פענוח חלומות בס"ד

חלומות על בית חולים

נמצאו 1,405 חלומות המכילים בית חולים - עמוד 83


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני נמצאת במקום שיש בו הרבה חדרים ובחדר האחרון עורכים מופע אני נמצאת עם חברה ששמה בתי ועם הילדים שלה ליד החדים יש חדרים של בית חולים אבא שלי שוכב שם בתי נותנת לי לשמור על התינוקת שלה אני שומרת עליה ואחר כך אני יושבת על יד אבא שלי הוא ישן מתעורר ואומר לי שהוא אוהב אותי ואני יושבת ומלטפת אותו הוא מדבר אלי בינתיים אנטי נזכרת שאיבדתי את התינוקת של בתי אני מתחילה לחפש אותה בכל מקום ולא מוצאת אני מחפשת מתחת למיטות של בית החולים עוברת חדר חדר ולא מוצאת בינתיים איציק בלי מופיע ואומר לי שאולי היא בינתיים הלכה זה לא יכול להיות שכל כך הרבה זמן לא מוצאים תינוקת שהיא תעלם כנראה היא כבר הלכה אני חוזרת שוב לכל החדרים היו חדרים עם המון ציוד זה מקום לילדים יתומים וכך אני חוזרת הביתה

אני נמצאת בבית מלון ועורכת בחנות של המלון בגדים מפוארים לעצמי, שמלה לבנה כמו של כלה ועליה עליונים כהה, ורוכשת חליפה לגבר מאד יפה, ואז אני מוצאת את עצמי בבית חולים שוכבת במיטה לפתע באה אמא שלי ואני מראה לה את השמלות שלי והיא לא מתלהבת, ולא מבינה למה קניתי שמלה לבנה שהרי אני נשואה, ואני מסבירה לה שעל זה יש עליונים כהה ואז זו לא שמלה לבנה ואח״כ אני מראה לה את החליפה ואומרת לה שזה לאבא ( אבי נפטר ) והיא אומרת זה לא מתאים לאבא, ואז אבי נכנס ולובש את הג׳קט ואומר שזה מאד יפה וגם מאד נוח לו. ומאד מתפעל מהשמלות שקניתי לי. אבל לא מבין למה קניתי שמלת כלה. למרות שהסברתי שיש עליה עליונים כהה. ושוב אני מוצאת את עצמי שוכבת במיטה בבית החולים. אבל אני לא חולה רק נחה

ערב שישי ערב ראש חודש חלמתי על אימי שנפטרה לפני כחודשים היא היתה בבית חולים שוכבת ולאחר מכן לקחתי אותה לטייל ברגל והיא אמרה לי שחייבים לעשות זאת כל יום כדי שנספיק לקידוש של שבת להיות בבית ובנוסף חלמתי שבאה אחות לקחה את אמא שלי לבדיקה על כיסא גלגלים ואני ליותה את אימי ופתאום במעליות אני פוגשת את הבוס שלי לשעבר שאני מאוד לא אוהבת והוא אומר לי איך את עם אמא שלך שלפני זמן מה ישבת שיבעה גם האחיין שלי באותו היום חלם על אימי שהיא הולכת ואומרת לו אצלי הכל בסדר והוא סיפר לה על ההספדים בלוויה

אני יושבת על סלעים במקום לא מוכר, עם התיק האישי שלי. השעה מאוחרת והכל חשוך. בשביל להגיע חזרה לבית אני צריכה לשחות בתוך המים (ים) ולהגיע לצד השני של הים. אני לוקחת רק את הפלאפון ולא מתקשרת לעזרה. מאירה סביבי את המים ורואה שאין כל חשש. מכניסה את האצבעות שלי לתוך המים, ונעקצת, נצרבת וננשכת. בכל זאת אני מחליטה לעבור לצד השני של הים. אני מחליטה להשאיר את התיק ולחזור לקחת אותו באור יום. אני נכנסת פנימה ומתחילה לשחות לכיוון השני, לא בלחץ ולא בהיסטריה יחסית רגועה. אני מרגישה שיש יצורים חיים מתחת פניי המים, אני נעקצת, נאכלת, נצרבת מהם אבל ממשיכה לדרכי. ממשיכה לכיוון הבית שלי. כשאני מגיעה לצד השני, הצד של הבית. אני מתבוננת שברגל ימין שלי כולי חתוכה. אני רואה את כל הבשר ומן עור צומח, כמו צינור שמחליק החוצה. אני רואה שכבר התחילו לתפור, אבל הכל פתוח. אני רואה שאין לי דם, אבל הכל מכאיב ופתוח. אני רואה חלק קטנטן של תפירה על הרגל בצבע שחור. אני והבן זוג שלי מחליטים שחייב ללכת לבית – החולים. אבל כל פעם משהו אחר מעקב אותנו. אני מגיעה לביתי ורואה כל כך המון אנשים ואת כל המשפחה המורחבת שלי. אני רואה את כולם ישנים בסלון על מזרנים, הסלון נראה גדול יותר, מואר יותר. אני ניגשת למטבח והוא נראה כמו מסעדה. כולם יודעים שאני בעלת הבית ומביאים לי הכל. הבית מלא אנשים שאיני מכירה וגם שאני כן מכירה. אני ניגשת לסלון ומבקשת מקרובת משפחתי להביא לי את התיק שהשארתי בצד השני של החוף על הסלעים. בנתיים אני הולכת לכיוון הסלון ומתבוננת ברמי ( החבר שלי) משוחח עם אחותי (חן). אני ניגשת לכיוונם, ורמי מבקש שניסע עכשיו לבית חולים. אני לא לחוצה לנסוע לשם, אני מחכה שיחזור אליי התיק. אני הולכת בנתיים למקום אחר, נכנסת למן אוטובוס מלא נערות בחורות ונשים בכל הגילאים. מתברר שישנה תחרות "יופי נשי " בחוץ. ירדו המון נשים מבוגרות ונערות צעירות ויפייפיות . הנשים המבוגרות התחילו לעודד את אחת מהנשים המבוגרות שהייתה בתחרות, וצעקו כמה שהיא סקסית, התחתון חוט שלה כל כך יפה עליה. הצעירות לא עשו המון רעש עמדו וחיכו לתורן. יצאתי מהאוטובוס וצעדתי לכיוון הסלון, שם ראיתי את התיק שלי וביקשתי תודה מקרובת משפחתי. הגעתי למטבח (מסעדה) שהיה בבית. וחיכיתי על הפס, היו כל כך הרבה אנשים אצלי במטבח (מסעדה). פתאום אני רואה את מנהל העבודה האחרון שלי ועוד אישה בלתי מוכרת. כל כך השווצנו אני ורמי במה שאנחנו ובבית הגדול שהוא שייך לנו.

<< עמוד קודם 83 עמוד הבא >>