פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שלנו

נמצאו 1,629 חלומות המכילים שלנו - עמוד 82


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

מישהו הכריח אותי בצבא לקחת את הרובה שלי ולירות בה כדאי שתפסיק לעשות משהו, ואז לקחתי את הרובה כיוונתי לראש שלה. אמרתי לה שאני עושה בכאילו רק שתפסיק להתנהג ככה כי אחרת ירו בה, היא לקחה את הנשק וביקשה שאני יעשה את זה במקום שמסיים את זה במכה אחת. שמה את הקנה באלכסון אליה, אני טענתי את הנשק היא נתנה לי נשיקה וירתה בעצמה. באותו רגע עזבתי את הרובה ורצתי לקרוא לעזרה ואז הגעתי לבית הקודם שלנו ושם כל המשפחה,כלל סבא וסבתא משני הצדדים ישבו לארוחת ערב כשהם בוכים ומחזקים את הגופה של אחותי

באתי הבייתה ופתאום מישהו שאני רוצה היה אצלי בבית. לא הבנתי מה קורה ואז הבנתי שהוא עוזר לאבא שלי באיזה משהו עם כוס. אמרתי לו מה קורה והוא צקצק לי ולא התייחס. היה עוד קצת בבית שלנו והלך. בערב שלח לי הודעות שהצליח להם והקטע עם העוגיות (מוזר זה בכלל היה כוס) היה רק כדי שהוא יבוא לבית שלי ושאני מופלאה ועוד כל מיני הודעות כאלה ואז התלהבתי ונגמר לי החלום

הייתי עם ילדים בלילה באוטו של קארטינג המסלול היה הדרך לבית הספר שלי. אחריי שיצאנו מהאוטו והיינו ליד הבית ספר שלי, אישתו של אבא שלי ושלומי שבת נכנסו לאוטו ואמרתי להם רגע לאן אתם הולכים והם לא שמעו לי. נכנסתי לתוך המכונית ואחרי כמה שניות יצאתי מהמכונית כשהיא עדיין בתנועה והלכתי לברוח. נכנסתי לסמטה חשוכה כזאת ולפתע מצאתי את עצמי שוב פעם בקארטינג עם חברים, ושוב פעם יצאנו מהאוטו לייד הבית ספר, ושוב פעם נכנסים לי לאוטו ואני נכנסת גם. עכשיו באוטו היתה זאת חברה של אמא שלי שקוראים לה לילך תמים. שוב פעם יצאתי מהמכונית בריצה לכיוון הסימטה שהייתי בה לפניי כי חשבתי שאני יהיה מוגנת שם. אבל שמעתי את לילך רצה מאחוריי. היא אמרה לי שאני חייבת לחזור בחזרה. חשבתי לעצמי בחזרה לאן? מה קורה פה? לפתע ראיתי חבורת אנשים שהולכים כמו זומבים כאילו הפנטו אותם, והיא אמרה לי תראי כולם באים להחזיר אותך. ראיתי בן כולם את פיטר, זאת אומרת טיאגו שהיה בכמעט מלאכים. לחשתי לו מרחוק בוא אליי, כאילו שהפנטתי אותו, הוא הסתכל עליי והתחיל להתקדם לעברי. הרגשתי שהכרנו עוד ממזמן. הלכתי לפינה של איזשהו קיר שהיה מאחוריי. חיבקתי את טיאגו ממש חזק ואמרתי לו אתה לא זוכר כמה טוב היה לנו ביחד? תצא מזה כבר.. משום מה כשהלכתי לפינה ראיתי בחלום שזאת פינה מוגנת כזאת כאילו על כל האנשים שבאים מלמטה יש עלייהם בועה שמשפיעה עלייהם ורק הפינה הזאת מוגנת מהבועה. אז ניסיתי לחבק אותו ממש חזק וששניינו נצליח להיות ביחד בפינה והיא יזכר בהכל. ותוך כדי תמיד אמרתי לו מילים כמו אני פה איתך, אתה חייב לצאת מזה ודברים כאלה על העבר שלנו כדי להוציא אותו מההפנוט. ואז התעוררתי

