פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מצב

נמצאו 947 חלומות המכילים מצב - עמוד 83


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שהייתי אצל חבר שלי בבית והיו שם הרבה חבר'ה ואזו בחורה רזה עם שיער שחור שמודיעה לי שחבר שלי בגד בי איתה והחבר שלי גם היה בחלום אני בחלום התחלתי ליבכות ואז ממש התחלתי לצעוק ולהגיד לה כל מיני דברים וכימעט אני והיא הגענו לריב בניינו וחבר שלי לא עשה כלום בחלום הוא ישב לא היה לו מה להגיד ואחרי זה בחלום היא כאילו אותה הבחורה אמרה שהוא גמר לה בפנים וחבר שלי שאל אאותה עם היא אחרי מחזור או משהו כזה והיא ממש ניסתה לעצבן אותי ואחרי זה התחלתי ליבכות בסתר והיא אומרת לי מגיעה לך תיבכי תבכי ואז ההורים של החבר שלי באו ואמא שלו לא הבינה ושאלה מה קרה ואני בצעקה אמרתי לה מה קרה הבן החמוד שלך בגד בי הוא שכב עם הבחורה הזו.. התעוררתי מהחלום ממש עמומה והרגשה לא טובה חזרתי לישון ושוב התחלתי לחלום שעדיין אני בבית של החבר שלי ואנחנו יושבים לאכול ואני הייתי ממש בלי מצב רוח בחלום ואחותו שואלת אותי מה קרה מה יש לך אז אמרתי לה בחלום תישאלי את אחיך מה קרה ושוב התחלתי ליבכות וזהו

חלמתי שאני יוצאת עם דמות מתוכנית טלוויזיה אבל הוא לא היה דומה לו ביופי, הוא היה תלמיד ממש מחונן אז הוא הפך למנתח בכיר בגיל 18 ואני הייתי בת 14 וחצי, הכרנו כשנסעתי במכונית שלי ומהרדיו חוזת עתידות אמרה ״מי שיטבול במים ימצא את עצמו במצב המסוכן ביותר״ ואז המכונית נתקעה ליד חורשה ויצאתי ממנה כדי לראות מה קרה, ואז נפלתי במדרון לתוך נהר. בנהר היה תנין שניסה לטרוף אותי אז ברחתי והגעתי לצד השני של הכביש ושם נתקלתי בו ואמרתי שהתנין רודף אחריי אז עלינו למקום גבוה והוא התקשר ללוכדי תנינים. הוא תמיד היה דואג לי, גם כשהוא באמצע ניתוח והוא עסוק, וכשהיינו יושבים על הספה הייתי מניחה את ראשי על ברכיו והוא היה מלטף לי אותו והוא היה החבר הכי רגיש ודואג שיכול להיות.

חלמתי שאני טסה בי״ב לפולין ושאני צריכה לחדש את הדרכון שלי אז אני נוסעת לירושלים עם עדן כדי לחדש אותו. בזמן שאנחנו ברכבת אנחנו נרדמות וכשאנחנו קמות אנחנו מגלות שהשנה היא 73 אנחנו בתוך אוטובוס ושכולם מסביבינו חיים כרגיל כאילו אנחנו המוזרות. אנחנו בהתחלה חוקרות את הסביבה, מגיעות לירושלים שם אני יוצאת במסע שכנועים לפקידה והיא לא מאמינה לי. אני חוזרת עם עדן הביתה וחושבת בדרך על המצב, בבית יש סממנים של שנים מתקדמות, אני מנסה לשכנע את אבא שלי בכל דרך אפשרית שזאת האמת ומתחילה לספר לו מה הוא עבר בשנים מאוחרות יותר.. הוא חושב שהתחלתי לדמיין. השירותים מחוץ לבית, אמא צעירה יותר ממני. עדן מתחילה לחיות את החיים ככה בלי לנסות להסביר לאנשים ורק לנצל את הידע שיש לה. אני מחליטה שיש לי מטרה להפסקת המלחמה ביום כיפור ואני מתחילה לחשוב מהו יעודי בעולם הזה כעת.

