פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ברנו

נמצאו 1,099 חלומות המכילים ברנו - עמוד 89


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

זה התחיל בקיטנה בקיץ. הגענו לאיזה פארק מים וישר כל הבנים קפצו למים ובינהם מי שאני מאוהבת בו (במציאות הצאתי לו חברות והוא לא הסכים אבל למרות זאת אני עדיין מאוהבת בו) הבנות נחו על הכיסאות עד שפתאום נשמעה צרחה. כולם הפנו את הראש לבריכה הגדולה שבה הבנים ראו וראינו את הבן שאני מאוהבת בו טובע ואף אחד לא ידע מה לעשות. ישר קפצתי למים לקחתי אותו ונישקתי אותו. הייתי בטוחה להוא ירפה מהנשיקה אבל הוא לא. כאילו הוא רצה שזה יקרה. אחרי הקייטנה הלכתי איתו חזרה הביתה ודיברנו. פתאום עצרתי והוא עצר איתי. שאלתי אותו "אתה אוהב אותי ?" והוא אמר לי "כן" הייתי מאושרת. אחר כך אחרי הקייטנה כשחזרנו לבית הספר היה איזה ילד שהציק וכל הזמן קרא לנו בשמות כי מישהו הפיץ שהתנשקנו בקייטנה. הייתי נורא נבוכה. ואז התעוררתי

> קראו את פענוח החלום

הייתי בגרמניה , ראיתי את בת זוגתי ברכב מלפני נוהגת ,היה לה אוטו קטן לבן ,נכנסנו לבית כנסת אמא שלי היתה שם , בת זוגתי הביטה לי בעיניים , ישרנו מבט אחד לשני ודיברנו ,הלכתי אני אמא שלי ואבא שלי לשוק אבא שלי לקח נתח של בשר ליד ואמא שלי ביקשה שלא יקנה כי אולי הבשר לא כשר

> קראו את פענוח החלום

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על רצפה מאספלט והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הכביש והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום

זה התחיל בקיטנה בקיץ. הגענו לאיזה פארק מים וישר כל הבנים קפצו למים ובינהם מי שאני מאוהבת בו (במציאות הצאתי לו חברות והוא לא הסכים אבל למרות זאת אני עדיין מאוהבת בו) הבנות נחו על הכיסאות עד שפתאום נשמעה צרחה. כולם הפנו את הראש לבריכה הגדולה שבה הבנים ראו וראינו את הבן שאני מאוהבת בו טובע ואף אחד לא ידע מה לעשות. ישר קפצתי למים לקחתי אותו ונישקתי אותו. הייתי בטוחה להוא ירפה מהנשיקה אבל הוא לא. כאילו הוא רצה שזה יקרה. אחרי הקייטנה הלכתי איתו חזרה הביתה ודיברנו. פתאום עצרתי והוא עצר איתי. שאלתי אותו "אתה אוהב אותי ?" והוא אמר לי "כן" הייתי מאושרת. אחר כך אחרי הקייטנה כשחזרנו לבית הספר היה איזה ילד שהציק וכל הזמן קרא לנו בשמות כי מישהו הפיץ שהתנשקנו בקייטנה. הייתי נורא נבוכה. ואז התעוררתי. נשיקה

> קראו את פענוח החלום

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הרצפה והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 89 עמוד הבא >>
RSS