שישי בצהריים הייתי עם חברות ופתאום ראינו מחבל עם סכין בא לכבננו דרך השדה היה חפץ שהונח ליד השדה ששיך לנו ולי לא היה אומץ להביא אותו אז חברה שלי הביאה אותו והתחלנו לרוץ והוא אחרינו נכנסנו כולנו לבית של דודים שלי ונעלתי את הדלת לאחר מכן משפחה של ילד שהיה איתנו באה לבדוק אם זה אמיתי ואז הבית השתנה ממה שהוא במציאות ומישהו ניסה לפתוח את הדלת בלבסוף הידית של הדלת נשברה וזאת הייתה דודה שלנו היא הביאה מזלגות וראינו מהחלון של הבית את המחבל ומישהו מפורסם שבסדרה שהוא משחק הוא שוט והוא רץ אחרי המחבל ואומר לנו להיות בשקט כדי שהמחבל לא ידע שהוא אחריו

אני יושבת בבית ואז אני שומעת דפיקות חזקות בדלת ופתאום אנשים פרצו לנו בדלת ואז רצחו את ההורים שלי ולקחו אותי ואת האחיות שלי לשבי ופתאום בין השיחים הייתה ילדה שאמרה לי לבוא אחריה שיש לה מקום מסתור אז הלכתי אחריה ופתאום אני רואה מקום יפיפייה עם עצים ופרחים וחדרים יפים והם טיפלו בי ואז אני רציתי להציל את האחיות שלי ואז פתאום היה לי איזה מין קסם שפשוט עשה עיגול כזה ונכנסתי לתוכו ופשוט הגעתי למקום שאני רציתי ואז אני קראתי לאחיות שלי ואמרתי להם שאני מצאתי מקום מסתור ואז פתאום אני שמעתי ירי ואני רואה את אחותי שוכבת על הרצפה ואחותי השנייה גוררת אותה אליי ואני מנסה להחיות אותה ואני מצליחה ולקחתי אותם למסתור ואנחנו גרנו שם וישנו שם ואכלנו שם ואז פתאום אני רואה שהחדר של האחיות שלי ריק ואני שאלתי את חברה שלי איפה הן? היא אמרה לי שהן הלכו בגלל שהן אמרו שהן לא יכולות להיות פה לנצח ואני רצתי לחפש אותם אבל אז הרגשתי משהו שמונע ממני ללכת וחזרתי לחדר כל היום הייתי בחדר לא אכלתי לא שתתי וגם לא הרגשתי צמאה ורעבה אני הייתי בדיכאון עמוק ואז פתאום אני רואה את המורה שלי והיא אומרת לי מה קרה את לא אכלת לא שתית וסיפרתי לה הכל עם ההורים שלי והאחיות שלי אני הרגשתי לבד כל כך עד שהמורה שלי אני הרגשתי שכאילו היא אמא שלי ואז אני גדלתי בלי אמא ובלי אחיות היה לי רק אותה ואת החברות שלי. ואז פתאום אני ראיתי שבא איזה מישהו מהבית ספר היסודי למקום מיסתור ופתאום אנחנו נהיינו חברים ממש טובים ואז יתחתנו והייתי נורא עצובה שהמשפחה שלי ושלו לא היו בחתונה שלנו והולדנו ילדים והזדקנו ביחד וזהו.

חלמתי שרצחתי את אחותי, מישהו הכריח אותי בצבא לקחת את הרובה שלי ולירות בה כדאי שתפסיק לעשות משהו, ואז לקחתי את הרובה כיוונתי לראש שלה. אמרתי לה שאני עושה בכאילו רק שתפסיק להתנהג ככה כי אחרת ירו בה, היא לקחה את הנשק וביקשה שאני יעשה את זה במקום שמסיים את זה במכה אחת. שמה את הקנה באלכסון אליה, אני טענתי את הנשק היא נתנה לי נשיקה וירתה בעצמה. באותו רגע עזבתי את הרובה ורצתי לקרוא לעזרה ואז הגעתי לבית הקודם שלנו ושם כל המשפחה,כלל סבא וסבתא משני הצדדים ישבו לארוחת ערב כשהם בוכים ומחזקים את הגופה של אחותי

אני עם קבוצת אנשים שאני לא מכירה בטיול באפריקה ופתאום להקה ענקית של אריות מתחילה לרדוף אחרינו. אנחנו נכנסים לאזור עם המון עצים עם המון ענפים ללא עלים כדי להתחבא מהאריות. ברגע שאנחנו מבינים שזה לא עובד אנחנו מטפסים על ענפי העצים. בגלל המשקל שלנו האנשים "מתכופפים" ויורדים לגובה הרצפה ושוב אנחנו בסכנה מול האריות אז אנחנו מתחילים לדלג בין ענפי העצים עד שאנחנו עוברים גדר חיה ומאחוריה אין זכר לאריות

<< עמוד קודם 82 עמוד הבא >>