אמא שלי מאושפזת בביה"ח, אני מגיעה לשם, עם שתי חברות מלוות, חברה שלישית עומדת בקומה התחתונה, לידה גבר מבוגר, שניגש אליי ואומר לי שהוא השאיר לי הודעה ביום כיפור האחון, החברה שאיתו בוחנת לראות מה התגובה שלי ויש לי הרגשה שיש לה חשבון איתי, אני מחייכת רבע חיוך, היא נעמדת לידי ותופסת לי את היד ומנסה לדבר איתי, אבל אני מתרחקת ממנה ומתעלמת, ועולה במדרגות הנעות עם שתי החברות האחרות, היא חוזרת לאדם המבוגר ושניהם מסתכלים עליי. אני מפסיקה לדבר עם כולם. מתיישבת ליד חלון במסדרון של בי"ח עם ספר ולא מגיבה לשאלות של אף אחת מהן, הן מביאות את מי שהיה המטפל שלי בדיקור, הוא מתיישב מולי ומנסה לדבר איתי, אבל גם עליו אני לא מסתכלת, הוא מקרב אל הספר שאני מחזיקה מוט קצר חם מאוד, ומתחיל לשרוף את הקצה של הספר, אני לא זזה, הוא מקרב את המוט אל העיניים שלי ואומר להן - "יש תגובה באישונים", אני עוצמת עיניים. בינתיים אמא שלי מתה. אני ניגשת למורה כלשהו ומבקשת שייתן לי לעשות הכל מהתחלה, ואני מסיימת בזמן קצר תואר במשהו כמו הסטוריה, ובינתיים גם בהריון, וגם בתחושה שיידרתי את ההדורים עם כל החברות שלי. אני מוצאת את עצמי עומדת מול מראה עם בטן גדולה ושיער ארוך עם תלתלים ומדברת אל עצמי, ומרגישה בחלום שאני משתגעת. לוקחים אותי לחדר שיש בו כמה מיטות, ולפני כל מיטה שולחן קטן ושני כיסאות. אני עומדת מול המיטה שבה אמא שלי מתה, במיטה מצידה השמאלי שוכב אדם מבוגר ישן, במיטה לימינה בחורה צעירה בהריון, מגיע אסיסטנט כלשהו ומתיישב מולי ואומר לי לשבת, הוא אומר "מוזר, אבל הפנים שלך כל כך רזות", אני שואלת למה מוזר, אבל הוא לא עונה, הוא מבקש ממני להניח את היד על השולחן ושואל אם אני יודעת מי ידקר אותי, אני יודעת שזה אותו מטפל שהיה לי (נקרא לו נ') - האסיסטנט מבקש שאכווץ את היד, אני מרגישה שהיא ממש לבנה, הוא מתחיל למשש את הנקודה בקפל המרפק (כמו לפני בדיקת דם), ומוציא מכשיר מתכתי קטן וחד, ומסמן בעזרתו מסלול ונקודות לאורך האמה והזרוע - ממש מחורר נקודות, אבל אני לא מרגישה כאב - ואומר שידקרו אותי במסלול של הטחול (ברפואה הסינית), כשהוא מסיים אני מרגישה מותשת והוא אומר שאכנס למיטה ואמתין, המיטה לא מסודרת, אבל אני כל כך עייפה שאני רק מעיפה את הספר שמונח עליה ואת הפירורים, מבלי ליישר את הסדין, הבחורה במיטה ליד מתעוררת בחיוך, אני אומרת לה שאני מצטערת שהפרעתי לה, היא לא ישנה כל הלילה, היא ובת הזוג שיושבת לה צוחקות ואומרות שהיא ישנה מצויין בלילה, משום מה זה פוגע בי, אני נכנסת למיטה, ואז מתחילה המולה בחדר - זוג עבר תאונה, נ' המטפל נכנס איתם, ואני יודעת שעכשיו הוא יצטרך לטפל בהם, אני מתחילה לפחד, הוא איתם אבל מסתכל עליי, נכנס עוד מטפל אחר זר לי , ומדבר עם נ' על מצבי, ואז שואל אותי - "את בטוחה שהזרע נקלט?" ואני כבר ממש נכנסת להסטריה וצועקת "למה אתה אומר לי את זה עכשיו?" והוא שם לי יד על המצח ואומר "יש לך קצת חום".

<< עמוד קודם 83 עמוד הבא >>