמרתי לו שאני רוצה להתקלח (מה אתה עושה? איך נכנסת? אני רוצה להתקלח) ואז התקלחתי שמה. גם אחותי התאומה הייתה בחלום ועוד כל מיני אנשים שאני לא מכירה. בהמשך החלום אבא שלי הויע שמה והחזיק 2 ספרי זוהר בידויי והראה לי משו בהם, הוא והערבי שהיה לידו. ואבא שלי הביא לי מכתב מאמא שלי כעיקרון והיה רשום בו על זיווג ועוד משהו שפעם הבאה אני לא אשאל אותה הייתה לערבי תמונה כמו שיש להורים שלי, של הסוסים, רק שהיא הייתה שונה, היא הייתה מחולקת כזה לכמה, בחלק הראשון ראיתי את אמא שלי עם סוס, התמונה הייתה כמו תלת מיימדית כזו, בחלק אחר של התמונה היה כמה סוסים חומים וו׳

חלמתי שאני מתחתנת ואני לא יודעת עם מי. כולם מתכוננים לחתונה ואני שואלת את אמא שלי מי החתן והיא אומרת לי כאילו שזה ברור. אני מחפשת את השם שלו בגוגל כדי להבין מי הוא. אני שואלת אם יש לי שמלה והיא אומרת לי שכן ושהכל מוכן. אני רוצה לספר לחברים ומרגישה מאושרת אבל לא מבינה איך אני מתחתנת ולא יודעת מי החתן שלי.

במציאות שני הורי נפטרו וכשחיו היו גרושים. החלום: אני פוגשת את אמא שלי, יודעת שהיא מתה ובכל זאת אנחנו מדברות. במקום השרשרת שהיתה לה בחייה יש שרשרת אחרת. היא אומרת לי: רחלי, עכשיו את זקוקה לאבא, תלכי לאבא. החלום הזה מאד מטריד אותי (ואני חולמת אותה הרבה). למה הכוונה?

אני מוצאת את עצמי בבית של אמא שלי יחד כל הילדים שחי וכולנו מתרגשים לאירוע של אחותי ניקול ואני פתאום את אמא שלי יושבת בספא ללא צבע ותסרוקת כמו פעם שהיתה דואגת לעצמה וגם בלי חשק ומצב רוח אלה מאוד עצובה ואני קוראת לאחותי ניקול לבוא ולסדר אותה ולאפר אותה לקראת האירוע והיא הגיעה והיא שואלת את אמא שלי למה לא הלכת למספרה ואמא שלי לו עונה לה בכלל כאילו היא בעולם משילה אחר כך נכנסנו להלביש אותה וחיפשנו את החולצה הלבנה שלה ואני מנסה לעודד אותה ואני אומרת החולצה הלבנה היא כמו חתונה לבנה והתעוררתי

אני וחברה באילת , החברה נעלמה עם החברים שלה בחוף הים . פתאום ראיתי אותה אבל המשכתי ללכת הגעתי לסוף הים ושם ראיתי את אמא שלי אחותי הקטנה ודודה שלי . היינו במים ולפתע התחילו גלים גדולים . לידנו הייתה צוללת ענקית עם דלת, נגשנו אליה פתחנו אותה ונכנסו . איך שסגרנו את הדלת התחיל הצונאמי מסביבנו הכל נסחף ,ורק אנחנו נשארנו ככה במשך שלוש דקות כל 10 שניות גל של צונאמי עלה עלינו . בתום השלוש דקות הגלים נרגעו והחלטנו לצאת ולנסות לברוח . התחלנו לרוץ ולפתע נזכרתי ששחכתי את האייפון שלי בצוללת , אמרתי למשפחתי תרוצו אני ילך להביא את האייפון ויבוא העיקר שאתם תהיו בסדר. וככה נגמר החלום. הסוף

<< עמוד קודם 81 עמוד הבא >>